בעוד המערכת הפוליטית והמשפטית ממתינה לחוות הדעת הסופית של היועצת המשפטית לממשלה בנושא הליך מינוי הרמטכ"ל בתקופת בחירות, חוות דעת שהוכנה כבר בלשכת יועמ"ש משרד הביטחון והגיעה לידי מקור ראשון מעלה כי לדעתו של יועמ"ש מערכת הביטחון אין מניעה מוחלטת למינוי רמטכ"ל חדש בתקופת בחירות. עם זאת, חוות הדעת מתעלמת משאלה אחת מהותית והיא הארכת כהונת הרמטכ"ל אביב כוכבי – למקור ראשון נודע כי היה והרמטכ"ל יקבל הצעה כזו, הוא לא יסרב.
הסכמת הרמטכ"ל אביב כוכבי להארכת כהונתו, אם אכן תתקבל, מעלה סימן שאלה בנושא המשך הליך המינוי. זאת משום שבהודעה הראשונית שפרסמה בשבוע שעבר קבעה היועצת המשפטית לממשלה כי צריך שימוצו כל התהליכים האפשריים לפני שיאושר הליך מינוי רמטכ"ל חדש בתקופת בחירות. הארכת כהונה נחשבת בעיני פרשנים משפטיים כהליך חוקי שיכול לעצור את המינוי בתקופת בחירות.
בחוות הדעת שהגיעה לידנו ניתן לראות כי בלשכת היועמ"ש של משרד הביטחון העריכו שהכנסת בדרך להתפזר עוד לפני ההכרזה הרשמית של בנט ולפיד. חוות הדעת נכתבה בתאריך 16 ביוני, בעוד ראשי הקואליציה סיכמו על פיזור הכנסת רק ב-20 ביוני. כאמור, כמה ימים לפני כבר הייתה הערכה שההליך עצמו יביא לא מעט "קשיים משפטיים וביטחוניים לא מבוטלים". בלשכת היועמ"ש של משרד הביטחון סבורים, בדומה לעמדת שר הביטחון גנץ, כי חלופות אחרות עדיפות מאשר האפשרות של מינוי "ממלא מקום" לרמטכ"ל.
ההערכה המשפטית של היועמ"ש של משרד הביטחון קובעת גם כי "אין קושי משפטי בהחלטתו של השר להתחיל הליך", כלומר התהליך תקין מבחינה משפטית אבל המינוי עצמו הרבה יותר מורכב. מכשול נוסף אליו בדרך למינוי הוא פטירת יו"ר הועדה לבחינת מינויים בכירים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג ז"ל. לשופט גולדברג טרם מונה מחליף, וסמכות המינוי נמצאת בידי הממשלה, שרק היא מוסמכת למנות יו"ר חדש לוועדה. עם זאת, חוות הדעת לא מתייחסת לשאלה, שאינה בסמכות מערכת הביטחון, האם ממשלת מעבר רשאית למנות יו"ר חדש ובכך לאפשר את חידוש פעולת הוועדה, הבוחנת ומאשרת את המינויים הבכירים במדינת ישראל.
גורם משפטי בכיר המעורה בפרטים מסביר "היועמ"ש מחויב לבדוק כל חלופה אפשרית כדי לא לקיים הליך מינוי בעת בחירות ולכן החלק שלא מצוין בחוות הדעת הוא סעיף הארכת כהונה". לדבריו לפני שמתקדמים להליך מינוי רמטכ"ל חדש יש לשאול את הרמטכ"ל כוכבי האם יסכים להאריך את כהונתו. היה וכוכבי יסכים, תוכל הממשלה לאשר את הארכת כהונתו. יש לכך בהיסטוריה תקדים בשני מקרים – הרמטכ"ל לשעבר רפאל (רפול) איתן ז"ל שכהונתו הוארכה בשנה בגלל מלחמת לבנון הראשונה והרמטכ"ל לשעבר גדי אייזנקוט שביקש הארכה בגלל מבצע מגן צפוני וקיבל את אישור הממשלה להארכה בשבועיים.
