שבועיים אחרי שהסתיים מבצע עם כלביא באיראן בהישגים חסרי תקדים של ישראל, שר הביטחון ישראל כ"ץ מסכם בשיחה עם הכתבים הצבאיים את כל מה שקדם למבצע.
כ"ץ סקר את השתלשלות המאורעות, מה-14 בנובמבר 2024, אז קיים ישיבה עם פורום מטכ״ל והגדיר את הגרעין האיראן כאיום קיומי, וציין שלוש אפשרויות לפעולה צבאית באיראן: "כחול לבן" בלבד שיביא הישג מוגבל; פעולה ישראלית עם סיוע אמריקאי בלבד; או תקיפה משותפת של ישראל וארצות הברית שתביא להישגים משמעותיים - התרחיש שיצא אל הפועל בסופו של דבר. הוא הגדיר כבר אז את חודש אפריל 2025 כחלון לתקיפה, עם רתימת האמריקאים וחולשת הציר האיראני.
לדבריו "הנחנו שאפשרות לפתיחת מסדרון אווירי ותקיפות סטנד-אין, הן אלה שיאזנו את היתרון של איראן בחימושים ובטילי קרקע אוויר. בכל העולם יודעים שאין תחרות ליכולות של חיל האוויר הישראלי".
הכי מעניין
עם או בלי טראמפ
כשהוצגה בפניו תוכנית "נרניה" לחיסול המדענים האיראנים, בדיון אסטרטגי בסוף חודש דצמבר 2024, הנחה השר כ"ץ להוסיף גם את סיכול הפו"ש - הפיקוד והשליטה של הצבא האיראני ומשמרות המהפכה, זאת במטרה לפגוע בתגובה האיראנית ולגרום להם להתמהמה ולהגיב בצורה איטית.
ההישג הנדרש מבחינת כ"ץ במבצע היה ביטול יכולת הייצור והפיתוח של הנשק הגרעיני, לפחות לזמן מה, כדי לגרום לאיראנים לחשיבה מחודשת האם הם רוצים ויכולים לחדש את פרויקט הגרעין.
עוד כתבות על איראן אחרי המלחמה
בחודש פברואר הוא הנחה את בכירי צה״ל לבחון מה הן יכולות ההגנה הישראליות על הבסיסים האמריקאים במרחב, כדי להסיר דאגה בעיקר מטראמפ ויגרום לו להצטרף למבצע. באמצע חודש אפריל הוא תיקף את המלצות הרמטכ״ל למבצע, והורה שהחל מ-1 במאי, מפקודת ההפעלה יהיו שבועיים עד מימוש התקיפה.
בהתחלה עוד נאמר שאין לישראל כוונה לפעול בניגוד לעמדת טראמפ, והנשיא האמריקאי לא אישר כמה פעמים לישראל לתקוף, סביב המשא ומתן עם האיראנים. בישראל חששו שאם איראן היא זאת שתתקוף ראשונה, יהיה לישראל הרבה יותר קשה להגיב ולהוביל את קצב המאורעות. לאט לאט טראמפ בעצמו התחיל לשנות את עמדתו לטובת תקיפה באיראן, אבל אלה היו ימים מתוחים - בישראל חששו שאמריקאים ידליפו מידע מדי פעם.
טראמפ עם שר ההגנה הגסת', סגן הנשיא ואנס ושר החוץ רוביו בנאום לאחר התקיפה באיראן | צילום: EPA
בשלב מסוים נאמר לטראמפ שנפעל לבד. הוא הופתע מאוד. בישראל ביקשו מטוסי תדלוק - שהאמריקאים לא נתנו - יחד עם מעבר מעל עיראק וסיוע בהגנה האווירית. טראמפ חשש בעיקר מחוסר המוכנות של כוחות ההגנה האמריקאים בבסיסים שלהם, ומתרחיש של אלפי חיילים הרוגים. בשלב מסוים טראמפ שוחח עם נתניהו, ואמר לו "כדאי שתצליח, כי אם תיכשל, כשתתקשר אליי אני אשאל מי זה נתניהו".
