היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, נאמה היום (חמישי) בכנס חיפה למשפט 2022, ובמהלך נאומה מתחה ביקורת חריפה על גל החקיקה שמובילה בימים אלה הקואליציה המתהווה. "בליץ החקיקה עלול לשבש את היחסים בין מערכות השלטון. תהא לכך השפעה עמוקה על מחויבותה של המדינה לערך השוויון וזכויות הפרט. ההשלכות עלולות להיות מורגשות באופן מוחשי ביותר באוכלוסיות מיעוט ובאוכלוסיות מוחלשות".
"שינוי משטרי אינו מתאים לחקיקת בזק, חלקה עוד לפני הקמת הממשלה", טענה היועמ"שית, "על הממשלה לתת את דעתה לשינויים, לכל הפחות באמצעות הליכי חקיקה ממשלתיים".
לדבריה, "הרעיון המסדר ששזור כחוט השני בהצעות ששמענו הוא המשילות, כלומר מימוש רצונו של הרוב. אנו מודעים לכך ששיח המשילות נובע בחלקו מתחושת ערעור הביטחון האישי. הייעוץ המשפטי לממשלה רואה לעצמו חובה וזכות לסייע לממשלה בהשבת הביטחון האישי. יש להיזהר ממצב שבו שיח המשילות יסייע להסרת כל מגבלה מעל רשויות המדינה".
"מערכת משפט עצמאית ומשפטנים המשמשים כשומרי סף אינם הבעיה. הם מאזנים את החשש מפני שימוש מופרז בכוחו של הרוב, יהא אשר יהא הרכב הכנסת והממשלה", הוסיפה בהר"ב מיארה.
היועמ"שית דחתה ניסיונות להשוות בין ההצעות העולות כרגע לתיקונים ובין הנהוג במדינות אחרות, "לא ניתן לשאוב רכיבים מסוימים משיטת משטר אחרת בלי להשוות את מערכי האיזונים המשפטיים משיטה אחרת. ריסון הכוח השלטוני הוא לא עניין פוליטי, הרוב של היום הוא המיעוט של מחר".
היועמ"שית מתחה ביקורת גם על "חוק בן גביר", ואמרה "בסמכותו של הדרג המדיני להציב יעדים עקרוניים ולהתוות מדיניות – אין צורך בתיקון חקיקה כלשהו לשם כך. פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק".
בהרב מיארה ציינה כי אין צורך לתת לשר לביטחון פנים את הסמכות לקבוע מדיניות, זאת משום שהסמכות הזו כבר נתונה לו, וכי היא חוששת שמטרת התיקון שונה, "הסכנה היא שהדרג הפוליטי ישפיע על החלטות הנוגעות לחקירות והעמדה לדין. במדינה דמוקרטית לא ראוי לשנות את מערכת היחסים בין הדרג המדיני למערכת אכיפת החוק בחקיקת בזק".
