מחקר חדש חושף כיצד השתלט חמאס על פרויקטים ותקציבים הומניטריים, באמצעות סחיטה וגיוס עובדים מתוך ארגונים בינלאומיים. עשרות מסמכים רשמיים של המשרד לביטחון פנים של חמאס, מתארים כיצד ארגון הטרור אסף מידע על עובדים בכירים בארגוני סיוע בינלאומיים, והצליח לבנות מהם מערך סוכנים מטעמו. הסוכנים שגייס, דאגו להתאמת הסיוע שנאסף בינלאומית לצרכיו של ארגון הטרור.
המסמכים, שתורגמו מערבית, ונותחו על ידי מכון המחקר NGO Monitor, מפרטים מנגנון באמצעותו הצליח חמאס להשתלט על פרויקטים הומניטריים, תקציבים בינלאומיים, רשימות מוטבים ואף על תהליכי קבלת ההחלטות – בזמן שארגוני הסיוע הבינלאומי, שהיו מודעים על פי הממצאים למתרחש, הסתירו מהממשלות המממנות והציבור את מעורבותו העמוקה של הארגון.
עוד כתבות בנושא
המסמכים הם מהשנים 2022-2018 ומקורם במנגנון ביטחון הפנים של עזה (ISM), יחידה במשרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס (MoINS). המסמכים אינם נחשבים מסווגים על ידי מערכת הביטחון בישראל.
הכי מעניין
במסמכים מתארים בכירי חמאס כיצד נסחטו נציגים רשמיים בארגונים בינלאומיים מובילים כמו רופאים ללא גבולות, אוקספם, Save the Children ומועצת הפליטים הנורבגית (NRC). אותם נציגים היוו את צינור התקשורת של החמאס לארגונים - מה שאפשר לארגון הטרור לפקח מקרוב על פעילותם, להשפיע עליהם מבפנים, לנצל את משאביהם לצרכים צבאיים ולעקוף את האיסורים של ממשלות המערב על קשר ישיר עם חמאס.
חמאס דרש קשרים פורמליים בין מנגנון הביטחון הפנימי שלו לבין הארגונים הלא-ממשלתיים הבינלאומיים. המונח בערבית למנגנון זה הוא "מיופה כוח" כשהכוונה, לבכיר בארגון הבינלאומי האחראי על הקשר והתיאום עם חמאס.
מחבלי חמאס בעזה | צילום: אחמד חאטיב, פלאש 90
לפחות 11 מתוך 55 השמות המופיעים במסמכים שנותחו, מוגדרים על ידי חמאס עצמו כבעלי קשרים לטרור – כולל חברים רשמיים, פעילים ועובדי מנגנוני שלטון המזוהים עמו. בולט במיוחד המנהל של ארגון MAP-UK, שהוגדר על ידי חמאס כחבר בגדודי עז א-דין אל-קסאם. כלפי אחרים שהוגדרו כ"לא משתפים פעולה", הפעיל חמאס מערך סחיטה מתוחכם, שכלל איסוף מידע אישי וריגול. המסמכים כוללים "תיק אישי" לכל אחד מהנציגים, עם הערות כגון: "היא יוצאת מהבית בלבוש לא צנוע", "קיים קשר לא מוסרי עם אישה", "שלחה תמונות מביכות" ועוד.
המסמכים מתעדים גם כיצד בהוראת חמאס הנציגים שהופעלו מתוך ארגוני הסיוע עשו שימוש ברשימות מוטבים "מאושרות חמאס" לחלוקת סיוע כספי – רשימות ששימשו את האו״ם וארגוני הסיוע ללא בדיקה נוספת. כך היה יכול חמאס להבטיח שהכסף יגיע לאנשים המזוהים איתו ולפעיליו.
