ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה היום (שלישי) דיון מהיר בנושא גיוסם של חיילים פוסט-טראומטיים למילואים, לבקשתה של חברת הכנסת אפרת רייטן שציינה תחקיר שפורסם בעיתון "הארץ", לפיו הצבא מגייס למילואים חיילים רבים אשר סובלים מפגיעה נפשית.
על פי הדיווח, אף לא אחד מבין הגופים – האגף לכוח אדם בצה"ל, מחלקת בריאות הנפש בחיל הרפואה ואגף השיקום במשרד הביטחון – אינו מחזיק במידע לגבי מספר פצועי הנפש שגויסו למילואים. גורם בצבא מסר גם כי לא קיים בצה"ל רישום על כלל פצועי הנפש המטופלים כעת באגף השיקום. יתרה מזו, מהתחקיר עולה כי לצה"ל אין רישום על חיילים שהוכרו כנכים על רקע נפשי בעבר. על פי הפרסומים עולה שמשרד הביטחון לא העביר לצבא מידע בדבר הפצועים המטופלים באגף השיקום מאז מרץ 2024, והמידע שהועבר היה חלקי, וכי לא ניתן היה להסיק ממנו לגבי כשירותם של הפצועים לשרת במילואים. כן דווח כי קצין באגף כוח אדם הודה שהצעות שעלו במטרה להתמודד עם התופעה נדחו משיקולי מחסור בכוח אדם.
"העובדה שלשדה הקרב נשלחים חיילים אשר סובלים מפציעה נפשית חמורה בלתי סבירה באופן קיצוני", אמרה חברת הכנסת רייטן והוסיפה כי "חזרתם ללחימה עלולה להגביר אצלם את התחלואה ואת התסמינים ממנה, וכן את הסיכון לאובדנות. הנתונים מלמדים על עלייה במספר ההתאבדויות של חיילים, במקביל לעלייה בשיעורם של פצועי הנפש מקרב כלל הפגועים".
הכי מעניין
גיא גלעד, ראש יחידת ההכרה באגף השיקום במשרד הביטחון אמר בדיון: "אגף השיקום מקפיד להעביר לאגף כוח אדם בצה"ל את המידע השוטף על חיילים שהוכרו או נמצאים בהליך הכרה, ויש להכיר את מצבו הרפואי של כל חייל מילואים ולבחון שהוא אכן מתאים לתפקיד הצבאי אליו גויס, וכשיר רפואית למלא אותו. חשוב להבין שפצוע עם התמודדות נפשית שמגויס למילואים מפסיק את רצף הטיפול בו והשיקום שלו נפגע".
על פי אגף השיקום במשרד הביטחון, מאז תחילת המלחמה נקלטו כ-19 אלף פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון, כשמעל 10 אלף מהם מתמודדים עם תגובות נפשיות ופוסט טראומה. בנוסף ישנם למעלה מ-7,500 מטופלים חדשים המתמודדים עם פציעה נפשית ממלחמות עבר. נכון להיום מטפל אגף השיקום בכ-80 אלף פצועי ופצועות צה"ל מכל מערכות ישראל, כאשר למעלה מ-30 אלף מהם מתמודדי נפש.
ג'ני אדרי, אימו של אלירן מזרחי | צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
ג'ני, אימו של אלירן מזרחי, לוחם מילואים ששם קץ לחייו בשנה שעברה סיפרה: "אלירן, גיבור ישראל, לוחם אמיץ, בן אהוב, בעל אבא, חבר יקר, שם קץ לחייו לפני שנה וחודש בדיוק בשביעי לשישי עשרים וארבע בשתי יריות בראש. אלירן היה גבר אלפא עם לב ענק ונשמה עוד יותר גדולה, בעל משפחה מסור עם עבודה מקצועית ומספקת, עתיד מבטיח וקידום באופק, הייתה לו כריזמה סוחפת, ים של חברים והיה תמיד הלב של כל אירוע. הוא היה האנטיתזה המוחלטת לפרופיל של מי שעלול היה להתאבד, אבל גם העוצמות האלו לא הצליחו לעצור את הפוסט-טראומה.
