בקיץ האחרון עברה התוכנית לשלב הבא, כאשר הסעודים הדהימו שוב את עולם הכדורגל והחתימו כמה מהשחקנים הבכירים בעולם. אחד מהם הוא קרים בנזמה, שזכה בשנה שעברה בכדור הזהב ובתואר כדורגלן השנה באירופה. הוא עזב את ריאל מדריד לאחר 14 שנה, כדי לשחק באל־איתיחאד, אחד מארבעת המועדונים המתעשרים, בתמורה ל־200 מיליון אירו עד 2026. חודשיים אחריו רעדו הכותרות שבישרו על הגעתו של לא אחר מאשר ניימאר, הברזילאי הבכיר בדור הנוכחי, שבחר לעזוב את אירופה בגיל 31 ועבר מפריז לאל־הילאל בתמורה ל־320 מיליון אירו בחוזה לשנתיים.
שמות גדולים נוספים שעברו לקבוצות השונות בפגרה החולפת הם החלוץ הסרבי אלכסנדר מיטרוביץ (סכום העברה עמד על 57 מיליון אירו), הקשרים הפורטוגלים הבינלאומיים אוטביו (65 מיליון) ורובן נבש (60 מיליון) והקיצוני הברזילאי־רוסי מלקום, תמורת 67 מיליון נוספים.
"הקרן הקצתה תקציב של 20 מיליארד אירו למהלך וביצעה הקיץ הרבה רכישות גם כדי למשוך תשומת לב וגם כי בשנה הבאה ייכנסו לליגה חוקי המשחק ההוגן שידרשו מהקבוצות מאזני הכנסות מול הוצאות", מסביר לוי. "הקרן עוזרת במימון פרויקטים והכוונה של חברות ממשלתיות, שיתמכו במועדונים האחרים וימצאו להם ספונסרים. יוסדו גם חוקים שישמרו על השחקן הסעודי ואיכות הפיתוח שלו, כשכל קבוצה מחויבת לשמונה שחקנים מקומיים בסגל, מהם ארבעה שגדלו באקדמיה. הליגה הסעודית גדלה השנה ל־18 קבוצות".
הפרשן אורי לוי (למעלה): "רונאלדו הבין שהולך לקרות בערב הסעודית משהו גדול, וידע שאם הוא יעשה את הצעד, הוא ייתן השראה לשחקנים רבים אחרים"
עוד לפני המהלך שהעביר יותר מ־20 שמות בכירים לסעודיה בפגרה החולפת, פעלה בערב הסעודית ליגת כדורגל איכותית. "מדובר בליגה בכירה, הפרמייר ליג של העולם הערבי. באופן מסורתי לאורך השנים נשאבו אליה הכוכבים הגדולים ביותר מסוריה, תימן, ירדן ומרוקו, לצד זרים שעד עכשיו היו שייכים לדרג השני או השלישי באירופה", אומר לוי. "לסעודים יש גם שחקנים מקומיים מצוינים, כמו הקשרים סאלם א־דאווסרי ומוחמד כנו, והמגינים סעוד עבד אל־חמיד וחסן טמבקטי, שחקנים שבדרך כלל נשארים לשחק בליגה המקומית למעט מקרים ספורים, ממניעים כלכליים או תרבותיים, כי לא לכל אחד מתאים סגנון החיים האירופי. בקיץ השנה גם ראינו את הנבחרת הסעודית הופכת ליחידה בגביע העולם שמצליחה לנצח את אלופת העולם שבדרך, ארגנטינה".
התוכנית הסעודית להפוך את ליגת הכדורגל המקומית לאחת הבכירות בעולם היא חלק ממהלך כולל של השלטון במדינה להשתמש בספורט ככלי לקידום מטרות שונות. זו הסיבה שבעשור האחרון התקיימו במדינה מרוצים יוקרתיים כמו הראלי דקאר, קרבות אגרוף יוקרתיים, הסופר קאפ בליגה הספרדית, אירועי גולף של הטור האירופי, מרוץ שנתי של הפורמולה 1 וכן הלאה, לצד פיתוח אינטנסיבי של ענפי ספורט אולימפיים ושילוב נשים בפעילות. ב־2012 החלו להתקיים לראשונה שיעורי ספורט לבנות במדינה, אישור שהורחב חמש שנים לאחר מכן לבתי ספר ציבוריים, כאשר היום בניגוד לעבר, יכולה המשפחה הסעודית כולה לבוא לצפות באירועי ספורט.