כ"ץ הנחה להכין תוכנית להריסת טהרן בשם "טורנדו", בהמשך הוא עידן אותה רק לפגיעה בסמלי משטר. כץ מבהיר: "החלפת המשטר לא הייתה מטרה, רצינו רק לערער ולגרום להם לסגור את חילופי המהלומות האלה. אם חמינאי היה על הכוונת היינו מורידים אותו. לפי הגרף המתוכנן, ראינו שאחרי שבעה ימים נגיע לשיא המבצע. עוד שלושה ימים נוספים הגרף מראה איזון, אבל מייד לאחר מכן נהיה בירידה גם לאור ההישגים הפוחתים, המטרות שכבר לא קיימות והפגיעה האיראנית בעורף שלנו".
לאורך כל חודש מאי נערכו דיונים בשיתוף עם פיקוד העורף, הגופים, הרשויות ומשרדים ממשלתיים כדי שייערכו והתכוננו לכל תרחיש של מלחמה כוללת. לדברי כ"ץ "לא הייתה בהיסטוריה של ישראל מוכנות בעורף במעבר כזה מהיר".
מתכון לניצחון
לקראת סוף חודש מאי, ראש הממשלה ושר הביטחון קיצרו את ההפעלה לשבעה ימים, עשו משחק מלחמה, העמיקו את המטרות במפגשים בין אמ״ן לחיל האוויר, ולבסוף ב-29 במאי גם אישרו את תוכנית "טורנדו".
בתחילת חודש יוני ההפעלה קוצרה לשלושה ימים בלבד. יום לאחר מכן שר הביטחון אישר את תוכנית הדוברות והמסרים על המבצע. דווקא בדיונים דאז הרמטכ״ל זמיר היה מודאג מהנתק שיש בארצות הברית בין הדרג המדיני שלא היה מוכן לצאת למבצע לבין הדרג הצבאי שגיבה את ישראל ודווקא היה מוכן לכך.
ב-9 ביוני, ראש הממשלה ושר הביטחון חתמו על מסמך שמאשר את המבצע שלושה ימים לאחר מכן, בעיקר על סמך מיקומי הבכירים האיראנים והמדענים, והחשש שהם יזוזו. 36 שעות לפני המבצע כבר אלפי אנשים בצה״ל ידעו שזה קורה, והיה חשש ממשי לדלף.
לגבי השותף האמריקאי, היה תכנון אבל לא היה נוהל קרב אמיתי. האמריקאים רצו להשתתף בתקיפה רק אם ישראל תסכל עבורם איומים בדרך ליעד ויגנו על בסיסים אמריקאים. לפי שר הביטחון: "הם יודעים שאנחנו ברמה יותר גבוהה מהם בחיל האוויר. בסופו של דבר הם נסעו בנתיבים שחיל האוויר עצמו פתח. הטייסים שלנו הורידו איומים לכל אורך הדרך. זה ממש משדרג את היחסים בינינו".
מטוסי חיל-האוויר בדרכם לתקיפה בטהרן | צילום: דובר צה"ל
"החשיבות של הסטנד אין החזרתי גרם לאיראנים להבין שאנחנו פשוט נמשיך לתקוף מתי שרק נרצה", הסביר כ"ץ. התקיפות ב-36 השעות האחרונות של המבצע הבהירו את זה, ויצרו אפקט תודעתי בפגיעה בכל המערכות.
הצלחת הפעולה באיראן נבעה, לפי גורם צבאי בכיר, מ"חיבור מקצועי ומעמיק מאוד בין הדרג המדיני לדרג הצבאי. זאת הסיבה שזה קרה הפעם לעומת פעמים קודמות שזה לא קרה".
שר הביטחון אומר כי תוצאות המבצע - פגיעה אנושה בגרעין האיראני וביכולת ייצור הטילים - שהושגו באומץ, גם ייאכפו בעזרת תוכנית לשימור העליונות האווירית של ישראל. "אני פחות מוטרד מהגרעין בגלל המורכבות שלו ובגלל הפגיעה הרוחבית שלנו", אמר שר הביטחון, אך ציין כי את ייצור הטילים האיראנים ינסו לחדש, ייתכן שבעזרת מדינה זרה - "צריך להיות מאמץ מדיני כולל כדי למנוע סיוע חיצוני לאיראנים. כרגע אין לאיראנים הגנה אווירית והם מתנהלים בכלכלת חימושים. הממשלה הזאת וכל ממשלה עתידית שתהיה בישראל חייבת להוביל מדיניות למניעת התחמשות איראן. צה״ל מכין את היכולות האלה".