מבקר המדינה מפרסם היום (שלישי) דו"ח חמור שעוסק ב"אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים", ממנו עולה כי המערך כולו סובל מכשלים מתמשכים - מבניים ומבצעיים, אשר פוגעים ביכולת מערכת הביטחון למנוע הסתננות, פיגועים וכניסת שב"חים לשטח ישראל. על פי הדו"ח, חרף מרכזיות הגזרה, שורה של החלטות ממשלה לא יושמו במשך כ-20 שנה, ללא דיון מחודש בקבינט וללא הכרעה תקציבית.
כתיבת הדו"ח יצא לדרך בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, והבחירה להתמקד בעוטף ירושלים אינה מקרית. הליקויים שנמצאו בו חמורים, וחלקם אף מוכרים מדוחות קודמים – אך לא תוקנו. בלב הממצאים עומד חשש ממשי לחדירת מחבלים לשטח ישראל. צה״ל ומשטרת ישראל מסכימים עם כלל ממצאי הדו"ח, הגלויים והמסווגים כאחד, דבר שמחדד את חומרת התמונה העולה ממנו. הדו"ח משמעותי גם במשמעות נוספת נוכח היקפי הכספים שהושקעו בגזרה והיקף השב״חים החוצים את הקו בפועל.
נתוני דו"ח המבקר | צילום: מבקר המדינה
הדו"ח פורש שורת נתונים שמעידים על כשלים עמוקים בכל הקשור להגנה על תוואי גדר ההפרדה במרחב ירושלים. אורך תוואי קו התפר בעוטף ירושלים מונה כמה מאות קילומטרים - אך בכ-39 אחוזים ממנו כלל אין מכשול. הפתחים המשמעותיים מחולקים לחמישה מקטעים: 11 ק"מ בתוואי אחד, 6 ק"מ בתוואי נוסף, כ־250 מטר בתוואי שלישי, ועוד עשרות ק"מ בשני תוואים נוספים, המאפשרים תנועה חופשית וללא בידוק. בחלק מהמקומות בג"ץ לא אישר את הקמתו, ובאחרים קיימים קשיים תכנוניים והנדסיים. השאלה המתבקשת היא מדוע המדינה אינה שבה לבג״ץ ומציגה את המציאות הביטחונית שהשתנתה מן היסוד מאז 7 באוקטובר, ומחייבת מענה מבצעי הולם - שלא קיים.
הכי מעניין
ברבעון הראשון של 2023 נתפסו 2,427 שב"חים שחצו את הגדר בגזרת עוטף ירושלים, וברבעון הראשון של 2024 נתפסו 1,233 - נתונים המעידים על כשל מתמשך בבלימה. בשנת 2023 אירעו בגזרת עוטף ירושלים 27 פיגועים קטלניים, לצד 10 פיגועי ירי, 412 יידויי בקבוקי תבערה, 98 פיגועי מטענים ו־1,031 יידויי אבנים.
גדר ההפרדה ליד שכונת פסגת־זאב בירושלים. | צילום: ג'מאל עוואד, פלאש 90
הביקורת נערכה בין ינואר 2024 לפברואר 2025, ונבחן תפקוד המשטרה, מג"ב, צה"ל, משרד הביטחון, שב"כ, המל"ל, משרד רה"מ וגופים נוספים. טיוטת הדו"ח הועברה לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר לביטחון לאומי ולגופי הביטחון - ותגובות צה"ל והמשטרה התקבלו באביב 2025. 5 חודשים לאחר מכן, בספטמבר 2025 ולאחר סיום הביקורת, התרחש הפיגוע הקשה בצומת רמות בו נרצחו שישה ישראלים ונפצעו עשרה, על ידי שני מחבלים תושבי הכפרים הסמוכים, שחצו את גדר ההפרדה במרחב ירושלים.
הדו"ח עוסק גם ב-16 המעברים שבמרחב ירושלים, בהם עברו בשנת 2022 כ־135 אלף הולכי רגל ביום, גידול של 53 אחוזים בתוך ארבע שנים. זמן ההמתנה הממוצע במעבר קלנדיה: 80 דקות להולכי רגל ו־56 דקות לכלי רכב. אחד הממצאים החמורים בדוח נוגע לאי־איזרוח המעברים. כבר בשנת 2005 אישר ראש הממשלה דאז אריאל שרון תוכנית של המל"ל להעברת ניהול המעברים לגורמים אזרחיים. מאז - לא התקיים דיון ממשלתי מחייב, ואף מעבר לא אוזרח.
