מאה ימים אחרי שנכנס לתפקיד הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר אישר שורת צעדים העוסקים בבניין הכוח בצה"ל, שהוביל סגנו האלוף תמיר ידעי, האחראי על התחום בצבא. המסקנות הגיעו אחרי שורת תהליכי חשיבה, וכן לקחי השבעה באוקטובר והפעלת הכוח במלחמה. בצה"ל מדגישים כי התהליכים האלה אינם מחליפים באופן גורף את שאר התכניות הרב שנתיות.
הצעד הראשון, שבעיקרו נובע מאסון השבעה באוקטובר נוגע בחיזוק ההגנה בגבולות. שלב אחד הוא הגנת היישובים במסגרת תוכנית "משיב הרוח", כפי שפורסם במקור ראשון. התוכנית בונה את מחלקות ההגנה היישוביות, יחד עם הקמת יחידות תגובה מיידית בכל הגזרות, שרובן כבר הוקמו וחלקן עוד בתהליכי הקמה. בנוסף, גדודי ההגמ"ר חוזקו ונפתחו קורסי הכשרה שתומכים את המסגרות האלה כדי שתהיה המשכיות.
עוד כתבות בנושא
השלב השני הוא חיזוק החטיבות המרחביות: בצפון, חטיבות 474 ו-810 שהיו בנויות על שני גדודים, יתווסף גדוד חדש. הציוד, שרמתו נמוכה ביחס לחטיבות החי"ר האחרות, ישופר כדי שיוכלו להחליף את חטיבות החי"ר המתמרנות בעת הצורך. בשני גדודי האיסוף 869 ו-595, ישפרו את יכולות האיסוף האנכי והאופקי בעזרת הקמת פלוגה נוספת בכל אחת מהן. בגבול הצפון, הוקמו תשתיות ומכשול ממערב עד לבירנית, וכעת עובדים על הגבול לכיוון מזרח.
הכי מעניין
האוגדה המזרחית: בצה"ל מארגנים את האחריות של הפיקודים, ומעבירים אחריות לכל מפקד על שתי זירות ואוגדות בהתאם – פיקוד דרום עם עזה ומצרים, פיקוד מרכז עם איו"ש וירדן, פיקוד צפון עם סוריה ולבנון.
באוגדה המזרחית יוקמו בהמשך כוחות מבצעיים מתאימים ומסגרות ביניים. במקביל מקימים את מרכיבי ההגנה והתשתית המבצעית – מכשול, איסוף, ניידות, הגנה אווירית ועוד, כשבסופו של דבר, האוגדה תתפוס את הגזרה ממשולש הגבולות ועד אמצע הערבה. יהיו לה שתי חטיבות וגדוד איסוף, ואולי גדוד חרדי נוסף. תשתית המכשול סוכמה מול הדרג המדיני, 80 ק"מ ראשונים אושרו. ההקמה תתחיל כשהתקציב יגיע.

הגדר בגבול ירדן. | צילום: דו''צ
חטיבות דוד: חלקן ישתלבו באוגדה המזרחית. עד כה גויסו 10,244 מפקדים ולוחמים. יש סד"כ מלא של 11 גדודים – ארבעה מהם כשירים, שניים יתחילו אימון החודש ועוד שניים בכל חודש בתקופה הקרובה. תוך ארבעה חודשים כולם יסיימו את ההכשרה המלאה, והם ישתלבו בתעסוקה המבצעית. הוחזרו לשירות 3,600 מפקדים וחיילים בתהליך המיצוי שנערך לאחרונה, רובם בגיל שירות מילואים. שלוש חטיבות – בקעה, ירושלים, השרון ות"א – יחזקו את הגזרות הסמוכות להן, והן יוכפפו לאוגדה המזרחית במילואים, ויקפצו ברגע שייקראו.
פיקוד העורף: במפקדת אלון יש תשעה גדודים פעילים, כעת בודקים האם צריך לחזק או להוסיף גדודים. הם ידעו לחזק את הסיוע לעורף, לסייע למשטרה או לשרת בגבולות.
