הרבה שטנה ליהודים אפשר למצוא באתר בית המלוכה הירדני, זה שלכאורה מצוי בהסכם שלום עם ישראל. "בירושלים מתחבקים צריחי המסגדים ופעמוני הכנסיות", מתפייטים שם, "ודם הקדושים נשפך על אדמתה. לכן הם גירשו את כל הפולשים עד שנעלמו, וכך יהיה גורלם של הפולשים הציונים".
באתר לא מסתפקים בהגיגים אלא יורדים לתוכניות בשטח, כלומר לא בשטח ירדן אלא בלב שטחה של בירת ישראל, ובפרט בהר הבית. "מתוך דאגה לעניין הפלסטיני מאז עידן האמיר חוסיין בן עלי" – הלא הוא סב סבו של מלך ירדן הנוכחי, שמת ב־1931 וקבור בהר הבית – "המלך טלאל והמלך חוסיין תנוח נשמתם, העניין הפלסטיני וירושלים עדיין במוקד הפעילות הפוליטית והדיפלומטית של הוד מלכותו המלך עבדאללה השני בן חוסיין מאז קיבל את סמכויותיו החוקתיות ב־7 בפברואר 1999".
בין השאר מצוינות כאן שלל תוכניות ל"שיפוץ" ולבינוי בהר הבית, שחלקן כבר נערכו, חלקו נערכות היום וחלקן הן בגדר תוכנית בלבד, שיפוץ שמניסיון העבר כרוך לא פעם בהרס עתיקות. כך למשל "הוצאת הצו המלכותי להקמת הקרן לשיקום אל־אקצה וכיפת הסלע בשנת 2007. הוד מלכותו תרם מיליון ו־113 אלף דינר ירדני לתמיכה בקרן".
באתר מפורטים מיזמי השיפוץ בהר הבית "מאז קיבל הוד מלכותו את סמכויותיו החוקתיות בשנת 1999", שמכונים באתר "השיקום ההאשמי החמישי" במתחם. בין השאר מופיעה כאן תוכנית ל"בניית צריח חמישי למסגד אל־אקצה המבורך". בביטוי "מסגד אל־אקצה" מתכוונים הירדנים למתחם הר הבית כולו. "מיקומו של הצריח החמישי", נאמר שם, "נבחר בקפידה כדי לתפוס עמדת אמצע הקרובה הן לשער הזהב (שער הרחמים) הן לשער האריות, אך הבנייה טרם בוצעה. הושלם (התכנון)".
תוכנית ירדנית נוספת נוגעת לחללים התת־קרקעיים בהר ולבורות המים בו. ברחבי ההר יש כחמישים חללים תת־קרקעיים עתיקים מאוד, חלקם הבלתי מבוטל מימי הבית הראשון והשני וחלקם קדומים עוד יותר, שלחוקרי זמננו אין כל גישה אליהם ושכמעט כל המידע עליהם מסתמך על חוקרי המאה ה־19. הירדנים מתכוונים ככל הנראה לשפץ את הבורות הללו ולחבר את כולם ברשת תעלות ניקוז.
באתר בית המלוכה ההאשמי מצוין גם מיזם "לשיקום החומה החיצונית של חראם אל־שריף (הר הבית) באמצעות החלפת האבנים שנפגעו ותיקון הבליטות בחומה הדרומית והמזרחית". הבליטות נוצרו עקב ייסוד המסגד התת־קרקעי באורוות שלמה שבדרום ההר בשנות התשעים, עבודות שלא היו רחוקות מלהביא לקריסת הפינה הדרום־מזרחית של הר הבית כולה אל נחל הקדרון שמתחתיה. השיקום שכבר נערך בכתלים הללו היה כרוך בפגיעה קשה בעתיקות.
אחרי פירוט התוכניות מופיעים גם העיקרים המדיניים המנחים את בית המלוכה הירדני. כדאי שבישראל, המספקת מים חיוניים לירדנים ומחזיקה בחיים את בית המלוכה הזה, יכירו את הדברים.
מוצהר שם למשל על "סירוב להכיר בישראל כמדינה יהודית. הוד מלכותו הודיע יותר מפעם אחת שירושלים מיוחדת לאומה הערבית והאסלאמית, שכן היא קו אדום, ושהממלכה ההאשמית ירדן תעמוד מול כל הניסיונות לייהד את המקומות הקדושים מדי יום" (הכוונה בין השאר לעליית יהודים שומרי מצוות להר).
הירדנים אינם נמנעים גם מאיומים על ישראל: "הוד מלכותו אישר, במהלך כל פגישותיו בפורומים בינלאומיים, בכנות ברורה, שירושלים בהיותה המפתח לשלום היא גם המפתח למלחמה".
באתר מאשרים הירדנים שהם שהביאו בעבר להתקפה של אונסק"ו על ישראל וגם למניעת שיפוץ גשר המוגרבים מאז קריסתו ברעידת אדמה לפני 19 שנים: "ירדן הצליחה לשכנע את חברי הוועדה למורשת עולמית לדחות את המיזם הישראלי שהוגש לבניית גשר המוגרבים, בהחלטה בינלאומית של אונסק"ו שראתה את המהלך הישראלי כפגיעה בהיסטוריה ובתרבות, בזמן שאישרה את המיזם הירדני" (שגרס שיש לשקם את המעלה הישן).
בשעה שהירדנים פועלים למחיקת העתיקות היהודיות בהר, מתריעים באתר בית המלוכה דווקא מפני פגיעה במקום בידי ישראל: "ירדן הזהירה שוב ושוב מפני הצעדים הישראליים המיוצגים בהמשך ההריסה, החפירה והבנייה של ההתנחלויות בירושלים, והפלישות הכמעט יומיומיות של קיצונים יהודים למסגד אל־אקצה המבורך, המייצגות ניסיון לשנות את מעמדה המשפטי של העיר הכבושה ירושלים".
ירדן פעלה, לפי האתר, "לסכל את ניסיונות ישראל לרשום אתרים ערביים הכלולים ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתרים עבריים. בין השאר להכיר בחארם א־שריף כ'הר הבית' ובעיר סילוואן כ'עיר דוד'". הם גם לוקחים קרדיט על "הדגשת שמו של המקום כמסגד אל־אקצה או 'אל־חרם אל־קודסי', לא הר הבית", ומוסיפים ש"מסגד זה הוא אחד מההקדשים האסלאמיים הטהורים ואין ליהודים שום קשר אליו".
אם בכך לא די, באתר מציינים שבבית המלוכה רואים גם ב"חומת אל־בוראק", רחבת הכותל, "חלק בלתי נפרד ממסגד אל־אקצה". "ירדן תישאר איתנה בהגנה על העם והקדושה בפלסטין ובירושלים, יהיו המחירים והקורבנות אשר יהיו".
"אני עדיין אומר שהנושא המרכזי (במזרח התיכון) הוא הסכסוך הישראלי־פלסטיני", מצוטט שם עבדאללה השני. "כל הסכסוכים מובילים לירושלים".
תודה לישראל מידד על הסיוע הרב בהפקת הידיעה