נתוני דו"ח המבקר | צילום: מבקר המדינה
הדוח קובע כי המשטרה מפעילה את המעברים ללא תפיסת הפעלה מסודרת, ליקוי שהמשטרה החלה לטפל בו רק כעת; ללא ניתוח תקנים וללא אחידות מבצעית, כשבמעברים פועלים יחד שוטר לצד לוחם מג״ב, חייל צה"ל ממשטרה צבאית, לעיתים לוחם נוסף ומאבטח אזרחי, כל אחד עם הכשרה שונה, תפיסת פעולה אחרת, נהלי פתיחה באש שונים ושעות משמרת שונות. זהו מתכון לבעיות פיקוד ושליטה, ואף לסיכון ממשי של ירי דו־צדדי.
הדו"ח מצביע גם על פערים באמצעי הלחימה הזמינים לכוחות, הפוגעים בקטלניות המבצעית הנדרשת לסיכול איומים. על פי הערכת רשות המעברים היבשתיים, אזרוח מלא ידרוש כ-600 מיליון ש"ח חד פעמיים וכ-500 מיליון ש"ח בשנה - תקציב שמעולם לא הוקצה. בחלק מהמעברים אין מפקד קבוע, ולעיתים הפיקוד מופקד בידי לוחמים זוטרים. קורסי ההכשרה למפקדי מעברים הופסקו - מצב שהמבקר מגדיר כסיכון ישיר לחיי הכוחות. בתחום הבידוק, ועדת השרים החליטה שהשב״כ הוא הגורם המנחה, אך בפועל המשטרה אינה מוסמכת לבצע חלק מהפעולות הנדרשות, פער שמשפיע ישירות על איכות הבידוק במעברים.
נתוני דו"ח המבקר | צילום: מבקר המדינה
במקביל, תחום האחריות והסמכות בעוטף ירושלים מתואר ככאוטי: קיימים מעברים של רשות שדות התעופה, רשות המעברים של משרד הביטחון, משטרת ישראל האחראית על הגזרה, וצה״ל שמחזיק בחלק מהמעברים. בפועל, כמה גופים מבצעים לעיתים את אותה פעולה במקביל. ההמלצה ברורה: לאחד את הסמכויות תחת רשות המעברים של משרד הביטחון, המלצה שלה, על פי הדו"ח, מסכימים גם הגופים המבוקרים.
הדוח מתייחס גם לחמ״לי התצפית, בסיסי מג״ב הסמוכים לקו התפר, שבהם מוצבות תצפיתניות. אמנם הן חמושות, זאת בעקבות לקחי השבעה באוקטובר, אך מיקומן הקרוב לקו הגבול מעורר שאלות מבצעיות, והמבקר ממליץ לבחון מחדש את מיקומם. בתחום האיסוף מצא הדו"ח כי קיימים פערים ניכרים, ונדרש תגבור באמצעים ובתצפיות.
בנייה בלתי חוקית ליד גדר ההפרדה בירושלים. | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
הדו"ח מצא כי קיים פער משמעותי בין רישומי צה"ל לרישומי מג"ב באירועי חדירה ("פרש תורכי") דרך גדר ההפרדה, דבר המעיד על מענה מבצעי חלקי על ידי הכוחות. בכמה גזרות קיימים פערים בכיסוי האיסופי ובגיבוי חשמלי לאמצעי תצפית.
