בראש רשימת המתייצבים למילואים: יישובים המזוהים עם הציבור הדתי-לאומי

ההתיישבות החלוצית נמצאת בצמרת רשימת הנשיאה בנטל המילואים, כך עולה מנתונים שפרסם השבוע צה"ל בעקבות עתירה של התנועה לחופש המידע.

בראש הרשימה לשנת 2024 עומדים היישובים הזעירים נמרוד שברמת הגולן (ממוצע 184 ימי מילואים לכל תושב בגיל הרלוונטי), שחרית שבשומרון (120 ימ"מ בממוצע) ומיטל שבגלבוע (112 ימ"מ בממוצע) - יישובים שמספר התושבים הרשומים בהם בגיל 19־45 עומד בסך הכול על 9, 13 ו־32 בהתאמה. אחריהם ברשימה: נווה־אטי"ב, מיצר, גלגל, נטועה, אודם, משואה ורמת־טראמפ. לפי הנתונים, יש 130 יישובים בישראל שהממוצע בהם בשנת 2024 עמד על יותר מחמישים ימי מילואים לאדם, כולם ללא יוצא מן הכלל ממוקמים בצפון, בדרום או ביו"ש.

בהינתן הבעייתיות הקיימת בניתוח ימי המילואים ביישובים קטנטנים, שבחלקם גויסו רבים לשמש כחברי כיתות כוננות ואלה עלולים להטות את החישוב, ברור כי המספרים מקבלים תוקף משמעותי יותר ביישובים יותר גדולים. רוצה לומר, שלושה תושבי אשדוד שמתייצבים למילואים לא ישפיעו על הדירוג. לעומתם, שלושה תושבי נמרוד הזעירה שיתייצבו, ישנו את הטבלה.

כשבוחנים יישובים כאלה עם מעל ל־500 תושבים בשכבת הגיל הרלוונטית לשירות, בולטים מאוד יישובים המזוהים עם הציבור הדתי־לאומי. בראש הרשימה ניצבת סוסיא עם שבעים ימי מילואים בממוצע לכל תושב, אחריה יקיר, אלון־מורה, ברוכין, שילה והושעיה - כולם עם יותר מ־50 ימי מילואים בממוצע. מעט מתחת לרף הזה נמצאים איתמר, נווה־צוף, פסגות, כפר־אדומים ובית־הלל שבאצבע הגליל. 34 מ־40 היישובים הגדולים בצמרת הרשימה הם התנחלויות ביהודה ושומרון.

בבחינת ערים ויישובים עם 5,000 תושבים ומעלה מתקבלת טבלה שבראשה המועצות המקומיות שהם, בנימינה־גבעת־עדה ומזכרת־בתיה. מיד אחריהן מודיעין־מכבים־רעות וקריית־שמונה עם 18 ימי מילואים בממוצע לכל אדם בגיל 19־45 בשנה שעברה.

אחריהן ברשימה: אריאל, גדרה, תל-מונד, שדרות וגבעת-שמואל, שם מספר ימי המילואים הממוצע עמד על 15-16.

גבעתיים ממוקמת במקום ה-16 (ממוצע של 14 ימ"מ), באר-שבע במקום ה-22 (ממוצע של 13 ימ"מ), תל-אביב במקום 29 (ממוצע של 12 ימ"מ), ובית-ג'ן במקום ה-54 (ממוצע של 9.5 ימ"מ). ירושלים, שבה ציבור חרדי וערבי גדול שכלל אינו מתגייס, נמצאת הרחק במורד הרשימה במקום ה-80 עם ממוצע של 4.5 ימ"מ. בתחתית הרשימה בני-ברק ומודיעין-עילית החרדיות, שם כל תושב בגיל 19-45 עשה בממוצע פחות מיום מילואים אחד. תחתיהן נמצאות רק ערים במגזר הערבי. את הרשימה נועלת אום-אל-פאחם, עיר בעלת 25 אלף תושבים בני 19-45, שם בכל שנת 2024 בוצעו רק שני ימי מילואים. לא בממוצע, אלא זה סך ימי המילואים של כל תושבי אום-אל-פאחם.

איך בוצע החישוב? הנתונים שצה"ל מפרסם מכילים את מספר ימי המילואים לכל יישוב בשנת 2024 במספרים מוחלטים בלבד. בניגוד להצהרתו במכתב לתנועה לחופש המידע, צה"ל לא סיפק נתונים שבחנו את מספר המשרתים בפועל ביחס לפוטנציאל שיש בכל יישוב, והמסמך שצורף להודעת צה"ל התברר כמלא בנתונים חסרי משמעות (על ההטעיה הזאת בהרחבה במוסף יומן). באין נתונים רשמיים, ערכנו חישוב בקירוב כאשר חילקנו את מספר הימ"מ שבוצעו בפועל במספר התושבים (גברים ונשים) בני 19-45 בכל יישוב לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה המפורסמים במאגר המידע הממשלתי. זו אינה השוואה מדויקת לחלוטין, שכן בשכבת הגיל הזאת כלולים חיילים סדירים, אנשי קבע ונכים שאינם משרתים במילואים, ואלה אינם מתפלגים באופן אחיד בכל יישוב ועיר בישראל. עם זאת, מדובר בקירוב סביר שמאפשר לקבל תמונה קרובה על חלוקת נטל המילואים בפועל בין קבוצות שונות ואזורים שונים בישראל.