מפקדים וקצינים בכירים מחיל האוויר ומזרוע היבשה התכנסו לפני כשבועיים בכנס ייעודי שכותרתו: "אוויר והגנת גבולות". הכנס נועד להצגת הלקחים המבצעיים, עדכון התפיסות וביסוס שפה משותפת ויכולת פעולה רב-זרועית - תנאי שהוגדר כחיוני לשיפור המענה לאירועים מתפרצים לאורך הגבולות, כלומר - מקרה חוזר, חלילה, של פלישת אויב המונית כפי שאירעה בטבח שמחת תורה ה'תשפ"ד.
מפקד חיל האוויר, האלוף תומר בר, אישר - לאחר עבודת מטה רחבה ובחינה מעמיקה של לקחי המלחמה - שינוי ייעוד רשמי לזרוע האוויר והחלל, והוסיף את משימת הגנת הגבולות כמרכיב מרכזי בפעילות החיל. במסגרת זו שונה גם ייעודו של להק השתתפות ומסוקים, שהפך במהלך המלחמה ללהק השתתפות והגנת גבולות, ביטוי להשתנות ארגונית עמוקה.
ייעוד הלהק כולל סיוע אווירי לתמרון היבשתי כמודל עבודה קבוע, ביצוע פעולות הגנה רציפות בשגרה, ושיפור דרמטי של המענה לאירועים מתפרצים בגבולות. היחידה לשיתוף פעולה (יחשת"פ) הופקדה על כתיבת התוכניות המבצעיות המשותפות לזרועות ועל הפעלת הכוחות בזמן אמת.
הכי מעניין
במקביל עודכנו בשנים האחרונות תוכניות ופקודות, נכתבה פקודת כוננות לתרחיש של "מלחמה בהפתעה", וזמינות הסד"כ הוגדלה משמעותית, תוך הפעלתו בפועל באימונים ותרגילים.
עוד כתבות בנושא
כחלק מהפקת הלקחים, מוקם בימים אלה "מרכז אש" בפיקוד המרכז, שמטרתו לשפר את הסנכרון, המהירות והדיוק בהפעלת האש בגזרה. המרכז ירכז בזמן אמת מודיעין ומידע מבצעי, יחבר בין כלל זרועות האש, ויאפשר קבלת החלטות מהירה מהדרג הטקטי ועד המבצעי. בנוסף בוצעו שינויים שנועדו להקל על הקשר בין כוחות האוויר והיבשה: הוספת טלפון לקסדת הטייסים, וחלוקת מספרי הטלפון של כלל הרבש"צים במדינה לכל טייסות חיל האוויר, כפי שפרסמנו במקור ראשון לאחרונה.
בפרוץ מתקפת הפתע של חמאס על יישובי הנגב המערבי, במטה חיל האוויר פעל תא שליטה אחד בלבד. במהלך המלחמה הוקם תא חדש, "עוז", הפועל 24/7 ומספק מעטפת אווירית מהירה לכלל הכוחות הלוחמים בגזרות השונות, בפיקוד קצין בדרגת תת אלוף. גם צירי העברת המידע שונו, וכיום קיימים חמישה ערוצי תקשורת.
זמן תגובה מהיר
הנתונים שמציג חיל האוויר ממחישים את עומק השינוי: הכוננות הכללית במערכי החיל עלתה ביותר מפי שניים וחצי לעומת ערב המלחמה. כוננות מטוסי הקרב עלתה בכ-275%, כוננות המסק"רים הוכפלה, כוננות החימושים עלתה בלמעלה מפי שניים, וכוננות מסוקי ההתערבות זינקה ביותר מפי ארבעה.
לפי תפיסת ההפעלה החדשה, טייס שממריא יודע כי בתוך כמה דקות עליו לתקוף מטרות להגנת הגבול, לעומת כ-45 דקות טרם המלחמה. המטרה היא שבשעה הראשונה לאירוע מתפרץ יפלו לפחות 60 חימושים, ללא תלות בקיומה של תמונת מצב מלאה. כמו כן, במהלך הדקות הראשונות לאירוע מתפרץ יהיה על תאי השליטה לבנות תמונת מצב מלאה ולוודא שכל האירועים מטופלים, וקצין שעוקב אחרי פריטי מידע גלויים "אוסינט", התווסף לתאים.
מערך מטוסי הקרב מוגדר כיום כמערך הגדול והמשמעותי ביותר בצה"ל. בעקבות לקחי הטבח שונתה שיטת ההפעלה, כך שמטוס קרב פועל באופן עצמאי יותר ולא בהכרח מחכה לפקודות מהקרקע, עם מטרות מוגדרות מראש, והטייסים מתאמנים לכך באופן שוטף.
