סגנית הנשיא קמלה האריס מתקרבת לבחירת המועמד שירוץ לצידה כמועמד לסגן הנשיא במירוץ לנשיאות. היא תצטרך לקחת בחשבון מספר גורמים מרכזיים: התאמה אישית, יכולת למלא את תפקיד הנשיא במקרה הצורך, איזון גיאוגרפי ואידיאולוגי, יכולת להשיג תמיכה במדינות מפתח, כישורים תקשורתיים, ולבסוף, רקע שמחזק את המסר המרכזי של המועמדות שלה. בעוד שמות רבים עולים לדיון, ארבעה מועמדים נראים כמתאימים ביותר לרשימה הסופית שלה.
האריס צפויה להימנע מבחירה באחד החברים הפחות מוכרים בבית הנבחרים או בחבר אחר בממשל ביידן, כגון שר התחבורה פיט בוטיג'ג'. ככל הנראה היא תהיה מעוניינת להעביר מסר לפיו היא תבחר את הממשל שלה ולא פשוט תירש את זה של הנשיא ביידן.
עם זאת, ההנחה בציבור לפיה היא צריכה לשקול לתפקיד רק גברים לבנים נראית לא במקום. עצם העובדה ששתי נשים מעולם לא רצו לא אומר שהאריס בהכרח חייב לבחור גבר לבן. (אחרי הכל, במשך רוב ההיסטוריה שלנו שני גברים לבנים התמודדו על שני הכרטיסים למפלגה הגדולה.) אין ספק, הדמוקרטים לא רוצים לוותר על מצביעים גברים (שרובם מצביעים לרפובליקנים), אבל לא צריך לוותר מראש על מועמדת שעונה על הרבה מהדרישות וזכתה בעצמה בתמיכה גבוהה בקרב מצביעים ומצביעות כאחד.
למשל מושלת מדינת מישיגן, גרטשן ויטמר, זכתה ב-48% מקולות הגברים בבחירות בהן נבחרה מחדש לתפקידה. היא מייצגת מדינת מפתח קריטית, מגיעה עם ניסיון מנהיגותי מוכח ופורחת בראיונות. לאחר שעמדה במרכזה של תוכנית חטיפה ורצח שסוכלה, היא יכולה לשמש קול חזק נגד עליית האלימות הפוליטית והקיצוניות.
מושל פנסילבניה ג'וש שפירו יהיה גם הוא ברשימה הסופית של סגנית הנשיא. הוא מגיע ממדינת המפתח החשובה ביותר, מציע איזון מגדרי לצדה של האריס ומנוסה בניהול מצבי חירום, בין היתר בניסיון ההתנקשות בנשיא לשעבר דונלד טראמפ.
כשצופים בשפירו הוא מצטייר כקר רוח, הוא הביס את יריבו הרפובליקני במדינה מתנדנדת בשנת 2022 ונראה ששפירו הוא האופציה המוכרת והאהובה ביותר בקרב הדמוקרטים, אבל אפשר לתהות אם המפלגה רוצה לוותר על מושל מדינה כה חשובה. חלק מהקולות גם הטילו ספק בהכנסת פוליטיקאי יהודי לרשימה – כאילו זה עשוי לייצג "יותר מדי גיוון". למען האמת, אלה שהגיוון צורם להם\ כנראה לא יצביעו להאריס בכל מקרה. על כל פנים, הדת אינה המחסום עבור רוב הבוחרים כפי שהייתה לפני עשרות שנים, כך למשל הקתוליות של ביידן לא הייתה בעיה ב-2020. יתרה מכך, שפירא, תומך קולני של ישראל, הוא הניגוד המושלם לטענה האנטישמית של טראמפ שיהודי אמריקה הם "משוגעים" או "רעים" אם הם מצביעים לדמוקרטים.
המושל רוי קופר מצפון קרוליינה הוא בן-בריתה של האריס במשך 20 שנה מאז היו השניים תובעים כלליים של מדינותיהם. הוא מציע גיוון גיאוגרפי וכמי שנחשב מתון הוא יכול לסחוף אחריו קולות רפובליקניים. עם זאת, בגיל 67 הוא לא בדיוק מחזק את המסר של "העברת השרביט לדור הבא".
לסיום, הסנטור מארק קלי מאריזונה, טייס לשעבר של חיל הים ואסטרונאוט, הזוכה לתמיכה חזקה בקרב בוחרים היספאנים שביכולתו להביא את אריזונה למרכז הבמה. יחד עם אשתו, גבי גיפורדס, ניצולת ניסיון רצח, הוא משמש פרקליט בלתי נלאה בסוגיית הבטיחות בנשק. כמו האריס, הוא יהיה בן 60 בזמן הבחירות, מה שמחזק את התפיסה שמדובר בעובדי ציבור מנוסים אך לא קשישים.
אם האריס מעוניינת לשחק על בטוח, ייתכן שתבחר בשפירו. אם היא שואפת לבנות מחדש את "קואליציית אובמה", היא עשויה לבחור בקלי, שמחזק את מעמד מפלגתה בקרב מצביעים היספאנים וזוכה לאהדה בקרב גברים בזכות עברו הצבאי. האמת היא שכל אחד מהם יהיה מספר 2 ראוי בעבורה וכל אחד מהם ישתלב היטב מול הסנאטור המגושם, הקיצוני והחסר ההישגים שמנגד, ג'יי די ואנס. כפי שאולי שמתם לב, לדמוקרטים יש "ספסל" עמוק במיוחד. יתרון נוסף של עליית האריס לראשות המפלגה: כוכב דמוקרטי חדש עשוי להבליח בשמי הבמה הלאומית.
