מועצת העיר ירושלים נפגשה, כך מעיד הארכיון, "באולם ישיבות המועצה ביום ראשון, כ"ג בניסן תשכ"ח, 21.4.68 בשעה 18:00", ודנה בין השאר בשילוט המוביל להר הבית. בדיון השתתפו מלבד ראש העיר טדי קולק גם רבים מחברי המועצה, ובהם למשל סגן ראש העיר מטעם אגודת ישראל דאז מנחם פרוש, אביו של ח"כ מאיר פרוש, שבעצמו כיהן כחבר כנסת יותר משלושים שנה. אבל הדמות הדומיננטית בקטע הפרוטוקול שלפנינו (ובו הערותינו בסוגריים מרובעים) הוא הרב שאר ישוב כהן, מבוגרי השבי הירדני במלחמת השחרור ורב העיר חיפה במשך עשורים, שהיה אז סגן ראש העיר בירושלים מטעם המפד"ל.
באדיבות אבל גם בתקיפות בחר הרב כהן, בנו של הרב הנזיר דוד כהן, להתנגש חזיתית בראש העיר הכול יכול: "שאלתי מתייחסת לשרשרת פעולות שהייתי מכנה אותה בשם 'מבצע שלטים'", פתח הרב, "מבצע שנימוקיו החיצוניים הם כביכול אסתטיים או אדמיניסטרטיביים אבל יש בו משום גישה הגורמת לטשטוש דמותה היהודית של ירושלים רבתי.
"ואלה העובדות: אחרי כיבוש הר הבית על ידי חיילי צה"ל הציבה הרבנות הצבאית הראשית שלטים במבואות ההר שבהם נאמר 'הר הבית – מקום קדוש לישראל. אזרח – נהג בהתאם לקדושת המקום'. השלטים הללו הוסרו על פי הוראותיך. [כנראה: ללא שים] לב השֵייכים [השייח'ים] הממונים על המסגד".
קולק התנער מההאשמות: "אני הלכתי והורדתי שלטים?"
הרב כהן: "אולי הנהג שלך או מישהו שעובד אצלך, אחד מעושי דבריך".
ראש העיר הכחיש: "שקר גס! אתה בא עם סיפורים כאלה גם אלי לחדר וגם הנה בשבועות האחרונים הרבה פעמים, אדוני הרב".
הרב כהן הוסיף להתעקש: "השלט עצמו התגולל במשך כמה שבועות במסדרונות הכניסה לבית [כנראה: העיריה]. אם צעד זה ננקט על ידי עובדי העיריה, כהוראותיך, מה היו הנימוקים ומה היתה הסמכות לעשות זאת? זמן קצר לאחר מכן ציווית להוריד את השלטים שקבעה הרבנות הראשית לישראל במעלה שער המוגרבים ובהם הוראותיה המפורשות בדבר איסור כניסה להר. גם שלטים אלה כללו את הפִּסקה: 'הר הבית – מקום קדוש לישראל'. ההנמקה שניתנה הייתה כביכול העובדה שלא שולם עליהם מס שלטים. מה היה הנימוק האמיתי?
"אני ממשיך ושואל: בעת כיבוש העיר העתיקה נקבעו על ידי יחידות שונות שלטים קטנים, פרימיטיביים אולי אך רבי־משמעות, ובהם נוסף כגון: 'שער ציון, נכבש וטוהר מחדש על ידי חיל ההנדסה'. וכן שלטים אחרים של יחידות הצנחנים. חטיבת ירושלים ועוד. כל השלטים הללו נעלמו או הוסרו בנימוק שהם מכערים את החומה. ציפיתי שיושמו תחתם שלטים או אבני זיכרון חרותות מתאימות. הדבר לא נעשה. כך נמחה דבר חשוב לדעתי מהנוף העירוני. הנכון הדבר?
"פרשת הסרת השלטים עוד לא נסתיימה. בעצם יום השבת לפני מספר חודשים הוסרו על ידי פקחי העירייה הערביים בכל החלקים המיושבים ערבים למעט אזור הרובע היהודי השלטים שנקבעו על ידי משרד הדתות וכיוונו את הקהל אל הכותל המערבי. לא הוסרו כמובן השלטים הפרימיטיביים הרבה יותר שכיוונו את הקהל אל מסגד עומר. זאת אמרתי לך גם באופן אישי. בעת הסרת השלטים גרם הדבר להתפרצויות של שמחה מצד אספסוף שהתקהל ברחובות, ולכאב עמוק ואף לסבל של תעייה ותהייה מצידם של המוני בית ישראל העולים לרגל אל הכותל, וזאת שמעתי באוזניי".