"אחרי 187 ימי מילואים פעילים ואינטנסיביים בלב המלחמה בעזה, אלירן חזר הביתה אלירן אחר. אלירן היה איש מילואים מסור, מחויב, מקצוען, ברמות הגבוהות ביותר, איש תחבולות שלקח חלק משמעותי בלחימה. בימים הראשונים של המלחמה, אלירן השתתף בפינוי ציר 232 ובאזור מסיבת הנובה ברעים. זאת הייתה חוויה טראומטית במיוחד עבורו ושהשאירה עליו חותם עמוק וכבד וכנראה גם בלתי הפיך. אלירן חזר הביתה, אבל הוא לא הצליח לחזור לעצמו, אלירן יצא מעזה, אך עזה לא יצא ממנו. ראינו שינוי, אך לא הבחנו והבנו עד כמה העומק והכאב היו חזקים אצל אלירן בלב. הוא הסתיר ושיחק אותה, אמר שהכול טוב, ובפנים הוא נשבר לרסיסים. אני עומדת כאן כאימא כואבת כדי לזעוק את מה שברור: אסור לנו לגייס לוחמים פוסט-טראומטיים למילואים. זו לא גבורה וזה לא צורך, זו סכנה, זו פצצה שתתפוצץ לנו בפנים".
אל"מ ד"ר יעקב רוטשילד | צילום: דוברות הכנסת - נועם מושקוביץ
אל"מ ד"ר יעקב רוטשילד, מפקד מרכז בריאות הנפש בצה"ל ציין בדיון כי "מראשית המלחמה 1,135 קיבלו פטור נפשי משירות במילואים ובסדיר בגין פוסט טראומה, ובנוסף אליהם ישנם משרתים שקיבלו פטור ממילואים בשל סעיפי ליקוי נפשי אחרים. אנחנו מתייחסים בכובד ראש לכל נתון שמגיע אלינו. השיקול היחיד שנשקל הוא השיקול המקצועי הרפואי ורק על בסיס זה מתקבלות ההחלטות. אני עומד בראש מערך בריאות הנפש שתחתיו פעלו לאורך המלחמה כאלף קציני בריאות נפש בסדיר ובמילואים. יש פקודה לפיה חובת משרת לדווח על כל שינוי במצב הרפואי ואנו מתייחסים לכל מידע רפואי שמגיע. זה לא בהכרח אנשים שדיווחו רק על אבחנה רפואית שקיבלו אלא גם על אנשים שדיווח על סימני מצוקה".
ד"ר רוטשילד הוסיף: "אנו מעודדים לוחמים לפנות, לדווח ולטפל בנושאי בריאות הנפש. כחלק מכך הצבנו קב"נים בפריסה ובזמינות נרחבת בשטח וזה הוכיח את עצמו. בנוסף הוכנסו פרקטיקות של עיבודי לחימה שהפכו לחלק מהפרוטוקול. גם זה מאפשר לקצין בריאות הנפש לראות את האנשים. בכל מערכת גדולה יש מקרים חריגים שההתנהלות בהם הייתה לא נכונה ואנחנו לומדים מהם ומשתפרים. יש פקודה חדשה בנושא גם למפקדים ומלמדים מפקדים וחברים כיצד לזהות סימני מצוקה.
"חיל הרפואה משקיע בתחום בריאות הנפש משאבים רבים ונעשים צעדים מאוד משמעותיים בתוך מלחמה חסרת תקדים. לצד זאת נעשית עבודת סנכרון עם אכ"א כדי לשפר את התיאום וכדי שנתונים יעברו. אם הפרט דורש להתגייס למרות מצבו אז יש מידה מסוימת של אוטונומיה עד גבול מסוים. חוות הדעת המקצועית היא הקובעת. יודעים ממחקרים שאחד הדברים הבודדים שמונעים תחלואה כרונית היא שמירת הקביעות והרציפות ולכן זה בסדר שחלק מהפוסט טראומתיים ממשיכים לשרת אבל ברמה מסוימת ובהתאם למקרה ולבחינה מקצועית".