העימותים בדרום סוריה בין מיליציות חמושות לבני העדה הדרוזית, מקבלים בימים אלה משנה תוקף - לא רק בהקשר של היציבות הפנימית בסוריה, אלא גם מבחינת אחריותה האזורית והאסטרטגית של ישראל. הקרבות המתמשכים, שמובלים על ידי קבוצות אסלאמיסטיות קיצוניות, מציבים את הדרוזים ברמת הגולן הסורית תחת איום ממשי, כאשר רבים מהם זועקים לעזרה וחשים כי ננטשו על ידי הקהילה הבינלאומית. לנוכח המצב, גוברת בישראל ההתלבטות: כיצד נכון להתערב, באיזו מידה, ומה יהיו ההשלכות?
"ישראל לכודה בין אינטרס לבין אינטרס ומחויבות", מסביר בריאיון למקור ראשון סא"ל (מיל') ירון בוסקילה, מומחה למבצעים מיוחדים ומנכ"ל תנועת הביטחוניסטים. "האינטרס הראשון הוא שיקום בדמשק ממשל שייצב את הגזרה הסורית ויצטרף להסכמי אברהם, מה שייצר שכנות טובה עם הזדמנויות ביטחוניות וכלכליות. בסך הכול, נראה שאל-ג'ולאני הולך לכיוון הזה ושכל מדינות העולם מקבלות אותו. לכן, ישראל בטח לא רוצה להתנגד לשלטון שיש לו אינטרס גם עולמי וגם מקומי".
אלא שהמציאות בשטח מורכבת בהרבה. "מורכבת תרתי משמע, כי השלטון מורכב גם מקבוצות סוניות קיצוניות מאוד וגם מקבוצות נוספות שהיו שותפות להפיכת המשטר, שיש להן שאיפות אחרות מההנהגה החדשה, ושלאו דווקא רואות כל דבר עין בעין עם ג'ולאני - בין היתר, בכל הנוגע לנוכחות הדרוזית ברמת הגולן", ממשיך בוסקילה. "הקיצוניים רואים בהם ככופרים ואפילו כמתנגדים, בטח כשהם תופסים שטח משטח סוריה".
הכי מעניין
"הם מבקשים שלא נשכח אותם", הדרוזים נלחמים על חייהם בדרום סוריה | צילום: Shadi AL-DUBAISI / AFP
דרוזים מנסים לחצות את הגבול לכיוון סוריה באזור מג'דל שמס | צילום: AFP
דגל ישראל והדגל הדרוזי בדליית אל-כרמל, אביב 2025 | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
לדבריו של המומחה, מדובר בתפיסה אסלאמית עתיקה מאוד, שקבוצות הקיצוניים בסוריה רואות בה אידיאולוגיה עדכנית ומחייבת - כזו שמניעה אותן להמשיך בלחימה מתוך תחושת שליחות דתית עמוקה. אבל זה לא הכול. "מכיוון שהדרוזים נחשבים לאוכלוסייה חלשה מאוד בסוריה, נוח לקבוצות הקיצוניים להשיג ניצחון ולתפוס את שטחם", מבקש להוסיף בוסקילה. "זאת, אולי, גם מתוך מחשבה עתידית לשלוט בגבול עימות עם ישראל".
המציאות מורכבת אף יותר, שכן לצד השיקולים הביטחוניים והאסטרטגיים שמנחים את ישראל, קיימים גם שיקולים מוסריים וערכיים שאי אפשר להתעלם מהם. "כאמור, לישראל יש מצד אחד אינטרס לשקט, ומצד שני אינטרס ומחויבות לאוכלוסייה הדרוזית במדינת ישראל", מציין ירון בוסקילה. "כנראה שמאוד היינו רוצים להפריד בין שתי הקבוצות, להגיד שהדרוזים ברמת הגולן הסורית לא קשורים לדרוזים בישראל, אבל מה לעשות שהם כן קשורים. יש להם קשרי משפחה וקשרים עדתיים חזקים ומחייבים מאוד".
