בעקבות הדו"ח החריף של מבקר המדינה שפורסם הערב (יום ג'), ומותח ביקורת חסרת תקדים על התנהלות משרד הבריאות במהלך חודשי המלחמה הראשונים בכל הנוגע למערך התמיכה הנפשית, גורמים בכירים במשרד הבריאות הביעו תרעומת וכינו את הדו"ח "מופרך ולא מקצועי" ואף "בעל פוטנציאל נזק".
"אנחנו חושבים שהדו"ח מופרך כיוון שהמתודולוגיה עליה נשען המבקר היא שגויה מן היסוד והמסקנות שהגיע אליהן לפיהן שלושה מיליון תושבי מדינת ישראל זקוקים לסיוע נפשי הם מופרכים ומזיקים". אומרים הגורמים ומסבירים "לא מעריכים היקפים של תחלואה או צורך בטיפול בצורה כזאת באמצע מלחמה כיוון שכולם יצביעו על תסמיני פגיעה נפשית. לכן לא מאוד לא מקצועי להשתמש בסקר כזה כדי להסיק מסקנות לגבי האוכלוסייה.
"זה גם גורם לנזק ממשי כי בתוך האירוע של טראומה, הציבור בישראל גם כפרטים וגם כקהילות צריכים לראות את הכוחות והמסוגלות להתמודדות וכשמשרד המבקר עושה פתולוגיזצייה כזאת וקובע שהיקפים כאלה צריכים טיפול, זה מסר הפוך מכזה שנותן חוסן לאוכלוסייה".
לדברי אותם גורמים, האתגר של המדינה צריך להיות הפוך – לומר שתסמיני פגיעה נפשית הם לא פתולוגיים, ושההתמודדות עם טראומה נמצאת במנעד היכולות האנושיות כך שרובנו כציבור נוכל להתמודד איתם. בעצם העובדה הזאת, לדבריהם, נעוצה ה'מסוכנות' של הדו"ח שגורמת לנזק.
מלבד זאת, דוחים במשרד הבריאות את הטענות של מבקר המדינה על הטיפול באוכלוסיות המפונות. "עשינו עבודה מסיבית כדי לתת סיוע מידי לכל האוכלוסייה שהייתה זקוקה לכך – העקורים והמפונים, והתחלנו בתוך מספר ימים בהזרמת כספים מבתי החולים לבריאות הנפש אל בתי המלון של העקורים מעוטף עזה. במקביל תגברנו עד פי עשרה ויותר את מרכזי החוסן ובד בבד התחלנו לגבש וליישם תוכנית לאומית לבריאות הנפש לכלל הציבור. לשם כך גייסנו סכום חסר תקדים של 1.4 מיליארד שגדל לסכומים גדולים יותר. אנחנו גם מכירים בקשיים שהיו במערכת, ועוד לפני ה-7 באוקטובר בריאות הנפש הוגדרה כנושא הכי חשוב – הן במערכת הבריאות והן במשרד הבריאות".
במשרד הבריאות טוענים כי ימים ספורים לאחר הטבח כבר הוקמו צוותים ייעודיים לתמיכה במשפחות הנפגעות: "בתוך יומיים היו לנו צוותים שליוו משפחות עם נעדרים, צוותים שתמכו במשפחות לזיהוי גופות במחנה שורא, יצרנו תוך שבוע צוותים שהגיעו למלונות המפונים בכל הארץ כדי לתת מענים, ברור שהצורך היה הרבה יותר גדול משהיינו יכולים לספק, אבל זה אירוע רב נפגעים שאף אחד לא יכול היה לדמיין אותו, ובכל זאת עם הכוחות המוגבלים שלנו מבחינת כוח האדם בבריאות נפש, נתנו את כל היכולות של המערכת בהירתמות עם אנשי המקצוע בצורה ראויה להערכה ויוצאת דופן. יצרנו קו עם שיחות יזומות לכל נפגעי השבעה באוקטובר והגענו לעשרות אלפי אנשים בשיחות טלפוניות שמחברות אותם לטיפול. מה שמבקר המדינה מראה זה את האחוז הקטן שאליו לא הצלחנו להגיע כיוון שלא ענו לטלפון"
עוד טוענים במשרד, כי בניגוד למה שמשתקף מדו"ח המבקר, המציאות המצטיירת דווקא שונה בתכלית "אנחנו עוקבים אחרי מצב בריאות הציבור אחרי ה-7 באוקטובר, וודאי שהתמונה שאנחנו רואים היא לא וורודה כי כמובן שלאירוע הזה יש אפקט, אבל מהנתונים עולה בבירור הרבה מאוד חוסן של החברה הישראלית".
משרד מבקר המדינה ענה למשרד הבריאות: "משרד מבקר המדינה הוציא תחת ידו דוח מקצועי שמלמד על כשלים של הממשלה ומשרד הבריאות בנושא בריאות הנפש. אנחנו מבקשים להודות למטפלים בבריאות הנפש שעושים עבודה מסורה ואין בדל של ביקורת על עבודתם החשובה.
"הכשלים של הממשלה ושל משרד הבריאות חמורים שבעתיים כאשר רבים מפגועי הנפש של 7.10 ומאות אלפי אזרחי ישראל לאחר 16 חודשי מלחמה לא מקבלים מענה ראוי. מצופה היה שמשרד הבריאות ישקיע את מרצו בתיקון הליקויים ולא בהדיפת הביקורת. בייחוד לאחר 7.10 ראוי להתייחס בצניעות הראויה לביקורת, לא להיות שבויים בקונספציות שגויות גם בתחום בריאות הנפש ולא לתקוף את מי שזועק 'המלך עירום'.
"לעצם העניין:
א. ראוי היה שמשרד הבריאות יבצע בעצמו סקרים על מנת לעמוד אחר צרכי בריאות הנפש של אזרחי ישראל לאחר שבעה באוקטובר.
ב. הסקר שביצע משרד מבקר המדינה מבוסס על שאלון PTSD של משרד הבריאות.
ג. גם לפי אומדן משרד הבריאות 680,000 איש יזדקקו למענה במערך בריאות הנפש הציבורי (זאת למול אומדן משרד מבקר המדינה העומד על כ 900,000 איש).
ד. כל אחד מוזמן לנסות לקבוע בעצמו תור לפסיכיאטר ולבחון כמה זמן לוקח לקבוע תור. הממוצע לפי נתוני מערכת הבריאות עמד על כ 6.5 חודשי המתנה, נכון לאפריל 2024.
ה. גם בשעה שמשרד הבריאות חתם על סיכום תקציבי עם משרד האוצר על הקצאה נוספת של מעל 2.3 מיליארד ש"ח לבריאות הנפש, הוא לא כלל מדדים אודות זמני המתנה כלשהם של הציבור לתורים בקופות החולים, ואין בידיו דיווחים על כך.
ו. הציבור זכאי לדעת את האמת על מערכת בריאות הנפש של ישראל, גם אם הדבר לא נוח לנוגעים בדבר".
