"חיל-האוויר עשה דבר בלתי נתפס": בקר טיסה בראיון למקור ראשון

"תשמע, התקופה האחרונה הייתה באמת מטורפת", אומר לי סרן ר', בקר טיסה בחיל-האוויר, תושב מזכרת בתיה בשנות ה-20 לחייו. הוא התפנה לשוחח עמנו בשעות אחר-הצהריים של יום שלישי, כשהוא במנוחה קצרה בין פעילות מבצעית אחת למשנתה ופחות מ-12 שעות לפני שנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הכריז על הפסקת האש בין ישראל לאיראן.

"האמת שאני בחור של דימויים, אז אני יכול לומר שהחיל התפרש במרחב ממש כמו רעמה, רעמה עוצמתית, מהרחפן הכי קטן ועד למטוס הכי גדול - מרצועת עזה ועד איראן. זה בלתי נתפס. אני יכול להגיד לך שבגילי הצעיר לא תיארתי לעצמי שאני אתעסק בכאלה סיטואציות באופן יומיומי".

"אנחנו מדברים על כמות עצומה של כלים עוינים שמגיעים לאדמת מדינת ישראל ומיורטים. אם נסתכל מה-7 באוקטובר ועד עכשיו, אנחנו מדברים על אלפים. ורק בשבוע וחצי האחרונים - מאות כלים. זו כמות אדירה ביחס לפרק זמן כל-כך קצר. את כל זה החיל ביצע תוך כדי מאמץ הגנתי נוסף מול איום טילים, מאמץ התקפי שמטרתו לסכל את המאמצים של האויב, שיתוף פעולה עם מערכים נוספים ומשימות נוספות".

בתפקידך כבקר אתם בעצם מנתבים איומים שצריך לנטרל במרחב לגורם שהכי נכון שיטפל בהם. יש מערכת שבוחרת עבורכם מי הגורם הכי נכון בכל מצב או שזה נתון לשיקול דעתכם?

"זה נתון לשיקול-דעת הבקר. בגדול אני אגיד שברגע שמתגלה מטרה אנחנו אלה שצריכים לסנכרן ולהגדיר בזמן אמת איזו מערכת תהיה הרלוונטית ביותר בהתבסס על הניסיון של הבקרים. במקרה אחד נעביר את המטרה לטיפול של מסוק קרב, ובמקרה אחר - מטוס קרב".

כמה זה מאתגר להתמודד עם המטחים מאז תחילת המלחמה ובפרט במטחים המוגברים עוד יותר ששוגרו במסגרת המבצע?

"השבוע וחצי האחרונים באמת היו מאוד אינטנסיביים. הנה עכשיו כשאני מדבר איתך זה כבר אחרי שהספקתי לשבת שש שעות בעמדות מבצעיות. האם זה היה יותר מאתגר מהמלחמה כולה? קצת קשה לדרג. למדנו שהאויב משתנה בין זירה לזירה. כל אויב מביא איתו סט של אתגרים ייחודיים והיריב לא טיפש, הוא לומד והוא משתפר ואנחנו רואים את השיפור הזה מיום ליום".

"על כל פנים, אנחנו תמיד עם עיניים פקוחות והמוכנות שלנו תמידית, לא רק בחירום. המציאות מפתיעה  תמיד, אבל בחיל האוויר מחנכים אותנו לבוא מוכנים לכל תרחיש גם אם אנחנו לא יודעים מתי הוא יבוא ואיך הוא ייראה. אני משרת בחיל כבר שש שנים והרוח והצורה שבה חונכנו נתן לנו את הכלים להתמודד  גם אם לא ניבאנו את התרחיש באופן מדויק".

"נתקלנו באתגרים לא פשוטים בשבוע וחצי האלה - אבל עמדנו בהם ברמה גבוהה. יש עומס, עייפות, שקיות מתחת לעיניים - אבל תחושת השליחות נותנת את הדרייב".

אתה יודע לומר מה שיעור ההצלחה שלכם מבחינת יירוטים?

"אני לא יכול לתת מספר מדויק, אבל מדובר באחוז הצלחה מאוד מאוד גבוה וכמובן שאין 100%. אני יכול לומר שכל אירוע שבו אנחנו לא פועלים בצורה המיטבית - מתוחקר ואנחנו לומדים ממנו הלאה. אנחנו בוחנים גם תרחישים עתידיים ומדייקים את היכולות שלנו".

נתוני היירוטים של חיל האוויר נחשבו לגבוהים מאוד גם בעבר. אז כשאתה אומר עכשיו שהם גבוהים מאוד אתה מתכוון שהם גבוהים יותר מאלה שהכרנו?

"כן".

יירוט כטב"מים זו משימה מורכבת מפאת גודלם, העובדה שהם עפים קרוב לקרקע וקשה לגלות אותם מרחוק. איך מתמודדים עם הקושי הזה?

"זה באמת מורכב ולכן נדרש שיתוף פעולה רב-מערכתי עם המערך הטכני כי אנחנו נעזרים בכל מיני סנסורים ומכ"מים, עובר לצוותי האוויר ומשם למערך ההגנה האווירית. אנחנו הכוח שמחבר בין כל אלה. תפקידנו לזהות, לתאם, ולשלוח את המערכת הנכונה".

האם במהלך המבצע בוצע שימוש במערכת הלייזר?

"אני לא יכול להתייחס לזה".

הרבה מהיירוטים מתבצעים מחוץ למרחב האווירי של ישראל. איך עובד התיאום עם מדינות שכנות בנושא הזה?

"גם כאן אני לא אוכל לפרט, אבל כן אגיד שהפריסה שלנו היא 360 מעלות, לכל כיוון".

לסיום, יש משהו שאתה היית רוצה לומר?

"חשוב לי שאנשים יכירו את העבודה הקשה שנעשית כאן, את הגאווה שבה היא נעשית, את המחויבות שלנו לביטחון המדינה ואת הדלק שלנו שהוא תחושת השליחות. אני מאחל לכולם רק בריאות ובשורות טובות".