טרגדיה קשה ארעה הבוקר (א') בקיבוץ נירים: שבע שנים לאחר שהרבש״ץ של הקיבוץ זאביק עציון נהרג והיה לחלל האחרון של מבצע צוק איתן, אביו משה, בן 88, שם קץ לחייו בסמוך לקברו.
זאביק עציון היה מוכר היטב בקיבוץ ונהרג מפגיעת מרגמה ביום האחרון של המבצע, בקיץ 2014. קרובי משפחה מסרו כי בסמוך ליום השנה, אביו משה תמיד חש מועקה קשה והאבל היה לו כבד מנשוא.
הבוקר יצא משה מביתו בנירים ומשלא חזר לאחר כמה שעות החלו חיפושים שהובילו לבית העלמין של הקיבוץ, שם הוא נמצא ללא רוח חיים.
הכי מעניין
בקיבוץ נירים ספדו לו: "משה עמד בגבורה לא רק בשכול אלא גם בנסיבות חייו כניצול שואה. מאז מותו של זאביק היה משה שקוע במאמץ אינסופי להיות ראוי למורשתו של זאביק כפי שהאמין וסיפר בעשרות מקומות ואירועים. עבור משה היה מותו של זאביק עוד מכה ועוד ניסיון שהגורל העמיד בפניו כחלק מתקומת העם היהודי בארצו, והוא היה נחוש לעמוד בראש מורם. משה נסך בכולנו גאווה ואמונה שהכול אפשרי.
"בשנה שעברה הוציאה לכבודו המשפחה ספר שגולל את סיפור חייו מילדותו בקראקוב, לרעב בסיביר, למסע לארץ ישראל דרך איראן ולבסוף להשתקעות כאן בנירים. בכולם עמד בזכות אופיוה אופטימי ויכולתו לקום מכל מכה שספג. שם הספר היה 'תמיד בדרך'. היום הסתיימה הדרך. קיבוץ נירים אבל עם משפחת עציון ונוצר את זכרו של משה".
הלוויתו תתקיים מחר יום שני, בשעה 18:30 בנירים.