האבק מהתקיפות האמריקניות בשלושת מתקני הגרעין בנתנז, פורדו ואספהאן, הלילה (א') טרם שקע וכנראה שיעבור עוד זמן מה עד שנדע מה הייתה מידת האפקטיביות של ההפצצה ההיסטורית. עם זאת, השמועות על מותו של פרויקט הגרעין היו מוקדמות וככל שלא יהיו שינויים דרמטיים עד לתום מלחמת ישראל-איראן הראשונה, קיימים מספר אלמנטים שיחייבו את מערך המודיעין הישראלי לעמוד על המשמר בכל הנוגע לפיתוח הגרעין האיראני מחדש. על הרכיבים בתוכנית הגרעין האיראנית שיתכן ושרדו את התקיפה האמריקנית.
"האיראנים פיזרו את מאגר האורניום בכל המדינה"
"מאגרי האורניום המועשר שאוחסן באספהאן - אחד המתקנים שהותקפו הלילה - אבל האיראנים טענו, ואני נוטה להאמין להם, שהם העבירו את האורניום המועשר משם", אמר מומחה הגרעין, ג'יימס אקטון, בראיון שעניק לרשת ABC הבוקר (א').
"זה אורניום שמאוחסן במתקנים בגודל של מיכלי חמצן, כלומר שלנסות ולאתר את החומר יהיה קשה במיוחד. אחרי קריסת הסכם הגרעין, סבא"א (הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית) איבדה את היכולת לנטר את הרכיבים שהוכנסו לתוך הצנטריפוגות שבאמצעותן איראן מעשירה את האורניום. לדעתי, הם פיזרו את המאגרים על פני המדינה כולה. המשמעות של הדברים היא שאיראן תוכל לארגן מחדש את תוכנית הגרעין בתוך שנים בודדות".
הכי מעניין
"לכן אני מאמין", סיכם אקטון, "שזוהי תחילת הקונפליקט ולא סופו מפני שברגע שיצופו ראיות לכך שאיראן בונה מחדש את פרויקט הגרעין - כפי שהולך לקרות להערכתי - האם אנחנו, ארה"ב, מוכנים להפציץ אותו שוב? ואם הם יקימו אותו פעם נוספת האם גם אנחנו נהיה מוכנים להפציץ פעם נוספת?".
צילום לווין של משאיות בסמוך לפורדו, שלטענת האיראנים פיזרו את האורניום | צילום: AFP
הדברים של אקטון זכו לגיבוי מפי גורמים נוספים, הן בארה"ב והן כאן בישראל. כך למשל כתב סגן ראש המל"ל לשעבר, ערן עציון בפוסט שפרסם ברשת X: "בסבירות גבוהה האיראנים נערכו מראש לתקיפה כזו, והחביאו נכסים גרעיניים באתרים לא מוצהרים. כלומר לא ניתן לומר כרגע כי 'תוכנית הגרעין חוסלה', וזה היה ברור גם למתכננים האמריקנים (ולישראלים)".
וויליאם אלברק, ראש תחום המזרח התיכון בערוץ הגרמני דויטשה וולה (DW), אמר בפאנל שעסק בתקיפה: "במתקן באספהאן האיראנים שמרו את האורניום המועשר במקום שנמצא בתוך המתחם. האם הם הזיזו אותו משם? אנחנו לא יודעים, אבל ראינו רכבים מחוץ לפורדו אתמול, הם היו יכולים להזיז אותו. ומה קורה במתקן החדש הצמוד לנתנז? ("קווה-אי קולאנג גז לה" או "הר הפטיש") כמה צנטריפוגות יש שם? וכמה כאלה יש להם שמפוזרות בכל רחבי איראן? אנחנו לא יודעים".
עוד כתבות בנושא
אלברק התייחס גם למוטיב הידע: "החיסול של כמה ממדעני הגרעין המובילים באיראן לא מוחק את כל הידע והמומחיות שאיראן הצליחה להשיג במסגרת פרויקט הגרעין במשך עשורים". כזכור, ישראל חיסלה תשעה ממדעני הצמרת של פרויקט הגרעין ביום הראשון למבצע ומדען נוסף בסוף-השבוע האחרון.
