ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות חבר הכנסת אלעזר שטרן, התכנסה הבוקר (ד') תחת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לדיון בנושא שילוב נשים בתפקידי לחימה בצה"ל. הדיון הציג נתונים המראים עלייה משמעותית בהשתתפות נשים במערך הלוחם בעשור האחרון, לצד דעות מגוונות בנושא.
על פי נתוני צה"ל, בין 2012 ל-2024 נרשם גידול של פי 10 בגיוס נשים לתפקידי לחימה. כיום, נשים מהוות 20 אחוזים ממערך הלוחמים, לעומת 7 אחוזים ב-2015, עם עלייה של 13.7 אחוזים ביחס הנשים במערך הלחימה. כמו כן, נשים מהוות 20 אחוזים ממערך המילואים, לעומת 3 אחוזים במלחמת לבנון השנייה ו-8 אחוזים בצוק איתן. 90 אחוזים מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, כאשר 58 אחוזים מתפקידי הלחימה בצה"ל זמינים עבורן, אם כי בחיל הרגלים האחוז נמוך יותר. תפקידים סגורים כוללים מקצועות מגדריים שקשורים לתפקידי דת כמו סופר סת"ם וחזן צבאי, ותפקידי לחימה מתמרנת הדורשים כושר פיזי גבוה – חטיבות החי"ר המתמרנות. דברים אלה נבדקים כעת במסגרת הפיילוטים אל מול הצורך המבצעי. שתי נשים התגייסו ליחידת 669 ונשרו בהמשך, ואחת התגייסה לסיירת מטכ"ל.
רס"ן ספיר ברבי, רמ"ד מקורות ולחימה בצה"ל סקרה את הנתונים: "אנחנו רואים מדיניות עקבית של צה"ל להעמיק את השילוב בתפקידי ליבה. משנת 2012 ועד לשנת 2024, אנחנו רואים גידול של פי עשר בגיוס הנשים ללחימה. כמו כן, אנחנו רואים שיחס הנשים במצבת הלחימה גדל במהלך העשור האחרון מ-13.7 אחוזים ל-20 אחוזים. גם במהלך המלחמה יש לנו גידול משמעותי של הנשים בין בסדיר ובין במילואים. שיעור הנשר אינו חריג: בחי"ר גבולות שם כבר יש חמישה גדודים בהם משרתות נשים, יש 16 אחוזים נשירה כלליים לעומת 15 אחוזים לנשים. ההרחבה נעשית בהדרגה, עם פיילוטים ומענה רפואי ייעודי".
הכי מעניין
נגה אילוז. | צילום: דובר צה"ל
לדברי ברבי, הפיילוט ביחידת יהל"ם מתקדם ויסוכם בקרוב, כאשר כעת יש חיילות שכבר יצאו לקורס קצינים ואחרות שמשלימות 24 חודשים בשירות ביחידה. חלק מהנתונים יפורסמו רק בדיון החסוי. עוד הוסיפה כי, "הפיילוט בשריון מתמרן לנשים התעכב אל מול הקשב והמשאבים שזה מצריך בזמן המלחמה. רוצים שהפיילוט יצליח ושיהיו קשובים אליו באופן מלא ולא רק לסמן וי. בצה"ל סבורים שגם נשים וגם גברים תפקדו בצורה יוצאת דופן במלחמה, אבל המשימות שביצעו נשים בעזה תאמו את ההכשרה שהן עברו, ולכן כשמדברים על ייעוד והכשרה אחרים, זה מצריך התנסות". נציגי צה"ל בדיון טענו כי יש התאמות מסויימות עבור נשים שמגיעות לימי השדה והגיבוש לסיירות המיוחדות בגלל התפקידים הספציפיים המיועדים לנשים. "בקיץ נפתח מחלקה מגדרית לנשים דתיות בכיפת ברזל, הם יקבלו את המעטפת המתאימה להן". כמו כן בקיץ יוקם גדוד נוסף מעורב בפיקוד העורף.
