בשבוע שעבר יצר איתי קשר ד', אחד ממנויי העיתון, בעקבות אחד הטורים שפורסמו כאן. הוא סיפר לי כיצד נפל קורבן לעוקץ, שרוקן תוך שניות כמעט 20 אלף שקל מחשבון הבנק שלו. "שלום, מדברים ממחלקת הביטחון של הבנק", נשמע קול סמכותי בשיחת הטלפון שקיבל. "אנחנו מאבחנים ניסיון הונאה שנעשה ברגעים אלו בחשבונך", ציין הנציג. אותו מתחזה ידע גם לא מעט פרטים אישיים, ואלה יצרו אצל ד' תחושת אמינות ורושם של גורם מוסמך. "אתה חייב לפעול במהירות כדי להגן על החשבון", הורה האיש מעבר לקו. "תכף יישלח אליך מסרון לנייד עם קוד. תגיד לי מה הקוד, עליי לאמת את הפרטים כדי למנוע את ההונאה". ד', בתחילת שנות השבעים לחייו, נלחץ מהסיטואציה ומיהר לשתף פעולה. כמה דקות לאחר סיום השיחה נכנס ד' לחשבון הבנק, ועיניו חשכו לאחר שהבין שנפל קורבן להונאה שכמעט רוקנה את חשבונו.
למזלו של ד', במקרה הזה זוהתה העברה לחשבון בנק ישראלי, והדבר נתן לחוקרי ההונאות בבנקים יותר כלים להתחקות אחרי הנוכלים. אחרי תקופה ממושכת ולחץ כבד שהפעיל על הבנק, הסכום הוחזר לו. ד' הוא בר מזל, מכיוון שהבנקים ממש לא ממהרים לפצות לקוחות במקרים כאלו. בהונאות מהסוג הזה, שאירעו בשל טעות או רשלנות, הלקוח לא תמיד זוכה לראות את הכספים שנגנבו ממנו, שלרוב מועברים למדינות אחרות.
לאחרונה מדווחים במערכת הבנקאית על שטף ניסיונות מהסוג הזה, שבהם הנוכלים מציגים עצמם כנציגי הבנק ומבקשים פרטים כדי "למנוע הונאה". השיטה הזו מצטרפת לשיטה דומה שגם היא כוללת התחזות לבנק, לחברת האשראי או לחברה פיננסית אחרת, באמצעות הודעה המזהירה מפני "סכנה" מסוימת. למשל, הודעה פיקטיבית מחברת האשראי שלפיה "זיהינו פעילות חשודה בכרטיס שלך, לכן השעינו את השימוש בו", או הודעה דומה מהבנק עם אזהרה שהחשבון ייחסם.
הכי מעניין
המשך ההודעה כולל הנעה לפעולה מסוימת כדי "לפתור את הבעיה", בעיקר לחיצה על קישור, מילוי פרטים, דרישה למידע אישי וכדומה. הודעה כזו יכולה להגיע במייל, בווטסאפ, במסרון ועוד.
כלל ברזל שחשוב לאמץ: לעולם לא לתת פרטים או ללחוץ על לינק, גם אם שיחת הטלפון נשמעת הכי אמינה בעולם או שההודעה הכתובה נראית אותנטית לחלוטין. שאף אחד לא ינסה להלחיץ אתכם ולשכנע אתכם שאתם חייבים להגיב באופן מיידי. אל תלכו שולל בעניין הזה. קחו כמה דקות ותבדקו לפני שאתם נוקטים פעולה כלשהי.
אם אתם חוששים שמדובר בעניין אמיתי, פנו אתם לבנק ובררו מולו, ודאי אם כבר עשיתם פעולה כלשהי וקיים חשש שנפלתם קורבן להונאה. ומי יענה לנו בבנק אם זה קורה באמצע הלילה, או שעה לפני שבת? ובכן, לפני כחודש נכנסה לתוקף הוראה חדשה שלפיה הבנקים וחברות האשראי מחויבים להפעיל מוקד הונאות 24/7 בכל ימות השנה. יתרה מכך, על פי ההוראות, המוקד מחויב לענות לכם לשיחה לכל היותר תוך 6 דקות. מספרי המוקדים מפורסמים באתר בנק ישראל ובאתרי הבנקים; ודאו כמובן שמדובר באתר הרשמי.
אגב, מומלץ לאמץ באופן כללי את גישת "Don’t call me, I'll call you" לא רק בתחום הבנקאי, אלא בהיקף רחב הרבה יותר, כאשר אתם מקבלים שיחות שבהן מציעים לכם ביטוח, שירותי אינטרנט ועוד שלל תחומים. לרוב זה הרבה יותר בטוח (וגם כלכלי) כשאתם אלה שמתקשרים או פונים לאתר רשמי, אחרי שנתתם לעצמכם שהות מספקת לבחון את הדברים, לעומת הצורך לתת מענה מיידי למישהו שפנה אליכם.
עוד כתבות בנושא