משיחות שערכתי עם גורם שמעורה בעניין, העשרת האורניום משיעור של 60% ל-90% - הרמה אליה מקובל לשאוף בייצור נשק גרעיני - אכן לא אמורה להיות מורכבת מדי עבור האיראנים. מאידך, הרכבת הפצצה עצמה, מה שמכונה "הנשקה" (הפיכת החומר הבקיע לנשק גרעיני), היא תהליך מורכב ביותר שרק מתי מעט בעולם יודעים לבצע אותו ושם מוטיב הידע ספג מכה משמעותית. כלומר, איני בטוח שהטענה של אלברק נכונה.
"כל מתקני הגרעין היו סודיים פעם"
בהנאם בן טלבלו, ראש תחום איראן בקרן להגנה על דמוקרטיות (FDD), התייחס לאלמנט בעייתי נוסף בפרויקט הגרעין בראיון ל-BBC: "הפגיעה בפרויקט הגרעין משמעותית כי נתנז ופורדו הם שני המתקנים שלגביהם ידוע שאיראן מעשירה בהם אורניום. אני בהחלט מקווה שאין אתרים נוספים כאלה שעליהם אנחנו לא יודעים, בדיוק כמו שהמתקנים בנתנז ופורדו היו פעם. בנוסף, יש אתגר מודיעיני בניסיון לאתר מתקני אחסון שהאיראנים שמרו בסוד, מחסנים, מנהרות ועוד שהם שמרו ליום פקודה".
ד"ר רז צימט, מהמומחים הבולטים לאיראן בארץ, התייחס לנושא העברת הנכסים הגרעיניים בהסכת של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), "משדרים ביטחון": "מה קרה עם אותו חומר בקיע שאולי הועבר בטרם התקיפה למקום אחר, אנחנו מדברים על מספר לא גדול במיוחד, אך יתכן שהוא מונה כמה מאות צנטריפוגות וחומר בקיע, קרי אורניום מועשר לרמה של 60%? ההנחה המחמירה צריכה להיות שגם אם נתנז ופורדו ספגו מכה אנושה, יכול להיות שבמקום אחר - כמובן, בסתר וללא פיקוח - האיראנים ינסו בשלב כזה או אחר לפרוץ לנשק גרעיני, תוך שימוש ביכולות שנותרו להם".
"אני מניח שדווקא כרגע, כשמטוסי חיל האוויר חגים להם מעל הראש זה פחות נוח, אבל יכול להיות שבמעלה הדרך, בעוד שבועות או חודשים האיראנים ינסו לעשות זאת", הוסיף.
המראות מטוסי חיל האוויר בדרך לתקיפות באיראן | צילום: דובר צה"ל
עם זאת, הוא אמר: "תוכנית הגרעין האיראנית שהכרנו בשניים-שלושה העשורים האחרונים לא קיימת כרגע ויכולת השיקום שלה הוא עניין של שנים, מדובר בטווח ממושך. מבחינת ישראל, רוב מוחלט של היעדים שקשורים לתוכנית הגרעין נפגעו, מן הסתם עדיין נותרו יעדים כאלה ואחרים".
במהלך השבוע שעבר התייחס רה"מ בנימין נתניהו לאיום הטילים הבליסטיים ככזה שמצדיק את היציאה למבצע בפני עצמו.
חלק מהטילים הבליסטיים שמייצרת איראן מסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים, כמו למשל ה"קאדר 1H" אותו האיראנים כבר שיגרו לישראל, כלומר פגיעה במערך הטילים, משרשרת הייצור, דרך פגיעה במשגרים ועד השמדת מלאי הטילים עצמו - פוגעת ביכולת האיראנית לירות נשק גרעיני.
צימט התייחס גם לפגיעה במערך הטילים האיראניים. "המאמצים של ישראל לגרוע מהיכולות של הטילים ארוכי הטווח, המשגרים ויכולות הייצור זה משהו שעוד ניתן להמשיך בו לפרק זמן נוסף, אבל גם זה נמצא בטיפול די טוב".
מבצע עם כלביא הביא כבר עתה להישגים משמעותיים ולפי מרבית המומחים לעיכוב של מספר שנים לפחות ביכולת האיראנית לפתח גרעין, כאשר התקיפה האמריקנית הלילה מעניקה לכך משנה תוקף. עם זאת, פרויקט הגרעין לא חוסל כליל וספק רב אם ניתן לחסלו כליל באם משטר האייתוללות ימשיך להציבו כפסגת שאיפותיו גם לאחר סיום המערכה הנוכחית. ככל שזה יהיה המצב, לגופי הביון הישראלים, האמריקנים והאחרים צפויה לא מעט עבודה בעתיד.