לטענתו של המומחה, אף שהמציאות הגיאוגרפית והמדינית מכתיבה חלוקה ברורה בין ישראל לסוריה, הדרוזים בישראל אינם מקבלים את ההפרדה הזו כפי שרבים מהישראלים נוטים לתפוס אותה. בעיניהם, הקשר עם קרוביהם שמעבר לגבול נותר חי, עמוק ומחייב. "אם צה"ל לא יטפל באיום על הדרוזים בסוריה, יתכן והוא יאבד במידה מסוימת את נאמנותם של הדרוזים בישראל", הוא מזהיר. "זאת המשמעות של ברית, והברית בינינו מחייבת לא רק צד אחד, אלא את שני הצדדים".
ירון בוסקילה: "על צה"ל לפעול באופן כירורגי ולא לפגוע בשלטון ובסמלי השלטון, אלא רק במי שמייצר איום ישיר על הדרוזים"
באדיבות המצולם | סא"ל במיל' ירון בוסקילה
בשונה ממומחים רבים אחרים, בוסקילה לא רואה במחויבות לבני העדה הדרוזית בישראל מחויבות ערכית בלבד. "הרי יש הרבה עוולות ברחבי המזרח התיכון ואנחנו לא מתערבים בהן כי אנחנו עסוקים בעוולות שלנו, אבל כשמדובר בדרוזים - אי אפשר שלא להתייחס", הוא מבהיר. "מדובר בקבוצה שהיא חלק מהחברה הישראלית ואם ישראל תצליח לשמור עליה, ועל קרוביה מעבר לגבול שנמצאים באזור קריטי מבחינה אסטרטגית, אולי זה יכול להועיל לכולם לטווח הארוך".
גם בעיני אלוף (מיל') גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, הזירה הסורית בוערת ומשמעותית, שאין להקל בחשיבותה. "הרמטכ"ל עושה נכון שהוא מוציא את חטיבת הצנחנים מעזה ושולח אותה לגולן - זה אירוע חשוב מכל הכיוונים", הוא מסביר בריאיון למקור ראשון. "זה מבחן, אי אפשר להתייחס אליו כלאחר יד. לישראל צריכה להיות יכולת למעורבות עם בני ברית מחוץ לגבולותיה, אחרת היא לא תוכל להנכיח את עצמה כמעצמה אזורית. כלומר, היא חייבת לשחק במגרשים שבהם יש עימות מחוץ לגבולות".
לדברי הכהן, ישראל מצויה כיום בתוך קונספציה שעלולה לסכן אותה מבחינה ביטחונית ואסטרטגית: תפיסה שבוחרת להתרחק ממעורבות ישירה במרחב האזורי. "זאת קונספציית 'הווילה בג'ונגל' של אהוד ברק, שאומרת שישראל רוצה להיות רק עם הפנים לאירופה, כי קשה לה עם המרחב האזורי שבה היא נמצאת", הוא טוען. "למעשה, הקונספציה סבורה שיש מסביב למדינת ישראל חומה ושכל מה שנמצא בצד השני לחומה - זה ג'ונגל שכדאי להיות כמה שפחות בחיכוך איתו". רחוק מהעין, רחוק מהלב.
עוד כתבות בנושא
"זו גישה מוכרת שהרבה מאוד זמן שלטה בישראל, אבל זו לא הגישה שהייתה בימי בן גוריון, שידע לשלוח צנחנים לסיוע למוסטפא ברזאני בלחימה של הכורדים בעיראק", קובע מפקד הגיס המטכ"לי לשעבר. "זוהי גם לא הגישה שקדמה למלחמת העצמאות, כאשר מסתערבים של הפלמ"ח הסתובבו בכל המרחב, כי תפיסתם הייתה שהם חלק בלתי נפרד מכל המרחב. לכן יגאל אלון, שהיה בן הגליל, תמיד חשב על הברית עם המיעוטים ועל הקשר החשוב עם העדה הדרוזית".
