"נמוך מהיעד, אבל פי שניים מכל שנת גיוס רגילה" - כך מסכמים בצה"ל באופן רשמי את מספר החרדים שהתגייסו בשנה החולפת, שעומד על 2,940 חיילים חדשים מיולי 2024.
לפי בכיר בצה"ל שמעורה בגיוס החרדים, הבחירה לראות את חצי הכוס המלאה של גדילה ניכרת במספר החיילים החרדים, ולא בהכרח את האי עמידה ביעד שהוצב - 4,800 מתגייסים – נובעת בעיקר מהאקלים הציבורי ומהשינויים שהחברה החרדית עברה בשנה החולפת סביב חוק הגיוס.
"אנחנו שומעים מה הרבנים אומרים בפומבי, אך בסתר הם אומרים דברים אחרים לגמרי", אומר הבכיר בצה"ל, "רבנים שבעבר הגיעו לכנסים של חיילים חרדים אומרים עכשיו שצריך לזרוק צווי גיוס לאסלה. אפשר להיות מעשי ולהבין שכנראה השנה הייתה צריכה להיות נסיגה במספרים, אבל זה לא ככה. המשמעות היא שהחרדים מצאו את הצבא כמקום ערוך ומוכן. זה אירוע טוב, אבל יש לנו עוד לאן לשאוף".
הכי מעניין
הבכיר מציין שהסיבה לכך היא הפעולות של צה"ל, "מאמצי רתימה לא רגילים שהתבטאו בפתיחת מסלולים ייעודיים", כדבריו. כעשרים מסגרות שירות לחרדים נפתחו השנה, גם ביחידות שהיו בהן חרדים כמו חטיבת חשמונאים וגם במקומות שלא, כמו חיל האוויר, אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה ומשמר הגבול.
גיוס חרדים | צילום: דובר צה"ל
רוב המסלולים משלבים את החרדים במסגרות של תומכי לחימה. "זה לא נותן את המענה המלא שאנחנו רוצים לתת בקשר לשירות החרדים, אבל אפשר לומר שהשנה נעשתה פה עבודה קשה, עם שינוי תפיסה, רתימת המפקדים ופתיחת מסלולים. כל זה נותן את אותותיו. נמשיך להשקיע בצורה בלתי רגילה בפתיחת מסלולים חדשים".
שני מסלולי שירות ייחודים נפתחו השנה: בפרקליטות הצבאית קלטו כעשרים חרדים שלומדים משפטים בלימודי ערב, ומשרתים כחיילים בסדיר במזכירות משפטית, עורכים פגישות עם שופטים, מסכמים דיונים ועוד. נוסף לכך נפתח מסלול חדש בלמד"ן, יחידת המודיעין של חיל האוויר, שהתגייסו אליה למסלול ייחודי כ־15 חיילים חרדים.
"יש הבנה עמוקה של כלל המערכת, מלמעלה ועד למטה - מהרמטכ״ל אייל זמיר שמתעסק בזה באופן אישי ועד המפקד בשטח, וכולם חדורי מטרה", אומר הבכיר.
לדברי הבכיר, אגף התכנון עובד עם ענף חרדים באופן הדוק "מתוך הבנה שלא רוצים להיות צוואר הבקבוק במקרה שיגיעו הרבה חרדים ולא נוכל לקלוט אותם. האחריות שלנו היא לוודא שהאפשרות תהיה זמינה למי שמגיע חרדי לצה"ל ורוצה לשרת במסלול חרדי".
לוחמי חטיבת חשמונאים בלחימה ברצועת עזה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
אם הרבנים החשובים בציבור החרדי יקראו פתאום ל־3,000 תלמידי ישיבות חרדים להתגייס מחר – הצבא ערוך לקלוט אותם?
"חד־משמעית כן. מובן שיש דרך גם לעשות את זה במדורג. בכנסת שאלו אותנו: אם גייסנו 200 אלף איש ב־7 באוקטובר, לא נוכל לגייס 80 אלף חרדים? אבל זה עולם אחר לגמרי – יש בדיקות רפואיות, הכנה וטירונות. זה לא גדוד מילואים שהולך לימ"ח, לוקח נשק ורץ לחזית. יש פה תהליך.
"אבל אם הרב לנדו (מנהיג הציבור הליטאי, י"א) יקרא להתגייס, אני יודע לומר לכל המתגייסים באילו ימים לבוא, ואחרי זה נגדיר להם לאיזה מסלול הם הולכים. אנחנו דרוכים כמו קפיץ ליום שזה יקרה, גם ברמה טכנית וגם ברמה רוחנית".
הרעש הציבורי מקשה על הגיוס?
"האווירה הציבורית בהחלט משפיעה. הייתי אצל אחד הקצינים בפורום מטכ"ל, והוא טען שהציבור החרדי הוא עדר. אמרתי לו שהוא טועה, זה ציבור מונהג. יש הבדל. הרב הוא לא רועה שכולם הולכים אחריו, אלא מנהיג שמוביל אותם.
