הרכב בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, הוציא ביום שלישי השבוע צו על תנאי המורה לצה"ל לנמק מדוע לא ישלב נשים כלוחמות בשריון מתמרן, בחי"ר, וכמעט בכל היחידות המיוחדות. ערב קודם לכן דחה בג"ץ על הסף עתירה הפוכה שהגישה הרבנית מיכל נגן, ראש המכינה הקדם־צבאית לבנות "צהלי", ומי שתלמידותיה משרתות זה שנים בצה"ל בשלל תפקידים משמעותיים. נגן אף חויבה בתשלום הוצאות.
נגן ביקשה להצטרף כידידת בית המשפט לדיון בבג"ץ הלוחמות, ולהסביר מדוע שילוב נשים ביחידות המיוחדות לא רק שלא יסייע לנשים – אלא אף יפגע בהן. השופטות החליטו להסתפק בעמדה הכתובה שהגישה נגן, וסירבו לאפשר לפרקליטתה, עו"ד צפנת נורדמן, לטעון בעל פה במהלך הדיון.
בשיחה עם מקור ראשון מסבירה עו"ד נורדמן כי העתירה הוגשה במטרה לקבל התייחסות משמעותית למען שלומן של נשים צעירות, וגם משום שצה"ל עצמו, שעד לא מזמן הסתייג משילוב נשים ביחידות לוחמות ואף הציג את הבעיות האפשריות בכך, הלך ונסוג מן העמדה הזו. לפיכך היה חשוב להשמיע את הקול הזה בבית המשפט.
"לא ביקשנו לבטל לחלוטין כל תוכנית לשילוב נשים ביחידות נוספות, ולא התיימרנו לקבוע מה אפשרי ומה לא", מבהירה עו"ד נורדמן, "מה שביקשנו הוא לעצור את כל ההחלטות עד שתיעשה בחינה יסודית של הסכנה לנשים בשירות ביחידות הללו. העתירה מתבססת על מסקנות של צוות שמינה הרמטכ"ל הקודם, אביב כוכבי, שקבע כי הסיכון לנשים ביחידות הללו גבוה במיוחד. למרות זאת בא הרמטכ"ל הנוכחי, הרצי הלוי, זורק את המסקנות לפח, ופותח במודל של 'היחידות המיוחדות תחילה'. מה עם הסיכון ללוחמות שבעצמכם אמרתם שקיים?"
לדברי עו"ד נורדמן, ההחלטה החדשה של הלוי התקבלה מבלי שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, ולעומת זאת נלקחו בחשבון שיקולים שאינם ממין העניין. "הצוות המקצועי קבע שעניינית, למען שמירה על בריאות הלוחמות עצמן, יש צורך בתנאי סף של גובה, משקל, מדדי כושר מסוימים ועוד. בא הרמטכ"ל ומבטל את התנאים הללו אחרי שהעותרות התלוננו שתנאי הסף חוסמים בפועל את הדרך, כי למעשה כמעט אף אישה לא תוכל לעמוד בהם. אז תחליטו: או שתנאי הסף ענייניים, ואז השאלה כמה נשים יעמדו בהם לא רלוונטית – או שהם לא ענייניים, ואז צריך להסביר מה המבחן שכעת צה"ל סבור שנדרש, ובמה טעה הצוות הקודם, שישב על המדוכה חודשים ארוכים".
לעתירה צורפה חוות דעת מקצועית של פרופ' יובל חלד, לשעבר הפיזיולוג הראשי של צה"ל, הסמכות המקצועית הגבוהה ביותר בנושא. פרופ' חלד קבע באופן חד־משמעי כי ההבדלים האנתרופומורפיים והפיזיולוגיים בין נשים לגברים יוצרים פערים עצומים בביצועים הצבאיים.
"הידע והניסיון… מצביעים על כך שמהלך פתיחת הליכי המיון וההכשרה ליחידות מיוחדות ומובחרות בפני נשים עלול להסתיים בנשר גבוה ובמספר גדול של חיילות פצועות, וזאת רק כדי לאתר את החיילות הבודדות, אם בכלל, שתעמודנה בעומס הנדרש. גם אם אותה חיילת או חיילות בודדות יימצאו, הרי שככל הנראה לא ישתוו ליכולות הרלוונטיות של הגברים חבריהן ליחידה, מה שעלול לגרום לסיכון מוגבר להן ואולי גם ליחידה כולה, בשגרה ובשעת מלחמה",
"דווקא בשם הפמיניזם, בשם טובתן של נשים, מתנהל מאבק שעלול לפגוע ברבות מהן", מסכמת נורדמן, "השוויון המהותי, שמתחשב בגוף הנשי, בקיום הנשי, ניגף מפני השוויון הפורמלי. זה אבסורד".
