מליאת הכנסת אישרה הלילה (ב') בקריאה ראשונה את חוק החמץ, או בשמו הרשמי "הצעת חוק זכויות החולה, תיקון מס' 13: הסדרים לעניין מזון בבית חולים בחג הפסח", של חברי הכנסת יוסף טייב, אוריאל בוסו, ינון אזולאי, משה גפני, ישראל אייכלר וחברי כנסת נוספים.
לפי הכתוב בחוק: "מנהלי בתי החולים יהיו רשאים לקבוע הסדרים מיוחדים הנדרשים לשם שמירת כשרות בפסח, ובכלל זה איסורים והגבלות על הכנסת חמץ בפסח למבנה בית החולים. עוד מוצע לקבוע הסדר לעניין אופן הבאת ההוראות לידיעת הציבור". הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בהצבעה שמית, ברוב של 51 תומכים מול 46 מתנגדים ותועבר לוועדת הבריאות לצורך הכנה לקריאות שניה ושלישית.
Video: צילום: דוברות הכנסת
ח"כ משה גפני הציג את ההצעה ואמר: "זה חוק מיותר ואני אומר את זה בשם חברי הכנסת שהגישו את החוק. אחרי למעלה מ-70 שנה שהתנהלו כאן במדינה בתי חולים בפסח בשקט ובשלווה, קפצה עלינו רוגזם של בג"ץ. בא בית המשפט ואמר שלמנהל בית החולים אין סמכות להתערב בעניין. בשביל מה הכניסו את המדינה לסחרחורת הזו? לאיזה צורך התערב בית המשפט בעניין? בית המשפט אמר שאם רוצים לתת סמכות למנהל בית החולים אתם צריכים לעשות חוק בחקיקה ראשית. ההתערבות החצופה הזו היא רק בנושאים נגד הדת".
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בניגוד לדיני כשרות בכל השנה, איסור אכילת חמץ בחג הפסח הוא חמור ביותר ואף דיני הכשרות בפסח מחמירים ביותר, כאשר חמץ בפסח אינו "בטל בשישים", כך שחמץ שייאכל בכלי אפילו בכמות מועטה מאוד, עלול לגרום לשלילת הכשרות מהכלים, באופן שימנע משומרי כשרות לאכול בכלים אלה. בנוסף, ישנו איסור מיוחד בפסח של "בל יראה ובל ימצא".
"במשך עשרות שנים, בתי החולים בישראל לא אפשרו הכנסת חמץ בתקופת חג הפסח, וזאת כדי לאפשר לחולים לשמור על הכשרות בחג הפסח. כנגד ההוראה והסטטוס קוו שנהג במשך עשרות שנים שלא להכניס חמץ בפסח לבתי חולים, הוגשה עתירה לבג"ץ. בסוף אפריל 2020, פסק בית המשפט העליון בדעת רוב, שאין לבתי החולים סמכות בחוק, לאסור הכנסת חמץ לבתי החולים. משמעותה של פסיקה זו היא שרוב אזרחי מדינת ישראל ששומרים על כשרות בפסח, לא יוכלו לקבל טיפול רפואי ולהיות מאושפזים בחג הפסח בבתי חולים. במשך אלפי שנים, מאז יצאו בני ישראל ממצרים, שמר העם היהודי באדיקות רבה את חג הפסח והלכותיו. גם בזמנים קשים ואפלים בהיסטוריית העם היהודי, בהם גזרו על היהודים שלא לקיים מצוות – כגון תקופת האינקוויזיציה והשואה – שמר העם היהודי במסירות נפש ממש, שלא לאכול חמץ בחג הפסח, ואין כל סיבה שבמדינת היהודים לא יתאפשר לחולים לשמור על כשרות בפסח", נכתב בהסבר להצעת החוק.
ח"כ יאיר לפיד: "אנחנו לא צריכים לשאול את עצמנו מה יקרה אם החוק הזה יעבור, אנחנו יודעים כי זה כבר קרה כשעבר חוק החמץ המקורי בשנת 1986. כשאני הייתי ילד איש מעולם לא חשב אפילו לאכול חמץ בפרהסיה בחג הפסח גם חילונים גמורים שלא ששמרו כשרות, מתוך כבוד למסורת, מתוך הבנה שאתה לא רוצה לפגוע בשכניך שהם שומרי מסורת. ואז ב-86 עבר חוק החמץ ואחרי שנה אנשים כבר עשו מנגלים בים, אחרי שנתיים בכל פארק אכלו חמץ, אחרי 3 שנים מסעדות נשארו פתוחות. כי אנשים לא אוהבים שמנסים לכפות עליהם את הדת. כשאתה כופה, האפקט המידי הוא הפוך, אם אתם תעבירו את החוק הזה יהיה הרבה יותר חמץ בבית החולים. מה שיקרה זה שבגלל החקיקה הזאת יהיה פה חילול השם הרבה יותר גדול. עכשיו ישאל כל חבר כנסת שהוא חובש כיפה שהוא מאמין שהוא מסורתי שהוא דתי ושהוא יהודי ישאל את עצמו לפני שהוא לוחץ היום על כפתור ההצבעה או מצביע בהצבעה השמית האם הוא מוכן להצביע על חוק שאין שום ספק לאף אדם שהוא הולך לגרום לחילול חג הפסח במדינת ישראל".
ח"כ זאב אלקין אמר: "הערב פורסם בתקשורת שאף אחד לא קיבל חוות דעת מקצועית ממשרד הבריאות לגבי החוק ושרוב בכירי משרד הבריאות נגד החוק. ממלא מקומו של שר הבריאות עשה הכל כדי שחוות הדעת לא תצא, מקדמים את החוק בלי בכלל לשמוע מה חושב המשרד שאחראי על בתי החולים".
ח"כ אוריאל בוסו, יו"ר ועדת הבריאות, השיב לטענה ואמר: "אנשי משרד הבריאות היו בכל דיוני הוועדה והביעו את דעתם והם יביעו את עמדתם גם בדיונים לפני הקריאות השנייה והשלישית". בתום הדיון סיכם בוסו ואמר: "אין כפייה בחוק, אין החמרה של הרבנות או סמכות של רב בית החולים. יש דבר אחד בחוק הזה – שמירה על הסטאטוס קוו שהיה נהוג עשרות שנים בבתי החולים. תפסיקו להפחיד את האנשים. אין מגנומטרים לאוכל, אין בדיקה של תיקים, האמירות האלה זה פשוט לפלג את העם. אם לא היה את החוק הזה אין למנהל בית החולים סמכות להחליט על מדיניות ולקבוע הסדרים מיוחדים, לאחר שלקח בחשבון את הצרכים של כל אחד מבאי בית החולים – יהודים, ערבים, דתיים וחילונים. אני קורא לכולם להגיע ולשמוע את הדיונים בוועדה ולהבין שלא כצעקתה".