בדומה לבוסקילה, גם הכהן סבור כי המעורבות הישראלית במאבקם של הדרוזים אינה רק מחויבות מוסרית, אלא גם הזדמנות אסטרטגית מהמעלה הראשונה. "רק מי שפועל שם, יהיה שותף לדיון על סוריה העתידית", הוא מצהיר. "אסטרטגיה לא בנויה על ערכים. אצלי אין הבדל בין ערכים לשיקול פרגמטי: זה הכול דבר אחד. הפרגמטי הוא ערכי והערכי הוא פרגמטי. במקרה הזה, חשוב שנוכיח לבני העדה הדרוזית שאנחנו יודעים להיות בני ברית טובים".
למרות ששני המומחים מכירים בחשיבות המהלך הצבאי, הם גם מזהירים מפני צעדים לא מדודים שעלולים להתפרש כפגיעה בריבונות הסורית - במיוחד כשהממשל הנוכחי עשוי להפוך לשותף לגיטימי במערכת האזורית. הפתרון, לפי ירון בוסקילה, הוא בפעולה מדויקת ומוגבלת. "האינטרס הראשי של ישראל הוא להביא את סוריה לשולחן המשא ומתן ולצרף אותה להסכמי אברהם, לכן על צה"ל לפעול באופן כירורגי ולא לפגוע בשלטון ובסמלי השלטון, אלא רק במי שמייצר איום ישיר על הדרוזים", הוא מדגיש.
גרשון הכהן: "רבים חוששים שהמעורבות הישראלית תפגע בקשרים שנרקמים עם ההנהגה החדשה, אבל זאת בדיוק השאלה - האם הקשרים האלה מתחילים מנקודת כוח ישראלית, או שוב מנקודת חולשה"
יוסי אלוני, פלאש 90 | אלוף במיל' גרשון הכהן.
"פגיעה בשלטון ובסמלי השלטון יכולה להתפרש באופן טבעי מאוד לפגיעה בריבונות הסורית בשלטון של ג'ולאני", הוא מבקש להוסיף. "מנגד, פגיעה באותן הקבוצות החמושות, תעביר את המסר שישראל לא מנסה לפגוע בשלטון, אלא רק במי שמאיים על האינטרסים שלה". הכהן נוטה לאמץ גישה מעט נוקשה יותר. "רבים חוששים שהמעורבות הישראלית תפגע בקשרים שנרקמים עם ההנהגה החדשה, אבל זאת בדיוק השאלה: האם הקשרים האלה מתחילים מנקודת כוח ישראלית, או שוב מנקודת חולשה", הוא מסביר. "האם ישראל רוצה שלום אמיתי או רק מפנטזת על עוד עסקה ועל חומוס בדמשק".
אמש (ג') חצו כ־30 מפגינים דרוזים את הגדר באזור מג'דל שמס, במטרה להגיע לסוריה ולהצטרף לקרוביהם במאמץ המלחמתי. "זה לא האירוע הראשון בשלוש השנים האחרונות שבו אזרחים ישראלים שמצטרפים למלחמה במדינה אחרת בגלל קרבתם אליה", מציין בוסקילה. "אזרחים ישראלים שעלו מאוקראינה וששירתו בצה"ל, חזרו לאוקראינה כדי להילחם כנגד רוסיה. ישראל כמובן לא עצרה אותם, אבל הפעם היא נאלצת לעשות זאת כי אינה יכולה לאפשר פריצה של הגבול.
לדבריו, על גבול חייבים לשמור באופן הרמטי. "לכן, מי שרוצה להגיע היום לסוריה, חייב למצוא דרך חוקית לעשות זאת. לא באמצעות פריצה". גם הכהן סבור כי פעולה זו מסוכנת ואינה לגיטימית. "אם המדינה מחליטה שלא ניתן לחצות את הגבול, אז המדינה צריכה להציב כוח משטרתי על מנת שזה לא יקרה", הוא מסביר. "זהו, זה פשוט. מדינה צריכה להיות מסוגלת לכפות את רצונה במקומות של אינטרס לשלוט. ופה יש אינטרס גדול - האינטרס שמדיניות המדינה תתממש".