הציור הזה הוא מתנת יומולדת שקיבלתי מהבת שלי. למרות שאני אישה קרייריסטית, אני מסתכלת על העולם קודם כול כאמא, והציור מזכיר לי את זה.
אמנם אני לא מאמינה בכוח עליון, אבל אני חושבת שבדרך למשרד הרווחה הייתי צריכה לעבור בברנקו וייס, שם כיהנתי כמנכ"לית. בעיקר בגלל ההתמחות שלהם בנוער בסיכון. כראש מועצת בני-שומרון נתקלתי בנושא לעיתים רחוקות, אבל בברנקו התמקדנו בזה ולמדתי מכך המון, כמו הכנה לתפקיד הנוכחי.
התמונה הזו עברה איתי בכל המשרדים, עליה מצוטט בן גוריון באמירתו: "בנגב ייבחן העם בישראל". ואם לשפוט על פי דבריו העם בישראל לא הצליח יותר מדי בבחינה. הנגב לא מיושב מספיק, יש פערים גדולים מדי בין האוכלוסיות. הדרך עוד ארוכה. אני תמיד מציגה את עצמי כאמא, כאישה וכתושבת הנגב, וזה לא רק משום שאני גרה בנגב, אלא כי זה חלק מהזהות ומתפיסת העולם שלי.
אני גדלתי בראשון לציון והגעתי לנגב בגיל 18 ונשארתי עד היום. יחד עם זה הדרך עוד ארוכה.
אחרי השירות הצבאי כקצינה, הצטרפתי לחבריי מהגרעין בקיבוץ שומרייה. מוניתי להיות מרכזת משק, ובמקום משכורת קיבלתי "תקציב אישי", ששווה לכמה מאות שקלים בחודש.
"העזיבה את קיבוץ שומרייה הייתה עבורי החלום ושברו. הייתי שמאלנית אידיאליסטית קיצונית והתפכחתי. הבנתי שהנאיביות של הקומונה המשותפת לא עובדת. ראיתי שזה פוגע ביכולת שלי לבנות את העתיד"
1. משכורת ראשונה
כמו "אישה טובה" כשהתקבלתי לעבודה כמנהלת היחידה האסטרטגית במועצה האזורית בני-שומרון לא שאלתי על כסף, אבל כשראיתי כמה נמוכה המשכורת הראשונה בכיתי מעלבון. שמתי לראש המועצה את התלוש על השולחן ואמרתי לו שאמנם אני חברת קיבוץ, אבל זה מעליב. הוא טיפל בנושא.
2. חור בהשכלה
אנגלית. אמנם אני מסתדרת, מדברת באנגלית וגם הצגתי באנגלית. אבל היא לא באה לי חופשי, ובטח לא בקלות. לפני פגישה או הרצאה באנגלית – אני לא ישנה בלילה.
3. משבר
העזיבה את קיבוץ שומרייה הייתה עבורי החלום ושברו. הייתי שמאלנית אידיאליסטית קיצונית והתפכחתי. הבנתי שהנאיביות של הקומונה המשותפת לא עובדת. יש את אלה שעובדים יותר ויש את אלה שפחות. ראיתי שזה פוגע ביכולת שלי לבנות את העתיד. ב-2001 עזבנו לקיבוץ בית קמה, וכל פעם שעברתי בסביבה העיניים התמלאו דמעות.
4. טיפ לעובד
למרות שחיי מאוד אינטנסיביים אני מקפידה שיהיו לי חיים. גם בן זוג וילדים, גם חברים, גם שלושה אימונים בשבוע. אני שומרת על כך בקנאות. אני תמיד אומרת לעובדים שהחופש הוא חלק מהעבודה, מעודדת אותם לצאת לחופשות ומשתדלת לא להטריד אותם בזמן הזה.
* אני אישה של לילה. בוקר הוא זמן פחות מוצלח שלי ביום. לטובת כולם, עדיף לדבר איתי אחרי עשר בבוקר.