הביקורת העלתה כי עד אירועי 7 באוקטובר 2023 לא הוגדרו במחוז ירושלים של המשטרה איום ייחוס ותרחיש ייחוס שעל פיהם ניתן היה להיערך בגזרה לבניין כוח מתאים, ובכלל זה לתרחיש של התפרצות המונים לשטח ישראל, בדומה לטבח השבעה באוקטובר. מבקר המדינה מעיר לראש אג״ם במשטרת ישראל על כך שלפני אירועי 7 באוקטובר לא נכתבה פקודת מרכז ייעודית. רק בעקבות מתקפת 7 באוקטובר החלו מחוז ירושלים ומג״ב עוטף ירושלים בהכנת פקודות היערכות לתרחישים המדמים אירועים מסוג זה, והשלמתן הסתיימה באוגוסט 2024. עם זאת, המבקר קובע כי הפקודות שנכתבו אינן כוללות פקודה אופרטיבית מלאה המגדירה היערכות לתרחיש של פריצה אלימה במספר מוקדים במקביל – זאת חרף הערכת השב״כ שלפיה הפלסטינים חשים כי ביכולתם לחצות בקלות יחסית וללא סיכון רב את המעברים ואת קו התפר.
גם מוכנות משטרת ישראל לתרחיש מתפרץ מתוארת בדו"ח כלקויה, באופן שמעורר השוואות מטרידות ל־7 באוקטובר. נמצאו פערים בבניין הכוח, במענים המבצעיים ובכוח האדם. משימות המשטרה בגזרה נעות תדיר ממקום למקום, וכאשר כוחות מוסטים למשימות אחרות – נוצרים פערים מיידיים.
נתוני דו"ח המבקר | צילום: מבקר המדינה
עוד עלה כי תרגיל שביצע מג״ב עוטף ירושלים בדצמבר 2023 הדגיש צורך מיידי בהשלמת בניין הכוח, ובהם: הגברת אימוני לחימה בשטח בנוי, שיפור החיילות ברמת הפרט והצוות בדגש על מתארי איום, קיום תרגילים משותפים עם כוחות שכנים, והתעצמות בהצטיידות באמצעי לחימה צבאיים לצורך חיסול חוליות טרור מוגברות.
מהביקורת עולה כי מתקיים שיתוף מודיעיני שוטף בין פיקוד המרכז, השב״כ, אוגדת איו״ש והחטיבות המרחביות לבין משטרת ישראל ומג״ב עוטף ירושלים, וכי לשיטת גורמי המודיעין בשטח לא קיימים פערים מהותיים בהעברת מידע. עם זאת, המבקר מצביע על פער מהותי בהיעדר מערכת ממוחשבת אחודה להעברה ישירה ולשיתוף מידע מודיעיני בין פקמ״ז, השב״כ והמשטרה. בשל פער זה נדרש פיקוד המרכז להסתייע בכוח אדם נוסף לצורך העברת המידע, מצב שעלול לגרום לעיכובים, לתקלות בהעברת מידע קריטי ואף לכשלים מבצעיים בזמן אמת.
נתוני דו"ח המבקר | צילום: מבקר המדינה
הביקורת קובעת כי אף שפיקוד המרכז פועל לפינוי שפוכת עפר בסמוך למכשול בצדו הפלסטיני, בפועל קיימים פרקי זמן שבהם נותרת שפוכת עפר או בנייה מעל גובה החומה לאורך תוואי עוטף ירושלים. מצב זה מהווה סכנה ביטחונית ממשית לתושבים ולכוחות הביטחון, ומאפשר למפגעים ליידות אבנים, בקבוקי תבערה, זיקוקים ואמצעי לחימה נוספים לשטח ישראל – ובכך פוגע הן בביטחון האזרחים והן בייעודו של מכשול עוטף ירושלים. יש לציין כי לאחרונה בפיקוד מרכז פועלים נגד מבנים ותשתיות סמוכים לגדר ההפרדה.
הליקויים והפערים המפורטים בדוח מבקר המדינה בנוגע לאי קיום החלטות ממשלה בעוטף ירושלים הם בעלי השלכות ביטחוניות משמעותיות, וכן השלכות מדיניות וכלכליות. במהלך השנים התקבלו החלטות ממשלה מרכזיות בנוגע למכשול ולמעברים בגזרה, רובן נכונות, ובהן: אזרוח המעברים בעוטף ירושלים; יישום החלטה בדבר הגורם המנחה במעברים; החלטת ממשלה העוסקת בין היתר בהעברת האחריות הביטחונית מצה״ל למשטרה במרחבים מסוימים בירושלים; החלטת ממשלה נוספת לפיה תוואי הגדר במרחב מסוים יועתק מזרחה כך שיקיף את המרחב ויותירו בצדו הפלסטיני של התוואי.