ח"כ שטרן פתח את הדיון ואמר: "הדיון איננו בשאלה האם זה טוב או לא טוב — התשובה לכך ברורה. לפני השבעה באוקטובר ואחריו, אין לנו ספק באשר לתרומת הנשים בלחימה. אין לנו צל צלו של ספק בחובת השירות של נשים — לא רק מתוך אידיאולוגיה, אלא כדבר שאין לו ברירה. נשים מחליפות גברים באלפי תפקידים ואי אפשר לדמיין את הצבא היום בלעדיהן. לאף אחד אין זכות לשלול מנשים את הזכות לשרת בתפקידי לחימה. אני שמח שבציונות הדתית (לא המפלגה) יותר ויותר נשים משרתות בצה״ל ורוצות להתגייס. גם אצלי בבית זה ככה. יחד עם זאת, אנו ערים לאתגר המיוחד שבשילוב נשים. החברה הישראלית מכירה בערך השירות של נשים וגברים בתפקידי לחימה. המטרה היא לתרום לכך שגם תהיינה יותר נשים משרתות וגם לוחמים ומפקדים שומרי מצוות. השירות המשותף גורם לקשיים שאנחנו ערים להם וצריכים לעשות הכל כדי לצמצם אותם, מבלי לפגוע בצורכי הצבא ובזכותן של נשים לשרת בכל התפקידים. המערכת צריכה לדעת להתגמש ולספק את הצרכים כדי שכולם יתגייסו. יש צרכים דתיים שטוב שהצבא יודע לספק אותם. תארו לעצמכם שלא היו נשים — כמה ימי מילואים היה צריך להוסיף וכמה משפחות היו נשארות ללא האבות לזמן עוד יותר ממושך".
אלעזר שטרן. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
חברת הכנסת לימור סון הר מלך טענה כי "הצבא הוא לא מקום לבנות דתיות וגם הניסיונות לייצר התאמות פלסטיות כאלה ואחרות לא נותנים באמת מענה אמיתי. חשוב שנשים יתרמו למדינה והדרך לתרומה היא בשירות לאומי". לעומתה, חברת הכנסת שרון ניר הדגישה: "את המנגינה הזו של שירות נשים בצה"ל אי אפשר להפסיק וזה נובע קודם כל מצורך מבצעי. יש מוטיבציה מתפרצת וזה משהו שראוי להערכה".
ח"כ מתן כהנא הציג עמדה מורכבת: "שוויון הוא ערך מאוד חשוב אבל הוא לא עומד בפני עצמו וצריך לראות שהוא לא פוגע בכשירות מבצעית. האם עכשיו אנחנו מתאימים את כל המערכת רק עבור אותן שלוש שיכולות להיות לוחמות בגדוד בגולני?".
מתן כהנא. | צילום: אורן בן־חקון
הרב אוהד טהרלב, ראש מדרשת לינדנבאום שעומד מאחורי פיילוט גיוס נשים דתיות למערך חי"ר גבולות, שיתף את השינוי שעבר בנושא: "עד המלחמה התנגדתי לכך שבנות דתיות ילכו לתפקידי לחימה. הסתובבתי הרבה ופנו אלי המון בנות דתיות שרוצות להתגייס ללוחמה, הופתעתי. אני חושב שרב צריך להוביל והבנתי שאני מפספס את הרכבת. פניתי לצבא להקים מסלול ללוחמות מגדרי לדתיות עם סגל נשי וליווי נשי רוחני במהלך השירות. בנובמבר האחרון הוקמה מחלקה של כמה עשרות".
עו"ד צפנת נודרמן, מנכ"לית פורום חירות וכבוד האדם, טענה: "הדיון הזה מושתת על יסודות של פמיניזם בלי נשים, ומתעלם מהבריאות של הנשים. אין נשים שמסוגלות לעמוד בעומסים של תפקידים קרביים עצימים של סיירות ויחידות מתמרנות. מדובר בפער פיזיולוגי קטגורי, מי שאמר את זה בראש ובראשונה זה הצוות המקצועי של צה"ל שמינה הרמטכ"ל. הוא הזהיר מפציעות רבות יותר וחמורות יותר של נשים. יש כאן ניסוי בבנות אדם".
שטרן סיכם: "אני גאה בנשים המשרתות שלנו. הן חלק בלתי נפרד מהכוח הלוחם של צה״ל ואנחנו נמשיך לפעול כדי להבטיח את מקומן — תוך מתן מענה לכל הצרכים המבצעיים, הערכיים והחברתיים של כלל המשרתות והמשרתים".