פקידי משרד החינוך והסתדרות המורים מונעים את יישום תוכנית "עמיתי הוראה", שנועדה לשלב מורים מומחים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים בחוזים אישיים. אף שהוסכם על הפעלת התוכנית באופן מוגבל כחלק מהסכם שכר מקיף עם הסתדרות המורים, ומשרד החינוך אף הודיע שיישומה יתחיל השנה, מתברר ש"עמיתי הוראה" לא יצאה השנה לפועל בשל תקיעת מקלות בגלגליה.
כבר בשנת 2022 התעקש האוצר על רפורמת חוזים אישיים, כדי למשוך מורים חדשים וטובים למערכת. בהסתדרות המורים התנגדו נחרצות למהלך מחשש לפגיעה במעמד המורים ובכוחה של ההסתדרות. לאחר שהושגה הפשרה, במחיר שביתה שפגעה בתלמידים ובהורים, הודיע משרד החינוך על השקת תוכנית "עמיתי הוראה": במחוזות מרכז ותל־אביב יתחילו בשנת תשפ"ה להעסיק כמאתיים מורים בחוזים אישיים באופן מוגבל.
אלא שההסכמה לא מנעה מהסתדרות המורים להילחם בניצני הרפורמה: לפי מקורות במשרד החינוך, בהסתדרות לחצו על פקידים במשרד ושלחו נציגים לבתי הספר כדי להסביר למורים ולמנהלים מדוע להתנגד לתוכנית אף שחתמו עליה.
לפי מקורות במשרדי האוצר והחינוך, יושבת ראש הסתדרות המורים יפה בן־דוד טענה כבר בקיץ שהתוכנית לא תואמת את ההבטחות שניתנו לה בעל פה בדבר מימון המורים בתוכנית "עמיתי הוראה", וזאת מבלי לגעת בתקנים הלא מאוישים בבתי הספר. בכנס ההיערכות לפתיחת שנת הלימודים שקיים מרכז השלטון המקומי טענה בן־דוד שההסכמה עם האוצר הייתה ש"הם יביאו את התקציב, את השעות ואת הטאלנטים".
אחד המורים־בכוח שגילה שלא יוכל להפוך למורה־בפועל הוא נתן מייזליש, איש הייטק תושב גבעתיים שארבעה מילדיו לומדים במערכת החינוך. מייזליש רצה ללמד אנגלית בבית הספר של ילדיו. "ביקשתי להתנדב ולהעביר שעתיים שבועיות לילדים דוברי אנגלית", הוא אמר, "בית הספר לא מאפשר למתנדבים ללמד, אז התחלתי להתעניין בנושא החוזים האישיים".
אבל מייזליש אפילו לא הגיע לשלב הגשת הטפסים. "המנהלת אצלנו לא הכירה את הסיפור, אז התחלתי לגשש במשרד החינוך, איך עובד הפיילוט ואיך אפשר להגיש מועמדות", הוא אומר, "הם פשוט ממסמסים את הרפורמה – יש שם תנאים הזויים שלא הגיוני לדרוש ממי שעובד במקביל בהייטק, וכשהסכמתי כתבו לי שזה לא משנה כי בכל מקרה הפיילוט לא יוצא לפועל".
מייזליש ניסה לפנות לשר החינוך יואב קיש, למפקחי הוראת האנגלית ועוד, אבל הבירורים העלו חרס. "התשובה הייתה שלא היו מספיק מתעניינים והיו חסמים משפטיים", הוא אומר, "ברור שזה מסמוס. גם אם יש מורה אחד שרוצה – אפשר לתת לו חוזה כזה. ניסיתי להבין מה הם החסמים המשפטיים, כדי לדעת אם יום אחד זה יצא לפועל – אבל לא קיבלתי מענה ברור.
"אגב, התשובה שהכי הרתיחה אותי הייתה של מישהי ממחוז תל־אביב שהציעה לי להשלים תעודת הוראה. זאת שנה שלמה של לימודים. אני לא אעצור עכשיו את כל החיים שלי בשביל משהו שהוא חצי התנדבות. בכל הצניעות הנדרשת, לימדתי את הילדים שלי לקרוא ולכתוב באנגלית ואני דובר אנגלית, אז אני מאמין שעם ליווי והדרכה נכונה של מורה אחר אני אהיה בסדר. חוץ מזה, שכר של מורה מתחיל אחרי תעודת הוראה הוא זעום. בתור עמית הוראה הייתי יכול לקבל משכורת שתואמת יותר מעמד השכר שלי בשוק הפרטי".
העסקת מורים כמו מייזליש, גם בשכר גבוה כזה, היא פתרון אידיאלי למנהלים. מערכת החינוך סובלת ממשבר חמור בגיוס מורים איכותיים בכלל, ומורים לאנגלית בפרט. "זאת תחנת רכבת, המורים כל הזמן עוזבים", אומר מייזליש, "מי שיודע אנגלית הולך למקצועות מכניסים יותר, כי בהוראה לא משלמים. יש אנשים שמוכנים ללמד מתוך שליחות אם יפתחו בפניהם את התוכנית הזאת ויאפשרו להם ללמד כמה שעות בשבוע. למה משרד החינוך לא מאפשר את זה? הרי חסרים להם מורים".
מהסתדרות המורים נמסר שהטענות "מופרכות ומשוללות יסוד". במשרד החינוך טענו שהפיילוט דורש אישור מיוחד מנציבות שירות המדינה, וזה התקבל לאחר פתיחת שנת הלימודים: "מאחר שזהו מתווה העסקה חדשני של עובדי מדינה בתפקידי תמיכה פדגוגית, לא היה ניתן להפעיל את התוכנית במועד. המשרד ממשיך בהיערכות להפעלתה".