יותר מ-10 מיליארדים שקלים, בסכום זה נאמדות עלויות מבצע "עם כלביא" באיראן אחרי שבוע אחד בלבד. מי שעומד מאחורי הערכת המספר הבלתי-נתפס הזה הוא תא"ל במילואים ראם עמינח, חבר בורד במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והיועץ הכספי לבני גנץ כרמטכ"ל.
אז איך מגיעים להערכה כזו? ומה בכלל כלול בסכום הזה? בשיחה עם מקור ראשון, עמינח מסביר את החישוב המלא. לדבריו, יש לחלק את העלויות לשני חלקים: הגנה והתקפה. "בהגנה, המרכיב המרכזי הוא המיירטים, בעיקר חץ 3. עלות מיירט בודד היא כ-3 מיליון דולרים, וזה רק העלות הישירה, בלי תוספות כמו תפעול ושירותים נלווים".
עמינח מכיר את הנושא מקרוב, מתפקידו כיועץ כספי לרמטכ"ל לשעבר וגם כמי שהיה דירקטור בתעשייה האווירית, שמייצרת את אותם מיירטים. "חשוב להבין: אנחנו יורים מיירטים גם על טילים שלא בהכרח פוגעים בישראל, כי ההחלטה על יירוט מתקבלת מוקדם מאוד, כבר בשלב ההמראה של הטיל מאיראן", הוא מציין. "גם אם טיל התפוצץ באיראן או בדרך, סביר שהוצאנו עליו מיירט". לפי הדיווחים עד כה, לחשב ולומר שעלות המיירטים הגיעה לכ-1.2 מיליארד דולרים, שהם כ-4.2 מיליארד שקלים, "זה כבר סעיף משמעותי. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על סעיפים אחרים".
הכי מעניין
"בהגנה יש גם עלויות של כוננויות", הוא מבהיר. "פיקוד העורף וחיל האוויר מחזיקים כוננויות אדירות של אלפי חיילי מילואים. אני מעריך שימי שירות המילואים האלה שווים כ-100 מיליון שקלים ליום, וזה לא כולל את הכוננות בעזה במסגרת מבצע מרכבות גדעון ואת עיבוי הגזרות. עד עכשיו, כבר שבע יממות כוננות, זה כבר מוסיף כ-700 מיליון שקלים". עם הסעיף הזה אנחנו עומדים כרגע על 4.9 מיליארד שקלים.
עלות מיירט בודד היא כ-3 מיליון דולרים. טיל החץ | צילום: דובר צה"ל
ומה לגבי ההתקפה? איך זה נכנס לחישוב?
"בהתקפה, הסעיף המרכזי הוא פעילות חיל האוויר", אומר עמינח ומציין כי העלות הממוצעת בין סוגי המטוסים ותנאי הטיסה, עומדת על כ-25 אלף דולרים. לשיטתו, כ-200 מטוסים שונים נמצאים באוויר בכל רגע נתון, כולל טיסות הלוך-חזור ופעילות בשמי מדינות אחרות, כמו לבנון וסוריה. אותם יש להכפיל ב-7 יממות של 24 שעות, וכך מגיעים לסכום של כ-2.94 מיליארד שקלים. עד כה הגענו ל-7.84 מיליארד שקלים.
"לגבי חימושי אוויר, העלות הממוצעת היא חצי מיליון דולרים לחימוש כבד", מוסיף עמינח, מציין את מספר החימושים המוערך וסוכם: "הם מוסיפים כ-2.27 מיליארד שקלים". כך עברנו את ה-10 מיליארד שקלים, "מבלי להחשיב מל"טים ופעילויות נוספות שאי אפשר לפרט".
כל יום מוסיף עלויות משמעותיות, לא?
"נכון, אבל זה לא אחיד", אומר עמינח ומסביר שלא מדובר בעלות לינארית קבועה. "יש ימים עם פעולות חריגות שמגדילות את העלויות. בסך הכול, המספרים האלה לא כוללים נזקים עקיפים, כמו הרס תשתיות או פיצויים לאזרחים, אותם לא ספרנו, כמו גם עלויות של גופים מחוץ למשרד הביטחון, כמו המוסד".
בהשוואה למלחמות קודמות, איך המספרים האלה נראים?
"אי אפשר להשוות בכלל. המבצע הזה הוא בסדר גודל אחר. עלויות המלחמה הכוללות, כולל של מרכבות גדעון, מתקרבות ל-200 מיליארד שקלים - עלויות ישירות בלבד. רק העלות של אגף שיקום בגין אלה שנפצעו ונהרגו במלחמה הזאת לבדו, עומד על 100 מיליארד שקלים עד היום. זה חצי מעלויות המלחמה".
כדי לסבר את האוזן, אומר עמינח, תקציב הביטחון הרגיל ערב המלחמה היה 85 מיליארד שקלים ב-2023. ב-2024, תקציב הביטחון זינק ל-172 מיליארד שקלים, וב-2025 היה אמור להיות 135 מיליארד שקלים. אבל מרגע שהתחיל מרכבות גדעון, הוא קפץ ל-160 מיליארד. עכשיו, עם המערכה באיראן, הוא עוד עשוי להגיע ל-180 עד 190 מיליארד שקלים. "זה לא ייגמר בפחות. זה חסר תקדים", קובע עמינח.
עוד כתבות בנושא
האם השיקולים הכלכליים משפיעים על קבלת ההחלטות בפעולות צבאיות?
"זו שאלה כבדת משקל. דיברתי על זה עם בכירה במשרד האוצר בעבר, שטענה שלא עושים חישובים כלכליים ישירים. בפועל, שיקולי תחמושת וכוננות משפיעים. למשל, הרמטכ"ל חייב לשמור תחמושת למקרה של מלחמה נוספת. תחמושת לא תמיד זמינה על המדף, וייצור לוקח זמן, אז השיקולים האלה משפיעים כמו שיקולים כלכליים".
ביחס לעולם, איפה אנחנו עומדים בעלויות של מערכות צבאיות?
"תקציב ביטחון הישראלי הוא ללא ספק חריג לגודל מדינת ישראל. עד מלחמת רוסיה ואוקראינה, הוא היה ממש חריג.
היום הוא חריג, אבל כבר פחות. גם אחרים מתחילים לגדול. בעשור האבוד אחרי מלחמת יום כיפור, הוצאנו 30 אחוז על ביטחון. לפני עשר שנים בערך, ירדנו לאזור ארבעה אחוזים בלבד, שזה נמוך מדי".