"לצערי יש רבנים שבגלל עניינים שלא קשורים לצה"ל, כמו היועמ"שית ובית המשפט ודברים פוליטיים, קראו לקהל שלהם ללכת להפגנות. הזרם המרכזי של חסידות גור, ששולחת חיילים לצה"ל, הפגין מול כלא 10. אני בטוח שאלמלא זה, המספרים היו גדולים יותר. בסופו של דבר להתנגדות ברחוב החרדי הייתה השפעה, אבל אני לא יודע להגיד באילו היקפים.
"הנקודה היא שצריך כוח אדם בצה"ל. צה"ל צריך את החרדים. לא כל הבעיות ייפתרו בגיוס החרדים, ויש הרבה פתרונות נוספים לבעיית כוח האדם, אבל שירות החרדים הוא אחד המאמצים החשובים שצה"ל יכול לממש בהם את משימותיו, והציבור החרדי צריך לדעת את זה. יש גישה חרדית שטוענת שצה"ל לא צריך את החרדים – זה פשוט לא נכון".
לפעמים עוצרים הכול
בענף חרדים באכ"א משקיעים לא מעט מאמץ בתחום הביקורת על המסלולים החרדיים, כדי לוודא שהפקודות מקוימות כראוי. "בכל זרוע ויחידה שיש בהן חרדים, בחיל האוויר, במודיעין, בחיל הים ועוד, יש ראש מדור שמרכז את הנושא", אומר הבכיר בצבא. "יש לנו גם שלושה צוותי בקרה שמסתובבים ביחידות חרדיות ועורכים ביקורות ומסכמים דו"חות. יש מקומות שעומדים בנהלים ויש כאלה שפחות, ויש גם שלא עומדים בכלל בנהלים, ואנחנו עוצרים הכול, עושים שיחה עם מפקד היחידה ושוקלים אם לסגור את המסלול. מפקדים מברכים על הביקורות האלה, כי הם יודעים שבזה תלוי הגיוס הבא".
עוד כתבות בנושא
ההתפלגות של החיילים החרדים בצה"ל דומה לזו שבשאר הצבא: 35 אחוזים לוחמים, והשאר תומכי לחימה. איך צה"ל מגדיר מיהו חייל חרדי? שיטת הספירה לא תמיד עקבית, אבל באופן כללי החוק מגדיר כחרדי את מי שמגיל 14 עד 18 למד שנתיים לפחות במוסד חרדי מוכר. מעבר לכך, מי שרוצה להתקבל למסלול חרדי צריך לעבור "ריאיון זיקה" עם אנשי ענף חרדים באכ"א, כדי להבין מה יחסיו עם העולם החרדי התורני היום, במטרה למנוע מחרדים לשעבר להתגייס למסלולים הייחודיים. לחטיבת חשמונאים יש תנאים נוספים, כמו החזקת טלפון כשר.
נוסף לכך, חרדים שרוצים להתגייס ליחידות שאין בהן מסלול חרדי, כמו חטיבות גולני ונח"ל, יכולים לעשות זאת באותם התנאים שזוכים להם שאר החיילים הדתיים. בשנים האחרונות התגייסו 45 אחוזים מהחרדים למסלולים כלל־צה"ליים, לתפקידי לחימה ותומכי לחימה. "לדעתי נראה השנה שינוי כי נפתחו הרבה מסלולים", אומר הבכיר בצה"ל. "בעבר רבים היו הולכים למסלול כלל־צה"לי כי זה מה שהיה".
אם פתיחת מסלולים מביאה לצמיחה בגיוס החרדים, אתם חושבים על יחידות נוספות לחרדים?
"חושבים על זה באופן רציני, למשל בעולמות ההנדסה הקרבית - כוחות צמ"ה (ציוד מכני הנדסי) קטנים ואינטימיים. אלה מסגרות מגדריות, בניגוד לחיל התותחנים שיש בו לוחמות. בודקים אפשרות גם לחיל השריון. יכול להיות שהם יהיו חלק מצק"ח (צוות קרב חטיבתי) חשמונאים – חי"ר, הנדסה ושריון. יש מחשבות על זה, וזה בעבודה".
אחת ההבטחות העיקריות שהוכרזו בתחילת השנה וכלולה גם במסקנות ועדת שקדי היא מינוי יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים, אך עד כה לא מונה איש לתפקיד. "נעשים מאמצים לאיתור. כבר היו ראיונות עם כמה מועמדים. זה יהיה מישהו שהוא גם מהמגזר החרדי וגם היה בצבא. צריך מישהו שמכיר את המערכת, כי הוא צריך לבוא ולדפוק על השולחן. אני מעריך שזה יקרה".