צה"ל ומשטרת ישראל איחדו כוחות שלשום במבצע משותף, שמטרתו למנוע מנערים יהודים עם שקי שינה ואוהלים להקים מחנות בגבעות יהודה ושומרון. מבצע הקמת נקודות ההתיישבות, שיזמה תנועת נחלה, הטריד מאוד את מערכת הביטחון: בימים שקדמו לו הבהירו בצבא ובמשטרה שיעשו הכול כדי למנוע את עליית היישובים לקרקע. בהודעה המשותפת של כוחות הביטחון נכתב כי הקמת מאחזים ביו"ש "שלא בהתאם להליכים" ובלי אישור, "אינה חוקית ואסורה".
כמו במבצע ביטחוני בעל חשיבות עליונה, משעות הבוקר הוצבו ברחבי יו"ש מחסומי משטרה שנועדו לוודא שאיש מהעולים לנקודות ההתיישבות החדשות לא יצליח להגיע למחוז חפצו. בכניסה לכל כביש, שביל או דרך עפר הוצבה עמדה ובה חיילי צה"ל או לוחמי מילואים, ותושבי יו"ש שהיו בדרכם הביתה נדרשו להציג תעודה מזהה שמאשרת כי הם נוסעים לכתובת מגוריהם ולא משתתפים במבצע ההתנחלות. משרתי מילואים הוסבו למשימות מיוחדות, כולל שיגור רחפנים לאוויר לצורך איתור "מסתננים".
הפעילות הענפה הזאת נעדרת לחלוטין מן המאבק הבלתי קיים כמעט נגד בנייה בלתי חוקית פלסטינית בשטחי C, המתמקדת במקומות אסטרטגיים סמוך לצירי תנועה חיוניים וליישובים יהודיים. המאמץ הרב שהושקע במניעת בניית אוהלים למשך ארבע שעות מעורר פליאה, במיוחד כשהפלסטינים בונים בשנים האחרונות מאות מבני ענק לא חוקיים על אדמות מדינה, בכוונה ברורה להטיל מצור על התפתחות ההתיישבות היהודית ביו"ש וליצור רצף יישובים פלסטיניים.
ביום רביעי בבוקר דיווחו תושבי כוכב־יעקב בבנימין על טרקטור של צוות בינוי פלסטיני המכשיר מגרש חדש לבנייה בלתי חוקית בשטח C, סמוך ליישוב. התושבים ביקשו שכוח צבאי יגיע למקום וימנע את הפלישה, אך לא הופתעו כשהתשובה הייתה שאיש לא יגיע. "כמה מאות מטרים מכאן, כמעט שני גדודים עוסקים בפינוי נקודה יהודית חדשה, כאשר לנגד עינינו יש השתלטות ערבית על השטח, והמערכת עוצמת עין", אמר אחד מהם.
למרות מאמצי כוחות הביטחון, אלפים הצליחו להגיע לנקודות ההתיישבות שסוכמו מראש. רבים ממי שנחסמו בדרך או הורדו מהאוטובוסים הרחק מיעדם הלכו ברגל, ולקראת ערב כבר נכחו מאות אנשים בנקודות שקבעה תנועת נחלה. לפי הודעות הארגון, אנשים הגיעו לנקודה סמוכה לברוכין בכביש 5, לנקודה נוספת ליד רבבה, למעלה יונתן על שם יוני נתניהו בין ברקן לרבבה, ליחיש ציון במזרח בנימין, לגופנה במערב בנימין, לגבעה 26 ליד קריית־ארבע ולנקודה נוספת ליד חלחול.
הקרקע שבין ברקן לרבבה היא שטח בבעלות יהודית, שנרכש בשנות השמונים. בלילה שבין רביעי לחמישי לנו בו באהלים עשרות משפחות. ליאור זברג, מומחה קרקעות שהיה שם בלילה עם משפחתו, אומר שלא בנו שם עד היום בגלל "המדיניות הגזענית של 'הוועדה לרישום ראשון', שמנעה מהיהודים לבנות בשטחים שנרכשו בשנות השמונים. היום אנו באים לתקן עוול".
גם פעילי שמאל קיצוני נזעקו שלשום לשטח. הם הודיעו שפעילי "היחידה לפירוק מאחזים" יגיעו למנוע את המהלך. בפועל הדבר התבטא בכמה עשרות מפגינים שמחו נגד תנועת נחלה באזור ברקן. מנגד, חברי כנסת מסיעת הציונות הדתית יצאו לשטח והצטרפו למבצע. יו"ר עוצמה יהודית ח"כ איתמר בן־גביר אף ניצל את חסינותו כדי להביא במכוניתו בקבוקי מים למתיישבים באזור ברוכין, אחרי שהכוחות החרימו מהם בקבוקים כדי לגרום להם לעזוב.
במהלך הלילה, האווירה במחנות האוהלים המאולתרים הייתה חגיגית למדי. שוטרים שהגיעו לחלק מהנקודות ניסו להתחיל במלאכת פינוי הנוכחים, אבל מספרם הגדול של הנוכחים הקשה עליהם בכך. בגבעה ליד ברוכין דיווחו המתיישבים על שימוש בכוח כלפי כמה נערים ועל פצועים בחזה ובלסת שפונו לבית החולים לאחר עימות עם שוטרים.
ביום חמישי בבוקר עזבו בני הנוער והמשפחות באופן עצמאי את רוב נקודות היישוב, אבל בתנועת נחלה מבטיחים שהמבצע הוא רק ראשיתו של מהלך להקמת יישובים של ממש. "רק התחלנו", אומרת יו"ר התנועה דניאלה וייס. "אנחנו ממשיכים במהלך ההתיישבות הלאומי".