כותבי המחקר מציינים כי חמאס שלט ביד רמה במערך הסיוע ההומניטרי בעזה - הן ברמה המוסדית והן בשטח. אף אחד מארגוני הסיוע לא דיווח מעולם על חדירת חמאס לשורותיו; להיפך, ארגונים רבים האשימו את ישראל ב"עיכוב" ושיבוש פעילותם ובכך טשטשו את אחריותם, ואפשרו לחמאס להמשיך לפגוע בתושבי עזה ולנצל את הסיוע לצרכי טרור.
עוד כתבות בנושא
דוגמה בולטת לניצול פרויקטים הומניטריים לצרכים צבאיים מופיעה במקרה של אוקספם. אחד המסמכים מראה כיצד אוקספם הפעיל פרויקט תשתית באזור בעל חשיבות צבאית לחמאס על גבול הרצועה, באמצעות Rai-Consult - חברה מקומית שמייסדיה, מנהליה ורבים מעובדיה מזוהים עם חמאס ונחשבים על ידי מנגנוני חמאס ל"מצוינים מבחינה מוסרית וביטחונית". חמאס התריע במסמכים כי פרויקט המים מתקיים באזור רגיש בעל ערך צבאי, וכי עצי הפרי במקום משמשים "ככיסוי לפעילות ההתנגדות". חמאס פיקח מקרוב על יישום הפרויקט ואף שינה את מאפייניו כדי להתאימו לצרכיו הצבאיים.
המסקנה כי הארגונים ידעו ושתקו מבוססת בין היתר, על מקרים בהם הם התעלמו מסיכונים הומניטריים שנגרמו בעקבות פעילות חמאס. כך, דו"ח מ-29 במרץ, 2022, שנכתב על ידי מחלקת העמותות המערביות של MoINS, מראה כי כאשר עובדי מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) התמודדו עם תלונות של אזרחים בנוגע לתשתיות טרור באזורי מגורים, הם לא פעלו בעניין ואף לא הגיבו לאזרחים.
הדו"ח מגולל גם עדות של ראש המשרד בעזה של מועצת הפליטים הנורבגית, בעקבות חקירה שערכו רשויות חמאס. כחלק מפרויקט במימון בריטניה והאיחוד האירופי למתן סיוע במזומן למשפחות שנבחרו על ידי המשרד לפיתוח חברתי, משלחת מועצת הפליטים, כולל ראש המשרד בעזה וחמישה עובדים נוספים, ערכה ביקור בדירה של מוטב עזתי. הדייר נבחר בגלל "מצבו הרפואי", "מאחר והוא קשיש, עם לקות ראייה ולבת זוגו נשבר האגן", וכן בשל "המצב הגרוע של הרצפה בדירתו וכן אחד הקירות על סף התמוטטות".
במהלך הביקור, שאל המוטב האם "הסיבה שהרצפה [בדירה] קרסה היא שיש מנהרה" מתחת לדירתו. הבכיר ב-NRC הבהיר לרשויות חמאס כי "לא המשלחת הזרה ולא עובדי העמותה הם ששאלו האם ישנה מנהרה מתחת לדירה של האזרח [השם הוסר] שגרמה לקריסת הרצפה, אלא בעל הדירה הוא זה ששאל את החוקרים [ב-NRC]...אך החוקרים לא ענו לו".
"המחקר הזה בעל חשיבות עצומה ומגיע בעיתוי הנכון", מציין פרופ' ג'רלד שטיינברג, מייסד ונשיא NGO Monitor. "ממשלות וארגונים בינלאומיים מתכננים להעביר מיליארדי דולרים לשיקום רצועת עזה, ויפעלו בשיתוף פעולה עם שורה של ארגונים לא-ממשלתיים כדי לבנות מחדש תשתיות, לספק שירותים עירוניים כמו חשמל, מים וחינוך, וככל הנראה גם לחלק מענקים ותשלומי מזומן. כעת אנחנו יודעים אילו ארגונים ועמותות מקומיות תמכו במשטר הטרור של חמאס, ואנו קוראים לממשלת ישראל ולצה"ל לבחון לעומק את פעילות הארגונים שיורשו לספק סיוע לעזה".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
