לפי דיווחים מהימים האחרונים, השליח המיוחד של הממשל האמריקני למזרח-התיכון, סטיב ויטקוף, קיבל את ההצעה האיראנית שכוללת שלושה שלבים. השלב הראשון כולל הפחתה זמנית של רמת העשרת האורניום בתמורה להקלה משמעותית בסנקציות על איראן, לרבות אישור לייצוא נפט, ואילו בשלבים הבאים תתחייב טהרן באופן קבוע שלא להעשיר אורניום מעבר לרף שנקבע עוד בהסכם הגרעין המקורי מתקופת אובמה – בשיעור של 3.67%. ההסדר יכלול גם העברת אורניום מועשר לרמות גבוהות למדינה שלישית בתמורה להקלות נוספות בסנקציות, לרבות ביטול סנקציות אמריקניות ארוכות שנים.
מה שלא הובהר על ידי הדיפלומטים הוא מה יעלה בגורלן של כ-18,000 מכונות העשרת האורניום – הצנטריפוגות – רכיב מכריע בתוכנית הגרעין של משטר האייתוללות. מכונות אלו מסוגלות להעשיר אורניום לרמות של 90%, רמה המתאימה לשימוש בנשק גרעיני. רובן הגדול של הצנטריפוגות ממוקמות במתקן העשרת האורניום המרכזי של איראן בנתנז, הלב של תוכנית הגרעין האיראנית.
על פי הסכם הגרעין, הותר לאיראן להפעיל 5,000 מכונות בלבד למשך עשר שנים, בעוד כ-7,500 צנטריפוגות נשמרו במחסנים. תוקפה של המגבלה כאמור – שהופרה ברגל גסה בידי איראן – צפוי לפקוע ב-2025. מאז פרש ממשל טראמפ מההסכם, איראן הגדילה משמעותית את מספר הצנטריפוגות הפעילות והחלה להפעיל דגמים מתקדמים בעלי תפוקה גבוהה יותר. אם יינתן לה לשמר חלק משמעותי מהתשתית הזו, היא תוכל לחזור לשיעורי העשרה גבוהים בכל רגע נתון. לפי הערכות בעולם, במתקן בנתנז לבדו ניתן להציב עד 50,000 צנטריפוגות, כאשר ייצור הצנטריפוגות מתבצע בכראג' ובמתקן בנתנז עצמו.
ארגון בקרת הנשק האמריקני (Arms Control Association) מצא ב-2022 כי "כמה מהפרות ההסכם מצד איראן הובילו לרכישת ידע ומומחיות חדשים – תהליכים שאינם הפיכים". הרפובליקה האסלאמית זקוקה בדחיפות להקלה בסנקציות, שכן כלכלתה מצויה במשבר חמור, והמטבע הלאומי, הריאל, איבד כמעט מחצית מערכו מאז ספטמבר. אם ארה"ב תסכים להסיר חלק מהסנקציות ולהפשיר נכסים בתמורה להפחתה זמנית בלבד של ההעשרה, תחושת הדחיפות של טהרן להתקדם לשלב הבא תקטן".
הסכם מדורג שיסיר את הסנקציות ויאפשר לאיראן להעמיק קשרים עם מדינות כמו הודו, ולסחור ביתר חופשיות עם סין ואירופה, בעצם יפגע בתחושת את הדחיפות שמובילה כיום את חמינאי לשולחן המשא ומתן – ועלול להקשות על ארצות הברית לקדם הסכם מדורג שיהיה אפקטיבי ובר-אכיפה.
מצב כזה עשוי לאפשר לאיראן למשוך זמן עד שכהונתו של טראמפ תתקרב לסיומה ומערכת הבחירות של 2028 תצא לדרך. ייתכן שזו הסיבה שבשלב הראשון של ההצעה האיראנית, כפי שדווח, הושם דגש על הסרת הסנקציות על ייצוא נפט.
איראן דורשת בעקביות שארה"ב תנהג ב"תום לב" במסגרת המשא-ומתן. עמדה זו מיתרגמת לרוב לדרישה להסרה חלקית או מלאה של הסנקציות שהשית ממשל טראמפ ב-2018. בנוסף, טהרן דורשת את הפסקת "הלחץ" האמריקני – אחד מקלפי המיקוח המשמעותיים שבהם מחזיקה ארה"ב.
עד תחילת שנת 2021, נותרו רמות העשרת האורניום באיראן על פחות מ-5%. באותה שנה החלה בהעשרה בשיעור של 60%, וזאת בתגובה לשורת פעולות אמריקניות, לרבות הניסיון להעברת החלטה במועצת-הביטחון של האו"ם להארכת אמברגו הנשק העולמי על איראן – החלטה שהופלה בעקבות וטו רוסי-סיני. ייתכן מאוד שגם לעובדה שביידן נכנס לבית הלבן על חשבונו של טראמפ היה חלק בכך.
אם תשתית הצנטריפוגות תישאר בידי איראן, היא תוכל להמשיך בהעשרה לרמות גבוהות – כפי שעשתה מאז 2021. אחת הביקורות המרכזיות על הסכם הגרעין היא שמעולם לא אסר כליל את ההעשרה, ורבות מהמגבלות המרכזיות שבו קרובות לפקוע.