בגבעה 26 ליד קריית־ארבע הוחלט דווקא להישאר: בבוקר יום חמישי נערך שם יריד קיץ חגיגי עם דוכני מזון. "גורמי צבא יצרו איתי קשר כדי שאשכנע את הציבור לרדת מהגבעה", אומרת וייס. "עניתי להם שגם הצבא, המדינה וכל גורם שיש לו איזשהו זיק לאומי מבין שכדאי שגבעה 26 תישאר מאוכלסת. המקום שבו נרצח נתי עוזרי בליל שבת חייב להישאר. הדם שלו זועק מהאדמה, ובושה להפקיר את האדמה הזו".
אנשי "נחלה" מתחו ביקורת על הפעילות המוגברת של המשטרה והצבא. "נראה שליהודים אסור ולערבים מותר", נמסר מטעם התנועה. "בכל יום ויום קמים מאחזים פלסטיניים לא חוקיים, ולצערנו שר הביטחון וממשלת ישראל עומדים בחיבוק ידיים. לעומת זאת כשעם ישראל מתעורר לקיים את חובתו המוסרית להמשך תנופת ההתיישבות בארץ ישראל, מנסים לעצור בעדו".
סיפורו של הכביש עוקף הכפר פונדוק ממחיש היטב את עילת ההתמרמרות של משתתפי מבצע המאחזים נגד אוזלת היד של המנהל האזרחי מול הבנייה הפראית הפלסטינית. תושבי קדומים, יצהר, שבי־שומרון ועוד סובלים במשך שנים מהפקקים בכביש החד־מסלולי המוביל לביתם ועובר דרך הכפר פונדוק – מה שמהווה גם איום ביטחוני על ציר אסטרטגי. במשך שנים עמלו במועצה האזורית שומרון לאשר הקמת כביש שיעקוף את הכפר. התוכניות הוגשו ונכנסו להליכים הבירוקרטיים הסבוכים, הוקצה תקציב, עבודות הפיתוח החלו – אך בגלל בנייה פלסטינית בלתי חוקית, הכוללת בין השאר וילה רחבת ממדים בתוואי הכביש, הופסקו העבודות על הציר העוקף. בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטח C הייתה גם אחד הגורמים לעיכוב עבודה של שנים להקמת אזור התעשייה סמוך לאבני־חפץ בשומרון; כמה בתים שנבנו בניגוד לחוק עיכבו את הבנייה.
במקרה אחר, סמוך לתקוע הערבית, החלו הפלסטינים לפני כשנה וחצי לבנות שלושה מבנים בלתי חוקיים בשטח C. המבנים הוקמו באופן אסטרטגי סמוך לציר המרכזי של ההתיישבות היהודית, והם קוטעים רצף התיישבות עתידי בין תקוע לאיבי־הנחל ומעלה־עמוס.
הבנייה האסטרטגית הפלסטינית, במסגרת תוכנית פיאד שהושקה בשנת 2009, נועדה להשתלט על שטחים רבים ככל האפשר שנמצאים בשליטה ישראלית לפי הסכמי אוסלו. התוכנית מאורגנת, מתוכננת, ממומנת ומוכוונת על ידי הרש"פ, בתמיכה של גורמים בינלאומיים, ומנוהלת לפי תוכניות אב מפורטות, מסונכרנות ומתואמות בין משרדי הממשלה הפלסטיניים, הרשויות המקומיות, גופי הביצוע, ארגוני הביטחון הפלסטיניים, ומערך של עמותות וקרנות, והכול בניצוחו של מטה ראש הממשלה הפלסטינית מוחמד אשתיה והמשרד לשלטון המקומי ברשות.
"הפלסטינים נותנים עדיפות גבוהה לבנייה בשטחי C", אומר קובי אלירז, לשעבר עוזר שר הביטחון להתיישבות. "הם גם החלו בהליך של הסדר מקרקעין על כלל האדמות, לרבות שטח C, בראשות שופט עליון. ההליך הזה מסדיר בטאבו את השטח ומחלק לפלסטינים בעלות על האדמות לפי הצהרה בלבד, בניגוד להסכם אוסלו. אבל ישראל עומדת מנגד״.
מצד ישראל, המנהל האזרחי מקל במתן אישורי בנייה ובאחרונה נתן לפלסטינים אישורי תוכניות בשטחי C, כחלק ממדיניות שר הביטחון בני גנץ. לדברי אלירז, "כדי לתת אישורים, המנהל האזרחי דורש מהפלסטינים פחות משנדרש מהישראלים. לא נדרשת החלטת ממשלה על אישור של מקבץ בנייה חדש – התנאי הזה תקף רק להסדרת ההתיישבות הישראלית. גם ברמה התכנונית יש בפועל הבדלים מהותיים: המגמה אצל היהודים היא בניה של ארבע יחידות לדונם, ואילו אצל הפלסטינים מאשרים בית על ארבעה דונם".
מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מקצה את הכוחות בשטח בהתאם להערכת המצב המבצעית השוטפת, וכל פעילות בלתי חוקית במרחב מטופלת על ידי הגורמים הרלוונטיים בהתאם לצורך".
ממשטרת ישראל נמסר: "במהלך פינוי גבעה הסמוכה לכביש 5 פעלו השוטרים והלוחמים לפינוי צעירים מאזור שהוכרז כשטח צבאי סגור. הכוחות פעלו בנחישות ובמקצועיות במשימה המורכבת. ככל שעולות טענות יש לפנות לגורמים המוסמכים".