הביקורת העלתה כי הקבינט המדיני־ביטחוני לא דן במימושן של החלטות אלה, אף שחלפו כ־20 שנה מאז אישורן. כתוצאה מכך, ונוכח השנים הרבות שחלפו מאז הקמת המכשול והפתחות שנותרו בו, קובע המבקר כי המכשול אינו מספק את המענה הנדרש למניעת חדירת שב״חים או מפגעים לשטח ישראל. ליקוי זה מחדד את הצורך בקיום דיון, בחינה ובקרה שוטפים ברמת הדרג המדיני-ביטחוני, במיוחד על רקע המציאות הביטחונית המשתנה והתגברות האיומים מאז מתקפת 7 באוקטובר 2023.
הדוח קורא לראש הממשלה, לשר הביטחון ולשר לביטחון לאומי להביא לאישור ממשלתי תוכנית אזרוח רב־שנתית למעברים, מגובה תקציב ולוחות זמנים; לתקן את החלטה ולהסדיר את אחריות השב"כ להנחיית הבידוק הביטחוני; להכריע מחדש בסוגיית תוואי המכשול והפתחות שנותרו בו; להקים גוף סטטוטורי מרכזי שינהל את כלל המעברים הפנימיים ויקבע סטנדרטים אחידים; מבקר המדינה מסכם כי ללא החלטה מערכתית וללא מימוש מיידי של ההמלצות, עוטף ירושלים יוסיף להיות נקודת תורפה ביטחונית - בלב המרחב הרגיש ביותר בישראל.
תגובת דובר צה״ל:
"קו התפר במרחב עוטף ירושלים מצוי בשטח הנתון תחת אחריות משטרת ישראל בכלל ההיבטים הביטחוניים, זאת בהתאם להחלטת ממשלה מ-2006 (החלטה 4784). מערכת הביטחון כמי שפועלת בגזרת יהודה ושומרון פרוסה מודיעינית ואיסופית, לפי הצורך המבצעי גם באמצעות כוחות לוחמים במרחב התפר. כלל פעילות מערכת הביטחון ומסקנותיה משוקפות כל העת למשטרת ישראל, לרבות השתתפות קבועה של נציגי מחוז ש״י, מחוז ירושלים ומג״ב עוטף ירושלים בהערכת המצב השבועית בפיקוד המרכז, ובדיונים וסיורים משותפים המתקיימים מעת לעת, על מנת לייצר מנגנון פעילות יעיל במרחב".
בצה"ל טוענים כי מערכת הביטחון ביצעה ומבצעת פעולות רבות מעבר למשימת האחזקה השוטפת בקו התפר, כך לדוגמה הוסיפה מערכות טכנולוגיות, שדרגה מקטעים במכשול, מעברים ועוד. כפי שצוין, קו התפר במרחב עוטף ירושלים מצוי תחת אחריות משטרת ישראל. ככל שיוקצו המשאבים הנדרשים, מערכת הביטחון תסייע בביצוע עבודות נדרשות בשדרוג המכשול בהתאם לסדר העדיפות והתקציב שיוגדר ע״י המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל.
באשר לטענות לגבי שינוי תוואי המכשול, בצה"ל טוענים כי ההחלטה מצויה בידי הדרג המדיני בהתאם לסדר עדיפויות ביטחוני ותקציבי. במקביל, כחלק מהפעולות הנעשות במרחב בתיר ובית איכסא למניעת מעבר של פלסטינים ללא היתר, מפקד פיקוד המרכז חתם על צו שאוסר על תנועת פלסטינים ללא היתר להכנס למרחב התפר.
במסגרת תהליך הפקת הלקחים שצה"ל ביצע בכלל הגזרות במהלך המלחמה, מיקומי חמ״לי האיסוף נבחנו לצד רמת המיגון, רציפות התפקוד, איכות הכיסוי האיסופי וממשקי העבודה עם הכוחות בשטח, וחלקם גם הוזזו לאחר עבודת מטה לשיפור המענה לתצפיתניות. בצה"ל מצטרפים להמלצות המבקר להקמת תחנת משטרה וגדוד מג״ב למרחבים הנצרכים.
עוד כתבות בנושא