על פי תפיסת ההפעלה החדשה, מטוסי הקרב הם הראשונים להגיע לזירה: בתוך כמה דקות נופלת הפצצה הראשונה; ובשעה הראשונה מופעלת מסה של 12-15 מטוסים, עם יכולת להטיל עד כ-60 חימושים - וברוב המקרים אף 70-80 חימושים בשעה הראשונה לאירוע מתפרץ. הדגש המרכזי הוא תקיפה לשיבוש: יצירת מסה אווירית משמעותית כבר בשעה הראשונה. גם בהיעדר תמונת מצב מלאה, התקיפות אינן נעצרות - שכן תמונת מצב מלאה איננה תנאי לפעולה, אלא תוצאה של פעולה. בכל חטיבה בגזרת יהודה ושומרון הוגדרו מראש כ-15 מטרות לשיבוש, ובהן צירים ויעדי תנועה, על בסיס ניתוחים ותחקירי מלחמות עבר.
התקיפות יבוצעו במרחב של כ-750 מטרים מהיישובים הישראליים, וניתנות להפעלה באופן יזום בהתאם להערכת המצב. בנוסף, קיימים יעדי הפחדה - טיסות בגובה של כ-5,000 רגל ולעיתים אף נמוך מכך, המבוצעות ללא צורך באישור ייעודי, וכן שימוש בבום על-קולי במקרים שאינם מוגדרים כמזיקים.
במקביל בוצע ניתוח מפורט של היישובים, תוך הבנה אילו אזורים מוגנים והאם התושבים שוהים בממ"דים - דבר המאפשר הפעלה מדויקת יותר של האש. על פי הנתונים, ניתן לבצע תקיפה במרחק של כ-150 מטרים מבתים. בחיל האוויר הגדירו את כל זה בסיסמא אחת: "פעולה בינונית בתכליתיות עדיפה על מצוינות בהססנות".
בנוסף הוגדר סדר עדיפויות במקרה של אירוע מתפרץ כדי שכלי הטיס יידעו לתקוף לפי רציונל מסוים: קודם כל - אזרחים שנמצאים בסכנה, אח"כ - סיוע לכוחות במוצבים, ואז טיפול בגבול עצמו כדי לעצור חדירה. למסוקי הסער הוגדר לסייע קודם בהטסת כוחות ורק לאחר מכן בפינוי פצועים.
צפון השומרון כשולחן ניסויים
בחודשים האחרונים עלתה תדירות האימונים והתרגולים המשותפים. במסגרת תרגיל "שאגת הארי" של פיקוד מרכז, השתתפו שתי האוגדות וכ-180 כלי טיס, נבחנו יותר מ-40 תרחישי קיצון, ובשעה הראשונה הותקפו 97 מטרות. לפני כחודש יצא צה"ל למבצע "חמש אבנים" בצפון השומרון, בהובלת אוגדת איו"ש ובשיתוף חיל האוויר, מבצע שהוגדר כיישום מעשי של שינוי התפיסה ושילוב הזרועות.
בפיקוד המרכז הוקם לראשונה בנק מטרות ייעודי לחיל האוויר, יכולת שלא הייתה לפני המלחמה, ומבטאת שינוי תפיסתי עמוק לנוכח המורכבות המבצעית בגזרת יהודה ושומרון.
בשנה האחרונה הוסמכו למעלה מ-8,000 מפעילים על רחפנים, ומאז תחילת המלחמה מעל 12,000. אלפי רחפני איסוף, תקיפה והטלה נכנסו לשימוש, ובאמצעותם הותקפו מאות מחבלים, בתים ורכבים. במקביל הוכנסה יכולת רחפנות לוגיסטית, שפועלת גם בעזה וגם בלבנון.
כחלק מהשינוי הוקמו מאות מנחתי התערבות, בעיקר ביו"ש ולאורך הגבול עם ירדן, וההפעלה עברה לביזור: הכרזה של מפקד האוגדה על פקודת "רעם" בעקבות אירוע חירום כשהכוחות התוקפים רבים מהכוחות בהגנה, מאפשרת הפעלה מיידית של כוחות התערבות ומסוקים ללא תלות באישורים ממושכים.
בצה"ל מדגישים כי הלקח המרכזי משבעה באוקטובר אינו טכני בלבד. "המלחמה בהפתעה פגשה אותנו מעבר לכל תרחיש ייחוס", אמר קצין בכיר, "אבל בשנתיים האחרונות בנינו שפה משותפת, עודף כוח, פשטות ואוטומציה. פעולה בינונית בזמן עדיפה על מצוינות בהססנות". חיל האוויר, כך לפי המפקדים, כבר אינו רק זרוע מסייעת אלא שותף מלא, משלב התכנון הראשוני, במשימת הגנת גבולות המדינה, בשגרה ובחירום.