בניין הכוח היבשתי: לאור אי הפעלת הגייסות באופן משמעותי, הוחלט לסגור את גיס 446 (הגיס המטכ"לי, שעליו פיקד האלוף דוד זיני) ולהקים אוגדה של בסיסי ההכשרות – ביסל"ח (קורס מ"כים), בהל"צ (הנדסה קרבית), שבטה (תותחנים), שיזפון (שריון) ועוד. מפקד האוגדה יהיה מפקד הכשרות היסוד, והם יוכלו להיות מופעלים כיחידה במקום לעבור בין צק"חים. מפקד גיס 479 (הגיס הצפוני) יתמקד בהכשרות הפיקוד ובמפקדות.
בה"ד 1: בשנים האחרונות נעשו לא מעט חיבורים, והמערך הלוחם המתמרן נפגע כתוצאה מהרצון לשלב בתוכו גורמים נוספים. במהלך המלחמה סוכם המבנה החדש של בה"ד 1, שיופרד מחטיבת המילואים 261 - גם מהלך זה פורסם במקור ראשון.
בבה"ד 1 יהיו כעת 10 גדודים שמחולקים לפי מקצועות. גדודי המומחים – עתודאים וכו'. גדוד המטה המוסדי – קמ"נים, קא"גים, מטה, ת"ש ומשא"ן. גדוד המטה המבצעי – הסיוע המנהלתי. גדוד מערך הלוחם המתמרן – חי"ר, שריון, מיוחדות, הנדסה. גדוד הלוחמים שאינם מתמרנים – פקע"ר, הגנ"א, מג"ב, קשר"גים וכו'. גדוד קק"צ במילואים. ההחלטה לפצל נבעה מהגידול בצרכי המלחמה, הנפגעים הרבים, והרצון להימנע מקורסי קצינים שנפתחו בכל מיני מקומות כי בה"ד 1 לא יודע לקלוט אותם, והרצון למקד את מפקד הבה"ד להתמקד בקורס ובהכשרת הקצינים. בה"ד 1 יהיה באוגדת ההכשרות ויוכל להשתתף בלחימה תחת האוגדה. ישתלבו בלחימה במקרה הצורך. מח"ט 216 יהיה מפקד בא"פ דרום, בתקופה הקרובה יידרש להכשרות מילואים שיעשו תע"מ בעזה בשנים הקרובות. לחטיבה יתווסף גדוד חדש.
הקמת חטיבת שריון נוספת: מערכת הביטחון מסוגלת לייצר בשנה 30 טנקים. מתכוונים להקים בכל שנה גדוד מילואים נוסף כדי שתוך שלוש שנים יוכלו להקים חטיבה שריון נוספת - חטיבת 500 במילואים, שנסגרה לפני שנים, והיא תקבל חיילים מכל חטיבות השריון הסדירות שישתחררו. כמו כן, יוקמו פלס"רי שריון שנית וגדוד הנדסה נוסף.
חרדים: מתקיימת הכשרת חרדים למחלקות הגנה ביישוביהם. ישנם חיילים חרדים שרוצים להיות לוחמים, הושלמה הפלוגה הראשונה שנכנסה לעזה, כעת מתקיימת השנייה, השלישית בדרך.

ראש המטה הכללי, רב-אלוף אייל זמיר, ראש שירות הביטחון הכללי, רונן בר ומפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר, בבור חיל האוויר | צילום: דובר צה"ל
חיל האוויר: חיזוק מערך ההגנה האווירית, שגדל לממדים שלא ניתן לפקד עליהם. הוקמה כנף (חטיבה) נוספת בהגנה האווירית כדי לאפשר מערך סביר יותר, ופיקוד שיוכל לשלוט בכיפות הברזל. כמו כן, בחיל האוויר החלו תהליך להקמת מערך כטב"מים תוקף. יצא לדרך בהמשך.
חיל הים: חיזוק זרוע הים כזרוע האסטרטגית משלימה לחיל האוויר במעגל שני ושלישי. חלק מהדברים כבר יצאו לדרך, וחלק בחודש הקרוב.