השימוש במכונת הנשמה פוגע באיברים שונים בגופם של חולים, נוסף על הפגיעה הידועה בריאות, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה. המחקר, שתוצאותיו פורסמו בחודש שעבר בכתב העת המדעי PLOS ONE, יאפשר לרופאים להבין טוב יותר את התהליכים שנגרמים למערכות חיוניות בגוף כתוצאה מהשימוש במכונות, ולכלול אותם במערך השיקולים בעת ההחלטה על הרדמה והנשמה של מטופל.
מכונות הנשמה נועדו לחולים שאינם מסוגלים לנשום בכוחות עצמם או שאין להם די כוח לנשום כדי להזין את הגוף. השימוש בהן רווח מאוד במערכות בריאות בכל העולם, ונועד להציל חיים במצב של אי־ספיקה נשימתית.
במגפת הקורונה עלה בהיקף עצום השימוש במכשירי ההנשמה לחולים במצב קשה, בשל נזקי הנגיף למערכת הנשימה. רק בשלהי הגל הראשון, בקיץ 2020, התאימו רופאים ברחבי העולם אמצעי טיפול אחרים ואגרסיביים פחות, מתוך הבנה שנזקי השפעות ההנשמה קשים ולעיתים אף בלתי הפיכים. עם זאת, היה ברור שהשימוש במכונת הנשמה סייע לחולי קורונה שריאותיהם היו פגועות וחלשות להתמודד טוב יותר עם המחלה, והשימוש בהן נמשך במצבים חמורים.
קריסת מערכות עקב שימוש במכונת הנשמה היא תופעה קיימת, אם כי לא מובנת די הצורך. עם זאת, עד לאחרונה מרבית המחקרים שבוצעו ברחבי העולם התמקדו בהשפעת מכונת ההנשמה על תפקודי הריאות ועל הזיהומים הנוצרים בריאות כתוצאה משימוש בהן, שמתפתחים לעיתים לדלקת חריפה.
ד"ר יהודית סומך, חברת סגל בחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה, הובילה עם תלמידי המחקר ניר לוטן, אהוד זוסמן וגור־אריה יהודה, מערכת מתמטית מבוססת ביג־דאטה, שבחנה כ־15 אלף דגימות mRNA שנלקחו מאיבריהם של אנשים שנפטרו לאחר שחוברו למכונת הנשמה, ומאיבריהם של אנשים שנפטרו מבלי שחוברו למכונות הנשמה. הנפטרים לא היו חולים, אלא מתו מסיבות אחרות כגון תאונת דרכים. "לאור היקפי הנתונים והעובדה שכל האנשים הללו לא מתו ממחלה, הנחת המחקר הייתה שהמצב הרפואי שלהם היה דומה, וההבדל היחיד היה שחלקם חוברו למכונת הנשמה וחלקם לא", הסבירה סומך.
במהלך המחקר, מספרת סומך, הם נעזרו בשיטת מתקדמות של "למידת מכונה" ובנו מודלים חישוביים שידעו להצביע על שינויים גנטיים בשישה אברים בגוף: הכבד, רקמת השומן, העור, העצב הטיביאלי, השרירים והריאות. המחקר הגיע ל־95 אחוזי הצלחה בזיהוי איבריהם של אלו שנעזרו במכונת הנשמה, ומצא השפעה ביולוגית על תאי שומן, עור ועוד.
"ראינו דברים ברורים, למשל שלא רק שמערכות התפתחות שריר מפסיקות לעבוד בקרב אנשים שהיו מחוברים למכונת הנשמה, אלא שהוא אף נמצא בתהליכי פירוק. ראינו מערכות ביולוגיות מוגברות של דלקת והתפתחות של נגיפי ריאות, פיברוזה ועוד. מצאנו נזקים באיברים שלא ציפינו לכך", אומרת סומך, תושבת כרם־מהר"ל ואם לשלושה.
את הפוסט־דוקטורט שלה עשתה סומך בבית הספר לרפואה בהרווארד, ועם התפרצות המגפה זיהתה את הדיון בצורך במכונות הנשמה והשימוש הגובר בהן. היא הבינה שעולם הרפואה זקוק למידע ברור יותר על השלכות הטיפול הפולשני הזה. "מסקנת המחקר היא שאומנם מכונות הנשמה מצילות חיים ולפעמים השימוש בהן בלתי נמנע, אך יש להשתמש בהן מאוד בזהירות ולא לאורך זמן. כעת ניתן להבין טוב יותר את השפעתן על הגוף ולאילו תהליכים הן גורמות, ולנסות להשתמש בתרופות מתאימות ובדרכים אחרות שיסייעו למערכות הגוף להתמודד טוב יותר".
עם פרסום המחקר, שהעבודה עליו החלה כבר בימי הסגר הראשון, סומך ואנשי המעבדה שלה באוניברסיטת חיפה מסמנים יעד להמשך: "במחקר עתידי נבחן את כיצד מכונת ההנשמה משפיעה על הגוף בהתאם למשך השימוש".
