ועדת החוץ והביטחון אישרה הבוקר (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמבקשת להאריך את הוראת השעה המתירה להציב חיילים במשטרת ישראל ולאשר את מספרי החיילים שיוצבו שם.
תוקפה של הוראת השעה יפוג בסוף השנה בשבוע הבא, והממשלה ביקשה להאריכה בשלוש שנים עד ל-31 לדצמבר 2028. למרות זאת, בעקבות דברים שעלו בדיון, הוועדה אישרה להאריך את הוראת השעה בשנה אחת בלבד עד לסוף 2026. בנוסף הוכנס סעיף דיווח לוועדה. המספר אותו התבקשה הוועדה לאשר הוא 1,172 וכך אכן אושר.
סקירת הייעוץ המשפטי לוועדה הזכירה כי בשני העשורים האחרונים עסקו ועדות ציבוריות שונות במודל שירות החובה, והן המליצו לצמצם באופן משמעותי את מספר החיילים המוצבים ביחידות מחוץ לצבא (ימ"לים), ולבטל את הצבתם במקומות מסוימים, זאת במטרה לאפשר מיצוי טוב יותר של כוח האדם בתוך הצבא, באופן שיאפשר גם את קיצור שירות החובה. יש לציין כי בצה"ל דווקא דוחפים להחזיר את אורך שירות החובה ל-36 חודשים כדי להקל את העומס על משרתי המילואים.
הכי מעניין
על פי הייעוץ המשפטי לוועדה, ועדת החוץ והביטחון בדיוניה לאורך השנים, ביקרה את ההסדר ונאלצה לאשרו בלית ברירה, כדי לא להשאיר את המשטרה בלא כוח האדם הדרוש לה. הרושם העולה מדיוני הוועדה לאורך השנים הוא כי לא נעשתה בחינה אמיתית של חלופות נוספות, אף שאלה היו בחלקן על השולחן. בייעוץ המשפטי הזכירו כי הצעת החוק אינה עומדת בחלל ריק. סוגיית הצבת החיילים מחוץ לסד"כ הצה"לי מתחדדת גם נוכח צורכי מערכת הביטחון עקב המלחמה.
ניידת משטרה. | צילום: שאטרסטוק
מספר חברי וועדה אמרו כי לא נכון לאשר הצבת חיילים מחוץ לצבא לתקופה של שלוש שנים, בזמן שמאושרים צווי 8, המילואימניקים קורסים, ועל השולחן נמצאת סוגיית הארכת משך השירות.
נצ"מ מיטל ביליה, ראש מחלקת כוח אדם במשטרת ישראל אמרה כי "שוטרי החובה מהווים עבורנו כמכפיל כוח, הם לא באים במקום אלא בנוסף. הם משובצים אצלנו אחרי שהצבא בחר להקצות אותם עבורנו והם משובצים בהתאם לצרכים שלנו בתפקידי ליבה משמעותיים. מעבר לתרומה המשמעותית בשירות הם גם מהווים עתודה לגיוס לקבע. היינו שמחים גם להרחיב את המקצועות. לצד האתגרים שיש לצבא, האתגרים של משטרת ישראל הם מאוד משמעותיים וחיילי החובה מהווים חלק בלתי נפרד מהיכולת שלנו לתת מענה לאתגרים האלה".
נציגת צה"ל בדיון ציינה כי "על פי החלטת הממשלה, משטרת ישראל היא חלק ממארג הביטחון של מדינת ישראל. החלק הארי של החיילים שנשלחים הם בעלי פרופיל נמוך ועם הקלות ת"ש שלא מאפשרות להם להשתבץ ביחידות הקדמיות. הכשירות שלהם היא של חיילים עורפיים כך שהם לא במקום לוחמי מילואים".
נציג המשרד לביטחון לאומי הוסיף ואמר ש"בפועל ההקצאות שאנחנו מקבלים מצה"ל זה בין 700 ל-800, וכאלה עם פרופיל נמוך. להגיד שהזירות הביטחוניות זה רק צה"ל ולא להסתכל על הצרכים הפנימיים של מדינת ישראל זו טעות. הראייה צריכה להיות ביטחונית כלל מדינית".
לאחר ההצבעה אמר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "המשטרה היא של כולנו וכל המאבקים האלה שאנחנו עושים הם בשביל כולנו. זה לא קואליציה אופוזיציה, זה לא שמאל ימין ולא דתיים חילוניים. המשטרה עושה דברים נפלאים ויש לה כוח גם לפתור לפחות חלק מהסוגיה של השוויון בנטל. פתחנו מג"ב חרדי ואני רואה התלהבות כל כך גדולה בציבור החרדי, אם החרדים בהמוניהם רוצים לבוא למסגרות האלה, שם יש לנו את כל הכלים. אני מסוכם כבר עם שר הביטחון לתת יותר למג"ב החרדי".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
