מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים יוזמת הסדרה משפטית בזכויות יוצרים בשוק הבינה המלאכותית. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לעניינים אזרחיים כרמית יוליס, מפרסמת היום (ה') חוות דעת המבהירה האם ועד כמה יכולים מיזמים מבוססים בינה מלאכותית לעשות שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך למידת מכונה.
תנו ל-ChatGPT להסביר לכם שבינה מלאכותית לא תשתלט על העולם
חברה רוסית לקחה את הפרצוף של ברוס ויליס – וזו רק ההתחלה
יש כבוד, אבל: הבינה המלאכותית לא תביס את טיילור סוויפט
למידת מכונה היא היכולת של מחשב ללמד את עצמו נוסחאות, סכמות וכיו"ב באופן עצמאי, ממאגרי נתונים, והיא מהווה תשתית טכנולוגית למערכות של בינה מלאכותית. על מנת לאמן מכונה במיזמי בינה מלאכותית, נדרש לחשוף את המערכת למיליוני תכנים מהם היא "לומדת". איכות המערכת, תלויה בהיקף הנתונים המוזנים לתוכה בשלב למידת התוכנה, באיכותם ובגיוונם.
נתונים יכולים לכלול סוגים מגוונים של תוכן כמו תמונות, סרטי וידאו, קבצי טקסט, קבצי קול, שנמצא בשפע במרחבי המרשתת כיום. הבעיה היא שתכנים אלה מוגנים לרוב בזכויות יוצרים ועד עתה לא היה ברור באילו תנאים מותר לעשות שימוש בתכנים אלה, אם בכלל. אי הבהירות באשר לנסיבות בהן ניתן לעשות שימוש בתכנים, מהווה חסם משפטי לביצוע למידת מכונה אפקטיבית וכתוצאה מכך לצמיחה של שוק הבינה המלאכותית. אי הבהירות נובעת גם משום שהנושא החדיש טרם הגיע לכדי פסיקה המבהירה גבולות משפטיים.
חוות הדעת של המשנה ליועמ"שית נועדה להתמודד עם אי ודאות משפטית זו, כדי לייצר את האיזון הטוב ביותר בין הגנה על זכויות יוצרים לבין החשיבות בקידום ופיתוח הטכנולוגיה לתועלת הציבור. על פי חוות הדעת, מלבד מצבים חריגים, שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים לצורך אימון מכונה, חוסה תחת הסדרי השימושים המותרים בדיני זכויות היוצרים ואינו מהווה הפרה.
ראשית, שימוש בתכנים מוגנים מהווה במרבית המקרים שימוש הוגן. שנית, בחלק מהמיזמים ללמידת מכונה, חל ההיתר לשימוש אגבי ביצירה. שלישית, במקרה הלא תדיר שבו הנתונים נמחקים בתוך תהליך הלמידה, יחול ההיתר לעשות שימוש ארעי ביצירה מוגנת.
חוות הדעת כוללת גם סייגים לפיהם היא אינה חלה על מקרים בהם מאגר המידע ללמידת המכונה מורכב מיצירות של יוצרים בודדים ומייצר בינה מלאכותית שתתחרה ביוצרים אלה בשווקים בהם הם פועלים.
על פי הודעת המשנה ליועמ"שית, חוות הדעת מתיישבת עם המגמה העולמית בנושא, אך בניגוד למדינות אחרות, ההסדרה שמשרד המשפטים בחר בה היא רגולציה "רכה" ודינמית ולא חקיקה נוקשה. כלומר, הסדרה זו מודעת לקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה ולצורך להסדיר את השוק, ומטרתה לייצר ודאות מחד, מבלי לפגוע בדינמיות השוק וביכולת של עולם המשפט להתאים עצמו לנסיבות משתנות מאידך. "הסרת החסם של עמימות משפטית באמצעות חוות דעת זו, נועדה לתמרץ פעילות רצויה בשוק למידת המכונה ולמקסם את התחרותיות של חברות ישראליות הן בתעשיית התוכן והן בתחום הבינה המלאכותית בשווקים גלובליים".