"כל מה שהסעודים עושים כרגע בהקשר לספורט בכלל והכדורגל בפרט נקרא 'ספורט וושינג' – ניסיון להלבין את תדמיתה של המדינה בעולם", קובע תומר יצחק, ראש דסק הכדורגל באתר וואלה. "ספורט זו הדרך הכי קלה להכשיר את הלבבות, להשכיח את הרצח האכזרי של ג'מאל ח'אשוקג'י (העיתונאי ומתנגד למשטר שנרצח באיסטנבול ב־2018, ד"מ) ואת ההתנכלות לקהילה הגאה או החיסול המאסיבי של מהגרים שעליו דווח רק לאחרונה".
גם לוי מסכים שחלק מהמהלך נועד לייצר תדמית טובה יותר לסעודים, אך הוא מוצא סיבות נוספות למהלך: "אף שבשנה מוציאים שם להורג על פי חוק המון אנשים, במערב אוהבים לכנות את הסעודים 'הגוש הסוני המתון' ובשנים האחרונות מתקיימים שם שינויים חברתיים־תרבותיים בקצב מסחרר, תחת שליט צעיר במדינה ש־70 אחוזים ממנה מתחת לגיל 35. בן־סלמן הבין שמדינה גדולה שנחשבת היום לסונית החזקה בעולם לא יכולה להיות בורה ומנותקת ממה שקורה בעולם. זו הסיבה שנשים היום יכולות לנהוג, לעבוד במשרות ממשלתיות וללכת ללא חיג'אב או רעלה. יש שם שינוי תודעתי והשכלתי בנוגע לקבלת האחר, שנובע מההבנה שמי ששולט היום בספורט שולט גם בתרבות. בנוסף, 60 אחוז מהסעודים סובלים מהשמנת יתר ומאורח חיים לא בריא ואחת הסיבות למיקוד בספורט היא לתת דוגמה לדור הצעיר, שחולה על כדורגל, השראה לעשות דברים אחרת ולשאוף למצוינות ולבריאות".
אחד המעברים הקיץ שעוררו סערה גדולה הוא של הקיצוני הספרדי הצעיר של נבחרת ספרד וסלטה ויגו, גברי וייגה בן ה־21, שחוזר על ידי מרבית מועדוני העל באירופה, בהם ברצלונה. הוא אמור היה לעבור לאלופה האיטלקית נאפולי, אך בחר בסופו של דבר בכסף הסעודי וחתם לשנתיים בתמורה ל־36 מיליון אירו בקבוצת אל־אהלי. הדרמה שנוצרה סביב המעבר והובילה לביקורת תקיפה כלפיי וייגה, קשורה לעבודה שבעבר נהגו שחקנים לעבור למדינות כמו סעודיה רק בשלהי הקריירה שלהם, אך כאן מדובר בכישרון צעיר בתחילת דרכו.
"במקרה הזה אני לא מקבל את הביקורת הזו וצריך לשאול למה היא בכלל עולה", אומר לוי. "למה כשברצלונה שילמה מאה מיליון אירו עבור ניימאר, או כשקבוצות אירופיות קונות אפריקנים מוכשרים בגיל 15 ומנפיקות להם דרכון, זה כן תקין? מעורבות כאן המון דעות קדומות וקושי להתרגל למציאות החדשה. אנשים לא מבינים שהליגה הסעודית לא הייתה במקום הזה היום ללא הכדורגל האירופי, שהוא אומנם נוסטלגי ורומנטי לפרקים, אבל הוא קודם כול תאב בצע. באירופה מעולם לא אמרו 'לא' לכסף, להפך, האני מאמין הוא של כל המרבה הרי זה משובח. הסעודים לא המציאו כאן כלום, הם רק ראו, למדו ושכללו את השיטה כי יש להם הרבה כסף.
