בשבת הקרובה, צפויות ארצות הברית ואיראן לקיים שיחות בעומאן בנוגע לתכנית הגרעין של טהרן. השיחות מתקיימות כאשר גוברת הדאגה בנוגע להתרחבותה המהירה של תוכנית הגרעין, וושינגטון וישראל מזהירות מפני פעולה צבאית אם השיחות יתארכו.
המתחים בין איראן למערב התלקחו שוב ושוב מאז שדונלד טראמפ, במהלך כהונתו הראשונה כנשיא ארה"ב, נסוג מהסכם הגרעין משנת 2015 אשר העניק הקלה בסנקציות בתמורה להגבלות על תכנית הגרעין. כאשר איראן החלה להאיץ את פעילותה הגרעינית בשנים האחרונות, מדינות המערב הביעו חשש שהיא חותרת להשגת נשק גרעיני – שאיפה שאיראן תמיד הכחישה. AFP מביאה סקירה של ההתפתחויות העיקריות בשיחות על תכנית הגרעין האיראנית מאז 2015.
החתימה על ההסכם
ב-14 ביולי 2015, איראן וחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם – בריטניה, סין, צרפת, רוסיה וארצות הברית – בתוספת גרמניה, הגיעו להסכם היסטורי בווינה. ההסכם, שנקרא תוכנית הפעולה המשותפת המקיפה (JCPOA), הטיל הגבלות משמעותיות על תכנית הגרעין של איראן בתמורה להקלות בסנקציות, לאחר 12 שנות משבר ו-21 חודשי מו"מ ממושך.
על פי ההסכם, שנכנס לתוקף בינואר 2016, תכנית הגרעין של איראן הייתה נתונה לפיקוח הדוק של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) כדי להבטיח שאיראן לא חותרת לייצור פצצה גרעינית. אך ההסכם הקשה להשגה החל להתפורר כשארה"ב נסוגה ממנו ב-8 במאי 2018.
וושינגטון השיבה את הסנקציות על איראן ועל חברות הקשורות אליה, תוך פגיעה בבנק המרכזי ובמגזר הנפט החיוני של המדינה. חברות בינלאומיות רבות עצרו אז את פעילותן באיראן.
איראן מפרה את ההתחייבויות
לאחר פרישת ארה"ב, איראן הגיבה בהאצת פעילותה הגרעינית. תחילה החלה להעשיר אורניום לרמה של חמישה אחוזים – תוך הפרת מגבלת 3.67 האחוזים שנקבעה בהסכם – ובהמשך העלתה את רמות ההעשרה ל-20 ולאחר מכן ל-60 אחוזים בשנת 2021, צעד קצר מה-90 אחוזים הנדרשים לנשק גרעיני. אורניום מועשר עד 20 אחוזים יכול לשמש לייצור איזוטופים למטרות רפואיות, למשל באבחון סוגים מסוימים של סרטן.
איראן גם הגדילה את מאגרי האורניום המועשר שלה, אשר הוגבלו בהסכם ל-202.8 קילוגרם. מאז, טהרן חרגה גם ממספר הצנטריפוגות – המכונות שמשמשות להעשרת אורניום – שהיא רשאית להחזיק, והחלה לייצר חומר גרעיני בקצב מהיר יותר באמצעות דגמים מתקדמים במתקנים בנתנז ובפורדו.
במקביל, המדינה צמצמה את שיתוף הפעולה שלה עם סבא"א על ידי הגבלת הפיקוח, ניתוק מצלמות המעקב וביטול אישורים למספר פקחים. מאמצים להחיות את ההסכם העלו חרס עד כה, כאשר השיחות בהובלת אירופה נעצרו מאז קיץ 2022.
המצב הנוכחי
על פי הדו"ח האחרון של סבא"א, מאגר האורניום המועשר של איראן הוערך בפברואר ב-8,294 קילוגרם – עלייה של 1,690 קילוגרם מאז הדו"ח הרבעוני הקודם. הכמות הזו היא פי 41 מהמגבלה שנקבעה בהסכם 2015. הדו"ח גם ציין "דאגה חמורה" מכך שלאיראן יש כ-274.8 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60 אחוזים – סימן להאצה ברורה בקצב הייצור.
לפי מומחים, המדינה מייצרת כיום 35 עד 40 קילוגרם של אורניום מועשר ל-60 אחוזים מדי חודש – קרוב לרף של 42 קילוגרם הדרוש לייצור נשק גרעיני, אם יועשר לרמה גבוהה יותר. איראן היא המדינה הלא-גרעינית היחידה שמעשירה אורניום עד 60 אחוזים, לפי סבא"א, אף על פי שייצור פצצה גרעינית דורש צעדים רבים נוספים.
בשיחות הקרובות, טהרן עשויה "לשמור על כבודה" על ידי הסכמה לא להעשיר אורניום מעבר ל-20 אחוזים ולייצא את רוב התוצרת שלה עד לרמה זו, כתב לאחרונה רוברט קלי, לשעבר מנהל פיקוח בסבא"א, בטור דעה. הצעה כזו תסיר את "האיום המיידי של נשק גרעיני" ותסלול את הדרך להסכם חדש "שונה מהותית" מזה של 2015, לדברי קלי, כיום חוקר בכיר במכון סטוקהולם למחקרי שלום בינלאומי.
