המטבח של שי אביבי ומיכל ליבדינסקי, שעל דלת חצרם הוצב השלט החביב "אביבידינסקי", הוא אלגוריה מושלמת לחיים שלהם. הוא הוצב במרכז הבית, ויש בו משהו פעיל ודינמי. "אנחנו אנשי מטבח", מודה ליבדינסקי, "לשי יש פולסים. פתאום הוא בא ומתחיל לתקתק, ואז יכול להיעלם. אני יותר סוגרת פינות. אבל כשאנחנו לא בהישרדות יש בינינו מפגש יצירתי שמחבר את שנינו סביב אוכל".
במצלמות הכול נראה קצבי, זה באמת ככה גם במציאות?
"האמת, שמאחורי הצילומים זה עוד יותר לחוץ ממה שנראה. זו תוכנית תובענית וזה חלק מההרפתקה שבה והאיכות שבה. לכן גם רצינו להגיע. המבחנים נתנו לנו בוסט לזוגיות. כל ההצטופפות הזאת יחד חודש לפני הצילומים והחזרות וההכנות למנה וקביעת התפריט וההתמקחות עליו – זה יצר עוד התקרבות בינינו".
גם מחוץ לעולם הריאליטי, אביבי וליבדינסקי הולכים יחד כבר שנים על הבמה, ומזמן נחשבים לפאוור־קאפל. זה התחיל לפני כעשור, בעיצומו של משבר זוגי שבו היו, שכמעט הביא גם לפירוק הנישואין שלהם. מתוכו נולד מופע משותף של השניים, "באושר ובעושר", שמאוחר יותר הבשיל גם לספר ולהרצאה.
אביבי: "אנחנו מחלקים את המסלול הזוגי לשלושה – בהתחלה יש את הנסיך והנסיכה, זה שלב ההתאהבות, והוא נמשך בערך עד שמופיע הילד הראשון. אחר כך רוב הזוגות נכנסים לשלב הדרקון והמכשפה, ואו שהם נתקעים בו או שהם נפרדים. אחוזי הגירושין הגבוהים מעידים על כך שהשלב הזה מאוד דרמטי. מי שצולח אותו באמצעות הרבה עבודה, מגיע לפאזה השלישית שאנחנו עדיין עושים בה צעדים ראשונים, והיא פאזת המלך והמלכה. יש בהם גם את הנסיך והנסיכה וגם את הדרקון והמכשפה, אבל הם מסתכלים על הכול מאוד מלמעלה".
אתה מתגעגע לימי החמישייה הקאמרית? מה אתה חושב על הסאטירה שיש היום?
"אני באמת לא מתגעגע לשום דבר, כי היום אני הכי מחובר לעצמי והפכתי ליוצר. לגבי הסאטירה, אני חושב שבכל דור ודור יש את הגאונות שלו, וגם הדור הזה לא נעדר גאונות. 'ארץ נהדרת' זה גאוני, ולפניה היה את 'מקום לדאגה', שאומנם קצת פחות הכירו אבל היה נהדר לדעתי, כל דור יודע להעמיד את הגאונים שלו. אז אין לי געגוע לתקופה הזאת".
באופן מפתיע, השניים נדלקים דווקא כשמתחילים לדבר איתם על פוליטיקה. "יש אנשים שנוח להם שאנחנו נאכל אחד את השני על שמאלנים וימנים", אומרת ליבדינסקי. "אבל גם שמאלנים וגם ימנים נמצאים כרגע בתקופה כלכלית איומה. כשאני מסתכלת על הגוף שלי – יש לי צד שמאל וצד ימין. לא הייתי רוצה שצד שמאל יהיה משותק וצד ימין יהיה מהמם, ולא הייתי רוצה את ההפך. הייתי שמחה לשים את כל השיח של שמאל־ימין בצד ולהסתכל על הגוף השלם שנקרא ישראל".
אביבי: "הפוליטיקה בכללותה מיוסדת על הפרדה. הצ'אנס של מדינת ישראל וגם של העולם הזה הוא בחיבור. אין דרך שבה נצלח את המשבר פה בישראל וגם את המשבר האקלימי בעולם דרך מפלגות. אז בעיניי מי שקורא לחיבור הוא הפוליטיקאי שלי והמנהיג שלי, והוא יכול לבוא משני צידי המפה הפוליטית".
לקריאת הראיון המלא: https://www.makorrishon.co.il/culture/motsash/548301/