"מצחיק לשמוע מאמן כמו פפ גווארדיולה מתלונן שנאלץ להפסיד הקיץ שחקן כמו ריאד מחרז בגלל הצעה גבוהה יותר שקיבל. זה כנראה פחות הפריע לו כשאימן את ברצלונה עם ספונסר קטארי, ושהקבוצה שלו כבר שנים, מנצ'סטר סיטי, נמצאת בבעלות איחוד האמירויות, עם תקציב שבו הוא קונה את השחקנים הכי טובים בעולם. רק על הספסל יש לו סגל שיכול לזכות באליפות אנגליה".
מי שלא יגיע לסעודיה הוא ליונל מסי, שדחה על פי השמועות הצעה אסטרונומית של 800 מיליון דולר לשנתיים ובחר לחתום באינטר מיאמי, קבוצתו האמריקנית של דיוויד בקהאם, שם ייאלץ להסתפק במשכורת צנועה יותר שעשויה להגיע למאה מיליון אירו בשנה. מהרגע שהגיע לארצות הברית, מסי עושה חיל בקבוצתו החדשה. הוא הוביל אותה לזכייה בגביע הליגות, כבש בכל משחק ועורר לחיים את ליגת ה־MLS האמריקנית המנומנמת.
"הבחירה של מסי במיאמי הייתה מכה רצינית מאוד עבור הסעודים, שמנהלים עכשיו מלחמה שקטה עם האמריקנים על עתיד הכדורגל", אומר לוי. "כולם מחכים לראות מתי האמריקנים יתאהבו כבר בכדורגל, שנחשב למשחק האהוב ביותר בעולם, וזה פשוט לא קורה. עכשיו הם הביאו אולי את השחקן היחיד בעולם שיכול לגרום לזה לקרות. גם סביב הסיפור הזה יש לא מעט צביעות, כי כולם אומרים שמה שהסעודים עושים הוא פסול כי הם משתמשים בכסף מהמדינה, אבל לטעמי גם העובדה שגוגל, אפל ואדידס העולמיות משתתפות בשכר של מסי היא לא תקינה".
לתומר יצחק ברור מדוע מסי בחר בפחות כסף ויותר שמש במיאמי. "מסי קיבל מסרים מחברים והבין היטב שהחיים של המשפחה שלו בסעודיה יהיו הרבה פחות טובים עם כל החוקים וההגבלות במדינה, לעומת החיים בפלורידה לצד קהילה לטינית מפרגנת ומזג אוויר יוצא מהכלל. זו הסיבה שגם אנחל דה־מריה סירב להצעה גדולה משם, והעדיף לסגור מעגל ולחזור לבנפיקה הפורטוגלית, 13 שנה אחרי שעזב אותם".
אף שהוא לא צפוי לשחק שם, חתם מסי הסכם מול משרד התיירות הסעודי שעשוי להגיע ל־25 מיליון אירו בשלוש שנים, כשעליו לעשות מטלות קלות למדי בכדי לקבל את הכסף, כגון בילוי חופשה שנתית מפנקת במימון סעודי במדינה, אזכור המדינה ברשת החברתית עשר פעמים בשנה, השתתפות בקמפיין תיירותי ובכמה אירועי צדקה, וכמובן אסור לו לומר מילה רעה על המתרחש במדינה.
"החוזה הזה הוא חלק מקמפיין שלם, שמטרתו היא לארח את טורניר גביע העולם", מסביר לוי, "בן־סלמן רצה מאוד לזכות באירוח הטורניר ב־2030, אבל בחר לוותר כי הסיכוי שלהם היה נמוך. אז עכשיו הם מכוונים ל־2034 וכל הכוכבים הגדולים שמשחקים שם יירתמו למשימה, כשבמקביל ימשיכו להתקיים שם אירועי ספורט גדולים, כמו משחקי החורף של אסיה ב־2025 וגביע אסיה בכדורגל שנתיים לאחר מכן".
הפרשן תומר יצחק: "מסי הבין היטב שהחיים של המשפחה שלו בסעודיה יהיו הרבה פחות טובים עם כל החוקים וההגבלות במדינה, לעומת החיים בפלורידה לצד קהילה לטינית מפרגנת ומזג אוויר יוצא מהכלל"
שם גדול נוסף שסירב להון הסעודי לאחרונה הוא הצרפתי הנהדר קיליאן אמפבה, שקיבל הצעה מטורפת של 700 מיליון אירו לעונה כדי להצטרף לקבוצת אל־הילאל, וקבוצתו פריז סן־ז'רמן כבר הסכימה לקבל 300 מיליון אירו תמורת השחרור שלו.
