מאז שפרצה לפני ארבעה שבועות, המלחמה בעזה משפיעה על כל אזרחי ישראל. הלחימה נגעה בכולנו, בדרך זו או אחרת ואנשים רבים מרגישים מצוקה נפשית ברמה מסוימת, בין אם מדובר בניצולים, במשפחות החטופים, קרובי הנרצחים, אנשים שנחשפו לסיפורים הקשים מנשוא וגם כל אחד ואחת מאיתנו בין אם יש לנו נגיעה אישית או היכרות עם מישהו שנפגע, ובין אם שמענו על האירועים הקשים מאמצעי התקשורת או מהרשתות החברתיות. כל הדברים האלה עלולים להביא לעלייה בלחץ הנפשי, למתח ולחרדה.
חשוב לדעת שלחץ נפשי, מתח וחרדה עלולים להוביל גם למגוון השלכות בריאותיות שונות על גופנו ביניהם עלייה חדה במשקל, בעיות בלב, ואף עלולים לגרום גם להתפתחות של מחלות שונות כמו מחלות כרוניות ואוטואימוניות. מחלות אוטואימוניות נפוצות הן למשל מחלות מעי דלקתיות (כמו קרוהן או צליאק); מחלות עור (כמו פסוריאזיס), מחלות מפרקים (דלקת מפרקים שגרונית) ועוד.
"כאשר אדם נמצא במצב של לחץ, המוח ואברים נוספים בגוף מפרישים חומרים שגורמים לדיכוי המערכת החיסונית, דבר הגורם לגוף להילחם פחות בזיהומים ומחלות", מסביר הפסיכיאטר הראשי ומנהל מערך בריאות הנפש בקופת חולים מאוחדת, פרופ' ערד קודש.
לדבריו, אנשים שמתמודדים עם מחלות אוטואימוניות חשופים לסכנה גדולה יותר בעת לחץ, מתח וחרדה, כיוון שהתסמינים אותם הם חווים עלולים להחמיר. גם מי שנמצא במצב של נסיגה במחלה, עלול לסבול מהתפרצות נוספת של המחלה בעקבות המצב הנפשי. לדוגמה אלו הסובלים ממחלות כרוניות, ביניהם מחלת הסוכרת יכולים לחוות החמרה כיוון שעלייה בהורמוני הלחץ עובדת בצורה הפוכה להתמודדות עם אינסולין.
"בתקופה הזו, מצבי מתח וחרדה עלולים להוביל להתפרצות חדשה של מחלה שלא הייתה קודם, ולכן חשוב לשים לב לכל תופעה פיזיולוגית חדשה, גם לתסמין קל כמו בעיות עיכול או חולשה", אומר פרופ' קודש. עוד הוא מוסיף כי "חשוב להבין האם הגוף מאותת לנו משהו, ולא להזניח את האיתות אלא לפנות לרופא משפחה להמשך בירור. תשאול רפואי ובדיקת דם פשוטה יכולים לגלות דברים בזמן ולעצור התדרדרות אפשרית באמצעות טיפול נכון".
האם מערכת הבריאות ערוכה למצב?
"אין ספק שבשעת חירום, נערם קושי רב על מערכת הבריאות שנדרשת לתת מענה רחב לצרכים שונים בעוצמות ובהיקף רחבים מהרגיל, ויחד עם זאת חשוב שרוב מרפאות קופות החולים יפעלו כסדרן, תוך התאמה להנחיות פיקוד העורף ולצרכי השעה המשתנים. קבוצות הנמצאות בסיכון ממשיכות לקבל מענה על מנת לשמור על רצף טיפולי ולא לערער את מצבם הבריאותי.
"אני מבין את הצורך של אנשים להיות מעודכנים, לדעת מה קורה, לשמוע את הסיפורים ואת הפרשנויות באולפנים, אבל חשוב לי להדגיש – במיוחד למי שנמצא בקבוצת סיכון אבל גם למי שמרגיש שהמצב הביטחוני משפיע עליו משמעותית בפן הנפשי – שמילת המפתח היא מינון. אל תצרכו חדשות 24/7, נסו גם להרגיע את הנפש והגוף באמצעות פעילות ספורטיבית, בילוי עם חברים, צפייה בתכנים אחרים בטלוויזיה או ברשתות החברתיות, ובעיקר תנסו לשמור ככל הניתן על שיגרה".
לדברי פרופ' קדוש, "אני ממליץ לכל אחד ואחת לשים לב לעצמו ולקרובים שלו, אם מזהים סימנים של קושי בשינה, התכנסות פנימית, ירידה בתפקוד הכללי או המשפחתי, חוסר תיאבון וכל תסמין נוסף שנראה חריג, חשוב להרים דגל אדום ולפנות לסיוע נפשי או פיזי. הערנות שלנו והחיבור לגוף ולנפש שלנו, יסייעו לנו לשלוט על החרדה, מה שימנע התפתחות של הפרעת דחק מתמשכת וגם תחלואה פיזית אפשרית".
