הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ירד לאפס, השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008, כך דיווח השבוע משרד האוצר. מאי הוא החודש החמישי ברציפות שבו נמדד עודף תקציבי בממשלה, והוא הביא לאיפוס הגירעון הממשלתי לשנה הזאת, שהגיע כעת לשיעור של 0.04– אחוזים, כלומר לעודף תקציבי מצטבר.
הירידה בגירעון התקציבי מגיעה בעקבות הגידול הניכר והמתמשך בהכנסות המדינה: הן הסתכמו מתחילת השנה ב־206.3 מיליארד שקלים, לעומת 164.5 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד (גידול של כ־25 אחוזים). הצמיחה נובעת בעיקר מגידול בהכנסות ממיסים ישירים, כולל מס הכנסה ומס חברות. ההכנסות ממיסים ישירים עלו ב־24 אחוזים וההכנסות ממיסי מקרקעין עלו ב־80 אחוזים בהשוואה לשנה הקודמת. עלייה זאת נובעת מהגידול בשווי הדירות ומהעלייה הכללית במחירי הנדל"ן.
הוצאות הממשלה מתחילת השנה עמדו על 173 מיליארד שקלים, לעומת 199.3 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. ה"צלילה" נובעת מהירידה בהוצאות הממשלה הקשורות למשבר הקורונה. תוכניות הסיוע הכלכלי עלו מתחילת השנה 3.6 מיליארדי שקלים, לעומת 32.7 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. אם מנטרלים את השפעתן, הוצאות הממשלה גדלו ב־1.7 אחוזים; לפיכך, הירידה בהוצאות הממשלה על משבר הקורונה היא הגורם העיקרי לפער.
לפי קרן המטבע הבינלאומית, הירידה בגירעון של מדינת ישראל בשנים 2020־2021 עמדה על 7 אחוזים – אחד השיעורים הגבוהים בקרב המדינות שנמדדו. לפי דו"ח בנק ישראל, תקבולי המיסים החריגים ב־2021 נאמדו ב־29 מיליארד שקלים.
עם זאת, ה־OECD הזהיר השבוע מפני הסתמכות ארוכת טווח על הכנסות גבוהות כמו אלה שאנו רואים עכשיו. לפי הארגון, הירידה החדה בגירעון היא תוצר של נסיבות חריגות כמו הגידול בהכנסות המדינה מתחום ההייטק והעלייה בשווי הנדל"ן, אבל אלה אינם גורמים ארוכי טווח, והכנסות המדינה מהם צפויות להתמתן.
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הפחית את תחזית הצמיחה הצפויה בישראל לנוכח ההתפתחויות בעולם. ב־OECD צופים שהתוצר המקומי כאן יצמח השנה ב־4.8 אחוזים, מעט פחות מהתחזית הקודמת לצמיחה של 4.9 אחוזים – אך את תחזית הצמיחה של ישראל לשנה הבאה הפחית הארגון ל־3.4 אחוזים – לעומת התחזית הקודמת, 4 אחוזים.
הירידה הצפויה היא חלק מהאטה עולמית: ב־OECD צופים צמיחה גלובלית של 3 אחוזים, לעומת התחזית הקודמת לצמיחה של 4.5 אחוזים. המלחמה באוקראינה גורמת שיבושים באספקה העולמית, מכיוון שרוסיה ואוקראינה שתיהן יצואניות גדולות של סחורות, בעיקר מזון. המלחמה גם העלתה באופן ניכר את מחירי האנרגיה, ייקור שמביא לעליית מחירים בכל התחומים.
הארגון מזכיר גם את אי־הוודאות הפוליטית כגורם סיכון בישראל. המשבר הפוליטי משפיע ישירות על ניהול הכלכלה, ושר האוצר אביגדור ליברמן אף הודיע השבוע שיפסיק את העבודה על תקציב המדינה עד שהמצב הפוליטי יתבהר. "אמרתי היום שאנחנו עוצרים את דיוני התקציב", אמר השבוע ליברמן לחדשות 12. "שוחחתי עם ראש הממשלה, והחלטנו שאנחנו כרגע דוחים דיוני תקציב ועושים סדר". המשמעות היא שהתקציב לא יעבור במושב הקיץ של הכנסת, ואישורו נדחה למועד לא ידוע.
עד השבוע התעקש ליברמן שיביא את תקציב המדינה לאישור הממשלה עד אמצע יוני. ההיפוך בעמדתו מעיד על עומק המשבר ועל עתידה הרעוע של הממשלה, שאפילו ליברמן נואש מהניסיונות לשמרה. בשל הקושי הפוליטי להעביר תקציב בלי רוב פרלמנטרי, פעל ליברמן לקידום תקציב חד־שנתי עם חוק הסדרים "רזה", שיכלול רפורמות מעטות ושיעבור ברוב פשוט בכנסת.
כבר לפני שבועיים הופצה למשרדי הממשלה טיוטת חוק ההסדרים, שדווקא כללה כמה רפורמות רחבות, חלקן שנויות במחלוקת בתוך הקואליציה. הטיוטה בישרה בעיקר על פתיחתו של קמפיין הבחירות, מכיוון שלא נראה שאפשר להעבירה בקואליציה הנוכחית.
ההפסד בהצבעה על חוק שכר המינימום שאושר בקריאה טרומית צרב לליברמן באופן אישי; הוא כינה את התמיכה בחוק "פופוליזם נטו". ההצעה להעלאת שכר המינימום ל־40 שקלים לשעה, שעברה בכנסת בתמיכה שקטה של מרצ והעבודה שיצאו מהמליאה כדי לאפשר לה לעבור, מנוגדת ל"עסקת החבילה" שליברמן חתם עליה. שר האוצר התנגד לכל שינוי בעסקת החבילה שגיבש לפני חצי שנה, אך לא הצליח לאשר אותה מאז בגלל התנגדות מתוך הממשלה.
גם רפורמות אחרות שליברמן רצה לחולל נתקלו בהתנגדות, כמו הרפורמה בחקלאות, הרפורמה בתחבורה הציבורית ורשת הביטחון לעצמאים. התנגדות מצד העבודה, מרצ וכחול לבן שיתקה את היכולת לקדם רפורמות, במיוחד לנוכח המשבר הפוליטי, שגרם לכל צד לחשק עמדות ולהיצמד לאינטרסים של קהל מצביעיו. זהו, כך נראה, הרקע להפסקת דיוני התקציב בעת הזאת, וספק גדול אם הם יתחדשו בקרוב.