קולק: "את השמחה או את הכאב שמעת באוזניך?"
הרב כהן: "האנשים ליד הכותל המערבי פנו אליי ולחברים אחרים וסיפרו את העובדות, שפקחים עירוניים עשו את זה בשבת. כשעוררנו אחרי כן את הבעיה בישיבת הנהלת העיריה, נימקת צעד זה בנימוקים אסתטיים בלבד ואף הבטחת שבקרוב יוצבו שלטים אחרים תחתיהם. האם נעשה הדבר עד היום? האם ההנחה שהנימוק האמיתי לפעולה זו, כפי שהנימוק האמיתי לפעולות הדומות שמניתי, היא תפיסה מוטעית בדבר מהות היחסים שבין יהודים וערבים בתוככי ירושלים עיר הקודש?
"למען ההבהרה: אני תומך בכל צעד שיבטיח זכויותיהם והרגשתם הפרטית הטובה של כל אזרחי העיר. מכאן ועד לפגוע בזכותו הראשונית והבלתי מעורערת של עם ישראל כולו על ירושלים רבתי ועל הר הבית – רב המרחק. אעריך מאוד הבהרת העניינים מצדך".
קולק תקף בחזרה: "הרב המכובד פשוט לא יודע את העובדות. אסביר צעד צעד. השלטים שעל שער המוגרבים ובכניסה להר הבית הורדו לפי בקשת צה"ל בתקופה שעוד היה [בשטח המשוחרר] מושל צבאי, ואנחנו נהגנו לפי בקשתם והורדנו שלטים שהוקמו שלא ברשותם ולא באישורם. מאז ה־29 ביוני נתתי הוראה להוריד כל שלט שנתלה מבלי לקבל קודם כל אישור של העיריה, ואמשיך לפעול כך.
"עם חיל ההנדסה באנו להסכם. היה שלט על יד שער ציון, שלט מפח, פרימיטיבי. וסיכמנו שביום מסוים יתלה חיל ההנדסה על השער שלט גדול יפה מברונזה ובאותו יום יורידו את השלטים הקטנים המכוערים. כמו שנקבע הגיע חיל ההנדסה, תלה שלט גדול מברונזה על שער ציון והוא נמצא שם כבר חודש ימים ומציין בפרוטרוט את כל העובדות שקרו. למחרת הורידו את כל השלטים הקטנים. חיל ההנדסה בחר את המקום שבו יתלה השלט. כל אחד יכול ללכת לשם ולראותו ואפילו לצלם את זה. זה השלט שעיני הרב כהן לא הבחינו בו. זהו שלט בערך ברוחב השולחן הזה, כשלושת רבעי מטר על שלושת רבעי מטר".
ראש העיר הודה: "באשר לשלטים המובילים לכותל אומנם הורדנו שלטים. אינני יודע אם עשו זאת בשבת או לא. אינני הולך אחר הפקחים, אבל יומיים או שלושה לאחר מכן הדביקה העירייה שלטים משלה. זכות זו אינה נתונה לא לרב הראשי, לא לשר הדתות, לא לשר הביטחון או לראש הממשלה. זו זכות של העירייה שעליה אני מגן. היא הדביקה שלטים המכוונים לכותל המערבי בכל הפינות, בשתי שפות, כדי שאפילו גוי שרוצה ללכת לכותל ושאינו יודע עברית גם כן ימצא את דרכו לשם.
"אנחנו הורדנו עוד הרבה שלטים. הורדנו שלט של מר ארבל על המוזיאון בעיר העתיקה כי חשבנו שזה לא מכובד. הורדנו שלט של קופת חולים שהושם בלי רשותנו, עד שקופת חולים ביקשה וסידרנו את זה. כך נמשיך לנהוג ונוריד את כל השלטים שיושמו שלא באמצעות העיריה. גם הרבנות הראשית, אם תבקש רשות היא תקבלנה ותציב את השלטים כפי שצריך".
