בצעד חריג, במהלך הפגרה צפויה ועדת חוקה להמשיך ולהכין את החוק לבחירת רבני ערים של ש"ס והציונות הדתית. המטרה היא לסיים אותו לקראת הבחירות המוניציפליות בעוד שלושה חודשים.
יממה לאחר שהכנסת יצאה לפגרה, נידון החוק שקובע הסדר מקיף וכולל הנוגע לבחירת רבני עיר, רבני יישובים, רבנים אזוריים ורבני שכונות. ההצעה כוללת הסדרים הנוגעים לאופן בחירתו של הרב, תנאי הכשירות הנדרשים, משך הכהונה, גיל הפרישה, היקף המשרה ועוד.
מדובר בצעד יוצא דופן שחוק ספציפי מקודם במהלך הזמן שבו הכנסת נמצאת בפגרה, ולרוב מתקיימים בו רק דיונים מיוחדים, כמו בוועדת חוץ וביטחון ובוועדת הכספים, אך בקואליציה החליטו לקדם זאת גם כן במהלך ימי הפגרה. בין היתר נטען כי מדובר בסלילת הדרך להיבחרם של רבני ש"ס, או מקורביו של היו"ר אריה דרעי לרב הראשי הספרדי בירושלים.
במהלך הדיון בוועדה להכנת הצעת החוק, הציע סגן יועמ"ש ועדת החוקה עו"ד אלעזר שטרן, לקבוע שמועצת הרבנות הראשית תקבע נהלים שקופים הכוללים אמות מידה שוויוניות בכל הנוגע למתן פטור מהבחינות הנדרשות לקבלת תעודת כשירות לכהן כרב עיר. יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הגיב להצעה: "אני לא מכתיב למועצת הרבנות הראשית מי כשיר להיות רב בישראל. תשב מועצת הרבנות הראשית ותחליט מי כשיר להיות רב כי היא הגוף הרבני העליון. לא אקבע לה נהלים בחקיקה. שיקול דעת הלכתי של מועצת הרבנות הראשית לא יהיה בחוק. אתה לא תגיד לה איזה אמות מידה, היא תדון לגופו של אדם כי היא נותנת הסמכה לאדם ספציפי אם הוא ראוי להיות רב בישראל. אם כבר, כדי שחס ושלום לא יהיה ספק למישהו שיש לבג"ץ שיקול דעת בשאלה הזו, נבהיר בחוק שזה שיקול דעתה הבלעדי".
עו"ד שטרן הגיב: "לא אמרתי שזה לא צריך להיות בשיקול דעתה, אלא שמועצת הרבנות הראשית תקבע, לפי שיקול דעתה, אמות מידה שוויוניות. הרי היו הליכים משפטיים בדיוק בנקודה זו, ושם גם מועצת הרבנות הראשית הסכימה לקביעת אמות מידה כאלה".
רוטמן סירב לקבל את תשובתו של שטרן ואמר: "ההליכים המשפטיים הללו הם בדיוק הסיבה שצריך להיות ברור, ואולי נעשה סעיף סל שיבהיר שבכל מקום בו ניתנת סמכות לרבנות הראשית, מדובר בשיקול דעתה הבלעדי לפי שיקולים דתיים בלבד. הם רבנים גדולים נבחרי ציבור, שיפעילו את שיקול דעתם ההלכתי כי בגלל זה אנחנו סומכים עליהם, אחרת ניתן לבג"ץ להחליט מי רב בישראל". שטרן הוסיף ואמר כי "זה עלול לאפשר בסופו של דבר מתן פטור באופן לא שוויוני תוך, אפליה בין מועמדים שונים".
מדובר בהצעה משותפת של ש"ס והציונות הדתית, שהגישו ח"כ ארז מלול והיו"ר ח"כ שמחה רוטמן. לפי הנוסח המעודכן, שהניח על שולחן הוועדה היו"ר רוטמן: מועצת הרבנות הראשית תבחר מספר נציגים לגוף הבוחר, בשונה מהצעת החוק המקורית שביקשה שכל חברי המועצה יהיו חברים בה. המהלך עלול להביא להשפעה גדולה יותר של שר הדתות והרבנות הראשית שיעבדו בשיתוף פעולה על מנת להביא למינויי אנשים מסוימים.
כיום, ראשי ערים מעורבים בבחירת הרב הראשי של העיר והדבר גורם לא פעם לעיכובים ודחיות כאשר הם מסרבים להצביע על זהות מועמד ספציפי לרב. כעת, תילקח הסמכות מאנשי הרשויות המקומיות ותועבר לרבנות הראשית ולמשרד הדתות. בנוסף, כל רבני השכונות ורבני הערים יהיו כפופים לרבנות הראשית ואל לשלטון המקומי.
בכדי למנות רב ראשי לעיר, צריכים להיות בה לפחות 15 אלף תושבים. הצעת החוק צפויה להגדיל את המכסה מכ-100 רבני שכונות שיש היום לכ-700. בתיקון החדש יתווספו משרות רבנים חדשות, אך גם נטען שיכולים להיות תפקידים שלא לצורך.