גם בערב הסעודית, אגב, מתברר שלא כולם מרוצים מהמהלכים האחרונים ויש מי שמביעים לאחרונה תרעומת על הנעשה. "כאשר קרן העושר בדקה את המועדונים היא החליטה שלא לבחור בקבוצת אל־שבאב ריאד, מה שהפך ברגע את המועדון לאופוזיציה אקטיבית למהלכים התקיימים, נגד הממסד וחוסר ההוגנות בליגה עכשיו", מספר לוי. "אפשר בהחלט להבין אותם כי מדובר במועדון שהיה בצמיחה ועכשיו חימשו את היריבות שלהם בכסף אינסופי והביאו את הכוכבים הכי גדולים בעולם הכדורגל".
בחודשים האחרונים עוסקת התקשורת בהרחבה באופציה לכינון הסדר מדיני בין סעודיה לישראל, ועולה השאלה האם, במקרה שהסכם כזה יֵצא לפועל, תיתכן מציאות שבה גם כדורגלנים ישראלים ייהנו מהעושר שמציע הכדורגל הסעודי. "כמו שהשנה רואים את עומר אצילי משחק באיחוד האמירויות, כשהוא רשום כרומני בזכות הדרכון הזר שלו, ייתכן שבעוד כמה שנים יקרה דבר כזה גם בסעודיה", אומר לוי. "המהלך סביב אצילי הוביל לביקורת רבה בעולם הערבי, אבל הוא השתלב נהדר, מציג יכולת טובה והביקורת הזו תיעלם בסופו של דבר".
שאלה נוספת היא לאן כל זה הולך, והאם נמשיך לראות נדידה של הכישרונות הגדולים לסעודיה, כזו שתחליש משמעותית את הכדורגל האירופי. "עבור כל מי שאוהב כדורגל אירופי זה מדכא לראות את העסקאות האלה, שיצרו מציאות שבה עשרות שמות גדולים לא יופיעו השנה בליגת האלופות, רק כי הם בחרו לא לשחק באירופה בשביל עוד כסף, על אף שכבר הרוויחו לא מעט בקבוצות הקודמות", אומר יצחק. "כיוון שמדובר כאן בכסף של מדינה ולא של אנשי עסקים אין לזה תחתית, ויש סיכוי גדול שקרן העושר תקנה עוד קבוצות ותחמש אותן עם עוד שחקנים. בשטח כבר רואים מצוין את ההשפעה של המהלכים שלהם, ערב הסעודית מקבלת הרבה יחס כשכל דבר קטן שקורה עם אחד השמות הגדולים שרכשה זוכה לחשיפה ויראלית. הם מודעים לכך שהשחקנים שלהם מקדמי פרסום ויודעים לעבוד עם זה מצוין. אני בטוח שהמגמה הזו תימשך לפחות עד שהם ישיגו את מבוקשם, לארח את גביע העולם ולהפוך לאחת הליגות החזקות בעולם".
אורי לוי: "הליגה הסעודית לא הייתה במקום הזה היום ללא הכדורגל האירופי, שהוא אומנם נוסטלגי ורומנטי לפרקים, אבל הוא קודם כול תאב בצע. באירופה מעולם לא אמרו 'לא' לכסף"
לוי לעומתו לא חושב שהמסך צפוי לרדת על הכדורגל האירופי. "הפרויקט הזה אומנם לא יסתיים או ייפול כמו בסין כפי שאנשים חושבים, אבל צריך להבין שהסעודים לא בעניין של להחליף את הכדורגל האירופי, אלא לבנות מרכז אחר. הצופים גם לא יוותרו על הפריימר ליג או על ליגת האלופות, אבל גם הסעודים לא, ואירופה תמשיך להיות הלב הפועם של הענף והמקום שבו נכתבת התרבות והמורשת של הכדורגל. שם המציאו את המשחק ושם ימשיכו לפתח שחקנים מעולים.
"רונאלדו ומסי היום הם לאונרדו דה־וינצ'י ומיכלאנג'לו של תקופת הרנסנס והפטרונים שלהם כרגע פשוט התחלפו, אם לארצות הברית או לערב הסעודית". 