קולק הוסיף להתחשבן: "יש אי דיוקים רבים בדבריו של הרב המכובד ששאל את השאלות. כפי שאמרתי, הציבו שלטי הכוונה לכותל. הוסרו כל השלטים ולא רק אלה של משרד הדתות. חלק מהשלטים כבר נתלו. כל יתר השלטים עוד לא הוחזרו כי הם עוד לא מוכנים, לא למסגד עומר ולא למקומות אחרים. כשהם יהיו מוכנים יציבו אותם. השלטים לכותל הוחלפו מיד, בתוך 48 או 72 שעות, וזאת מתוך יחס מיוחד. ברור שיש לנו יחס אחר לעניין זה מאשר סתם לתיירות.
"למוסלמים בעיר העתיקה אין צורך בשלטים, לא לכותל ולא למסגד עומר. הם מוצאים את הדרך לשם כי הם נולדו שם. לא להם היו מיועדים השלטים. אינני יודע על שלטים שהורדו כי לא היו כאלה. אולי היו שלטים של אגד והורדנו אותם כי לא מצאנו אותם מתאימים. שלטי חיל ההנדסה הודבקו מחדש לפי רצונם. בכל המקומות בכל העיר המזרחית מציבים עכשיו מצבות לזכר כל אלה שנפלו שם. עם משמר ובצורה מכובדת. את השאלות האלה שנשאלו אני רוצה שהציבור יעריך כהשמצות. הנובעות מתוך אי דיוק מוחלט".
עם מי הצדק? האומנם השמצות או שמא אמת מוכחשת? יותר מיובל חלף וכבר אפשר להעריך ביתר ודאות מי צדק ומי טעה או הטעה. נראה שבכל הקשור לכותל ולשלטים המכווינים אליו, הצדק היה עם ראש העיר. שלטים מכווינים אליו נתלו במקומות רבים בעיר, גם במזרחה. גם אנדרטאות של הכוחות הלוחמים פזורות בעיר הקודש ומספרות את מורשת הקרב האחרון עליה.
אבל בכל הנוגע להר הבית ולשלטים המכוונים אליו, נראה שהצדק הוא דווקא עם הסגן. קולק התחייב שכאשר השלטים "יהיו מוכנים יציבו אותם", אבל 15 שנים אחרי שהלך לעולמו נראה שהשלטים הנוגעים להר הבית עדיין אינם מוכנים. שלטי הרבנות האוסרים עלייה להר אמנם מתוחזקים מאז ועד עצם היום הזה במבואת גשר המוגרבים ושער הלל – השער היחיד המוקדש לעליית יהודים – אבל להציב שלט האוסר על עליית יהודים זו לא חוכמה גדולה.
בהר הבית עצמו אין שלט בעברית, רק בערבית ובאנגלית. בוודאי אין שם שלט המכריז "הר הבית – מקום קדוש לישראל. אזרח – נהג בהתאם לקדושת המקום". לכל היותר אפשר לאתר שם שלטים מחלידים מטעם הווקף ובהם הוראות נוקשות בעברית. לפי חזותם נראה שהוצבו שם לכל המאוחר בשנות השמונים.
נראה שגם מחוץ לתחום ההר, ברחבי בירת ישראל, אין שלט בעברית שמוביל את המעוניין בכך להר הבית. סמוך לשער שכם הציבה העירייה שלט גדול בעברית המוביל למסגד אל־אקצה, חלילה לא להר, או ל"מקום המקדש", ה' ישמור.
סגן ראש העיר אריה קינג ניסה בעבר להביא לשינוי המציאות הזו, אבל עד כה לא היו למאמציו תוצאות. קולק התגאה בכך שסמכות הצבת השלטים בעיר הנצח שייכת בלעדית לעיריית ירושלים, אפילו לא לראש הממשלה, אבל יורשיו בתפקיד כבר מתנערים מכל סמכות ואחריות בעניין ההר ומכל עניין שמשיק אליו בדרך כלשהי. הצבת שלט בעברית במקום הקדוש בעולם היא בימינו צעד שהוא מעבר להישג ידיו של ראש העיר ואפילו מעבר להישג ידיו של ראש הממשלה. רק למשיח יש סמכות כזו.
תודה לעיתונאי הארץ ניר חסון על הסיוע בהפקת הכתבה
