שיחת היום בגוש עציון אינה דברי השר עמר בר־לב נגד המתנחלים, אלא כוונתה של המועצה האזורית גוש עציון לגבות "היטל מבני ציבור" מרוכשי דירות ובתים חדשים וכן ממי שמבקש להרחיב את ביתו. מטרת ההיטל היא לממן את בניית מבני הציבור בגוש. הרקע להטלתו הוא פסק הדין בבג"ץ אשכולות, שניתן בסוף שנת 2019 לבקשת עותרים תושבי הר חברון, ואסר על היישובים ביו"ש לגבות מרוכשי המגרשים מס לפיתוח היישוב, שבמקרים רבים היה גבוה מעלויות הפיתוח הישירות של המגרש. בעקבות הפסיקה החליטו חלק מהמועצות ביו"ש להטיל על תושביהם היטל שיממן את מבני הציבור בתחומיהן.
חוק העזר שאמור לשמש את המועצה לגביית ההיטל עבר במליאת מועצת גוש עציון, אך הוא טעון את אישורה של הממונה על מחוז יהודה ושומרון במשרד הפנים. 14 ראשי ועדים מקומיים ביישובי הגוש שיגרו אל שרת הפנים איילת שקד בסוף אוקטובר מכתב המפציר בה לקיים דיון משותף ולאפשר להם להציג את עמדתם בטרם יאשר משרד הפנים את חוק העזר. "אנו נאלצים להתריע כי אישור חוק העזר, כפי שהוגש למשרד הפנים, עלול לפגוע פגיעה קשה בהתיישבות וביכולת הישובים להתפתח, ואף לעכב לשנים ארוכות בניית שכונות חדשות ביישובי גוש עציון", כתבו בין השאר. "כידוע לך, מחירי הדיור בגוש עציון גבוהים באופן חריג גם ביחס לאזורים אחרים ביו"ש, ואישור חוק העזר כפי שהוא וללא תקופת הסתגלות והיערכות יפגע במיזמי פיתוח ביישובים, ויקשה מאוד על שיווק שכונות חדשות. חוק העזר עלול לגרום לעלייה נוספת במחירי הדיור, ואף להקפאת הבנייה".
ערן דגני, יו"ר ועד היישוב כפר־אלדד, טוען שחוק העזר הוא ניסיון "לנצל את חוסר הרגולציה הקיימת ביו"ש כדי להעביר את כל הכוח והשליטה בחיי התושבים" לידי המועצה, וקובע שהדבר מוביל למשבר אמון חריף בין המועצה להנהגות היישובים. דגני מודה ש"גביית היטל מבני ציבור היא נכונה, כמו בשאר המועצות ביו"ש", אך טוען שהתעריפים מוגזמים וקובל על החסם הבירוקרטי שנוסח ההיטל יוצר למי שזקוקים להיתר בנייה ולמשכנתא.
לדברי דגני, תעריפי ההיטל בגוש עציון יהיו גבוהים בהרבה מהתעריפים שגובות מועצות אחרות ביו"ש. "מדובר בפערים של כמעט פי חמישה ממועצות אחרות, וכמעט פי ארבעה מהאגרות וההיטלים הקיימים כיום בגוש", הוא אומר. "יתרה מזאת, התושבים עלולים למצוא את עצמם מול חסם בירוקרטי שימנע מהם לבנות את ביתם: לא יהיה להם מקור מימון לתשלום ההיטל, כי היתר בנייה הוא תנאי לקבלת הלוואת משכנתא, ותשלום ההיטל הוא תנאי לקבלת ההיתר".
במשא ומתן בין התושבים ובין המועצה על פרטי חוק העזר השתכנע יועמ"ש המועצה לערוך כמה תיקונים בנוסח, בעקבות טענות שנמצאו לדברי דגני "נכונות ומוצדקות", אבל עדיין "חשוב להבין כי למרות ההסברים הארוכים שהמועצה נותנת לאנשים בעל פה, נוסח החוק מאפשר לה לגבות עשרות מיליוני שקלים מהתושבים ולהכניס אותם לקופתה, בלי שנכתבו בנוסח החוק הוראות ברורות ומחייבות כיצד ואילו מבני ציבור הכספים האלו ישרתו, ומה יהיה המנדט של הנהגת היישוב לגביהם. המצב החדש שהמועצה מנסה לייצר, ולפיו היא לבדה תחליט מה לעשות בכסף בהתאם לאינטרסים שלה, ולא ועדי היישובים, אינו מקובל עלינו ולא נוכל לאפשר לו לקרות".
מרכז משק כפר־עציון ירון רוזנטל, שהתמודד בעבר בבחירות מול ראש המועצה שלמה נאמן, מתנגד לאופן שבו המועצה מנהלת את ההיטל החדש. "במשך כ־50 שנה עיקר העבודה של הוועדים ביישובים הייתה פיתוח ובינוי", הוא מסביר. "המס החדש, שהולך כולו למועצה, מייתר את הנהגות היישובים ולא מותיר להם למעשה שום יכולת לפתח את היישוב שלהן. רוב הכסף מהמס החדש יושקע בבניין המועצה החדש, שעלותו כ־70 מיליון שקלים, ובבתי ספר, במעונות ובגנים. אנו מציעים להמשיך לגייס לכל המוסדות הללו תקציבים חיצוניים, ואת כל המס שייגבה להשקיע במבנים שהמדינה לא שותפה לתקצוב שלהם, כמו מתקני ספורט, סניפי תנועות נוער, כפר אמנים, פארקים, טיילות ועוד ועוד. אנו תומכים בהיטל מבני ציבור, אבל חושבים שהנהגת היישוב היא שצריכה להחליט איך להשקיע את הכסף".
מהמועצה נמסר בתגובה: "ההליך נמשך כבר קרוב לשנתיים. הבעיה העיקרית שהובילה לחקיקתו היא פסיקת בג"ץ שכל תמורה של יזם, בכסף או בשווה כסף, היא בגדר כספים אסורים. בעקבות כך המועצה חוקקה חוק עזר, בשיתוף היישובים ומומחים רבים, והוא אושר פה אחד במליאת המועצה. גובה ההיטל נקבע בידי מומחים בעלי ניסיון רב בתחום, בהידברות עם היישובים על צורכיהם במשך יותר משנה וחצי, ואושר על ידי חברת הבקרה של משרד הפנים. הסכום משקף את עלות מבני הציבור שייבנו.
"היטל מבני ציבור קיים ברוב המועצות ביו"ש, וההשוואה של גובה הסכום בין המועצות מקורה בטעות: חוק העזר בשומרון חוקק לפני בג"ץ אשכולות, ולכן הכספים שגבתה המועצה שם נועדו להשלמת המימון בתוספת לתמורות שגבו האגודות. בשום מועצה אחרת, לרבות בשומרון, חוק העזר אינו מאפשר לוועדים המקומיים או לאגודות השיתופיות להיות 'שותפים' או מורשי חתימה בכספים הנגבים. הכספים מועברים לקרן ייעודית למבני ציבור, בפיקוח משרד הפנים. הכספים האלו יממנו במאה אחוז מבני ציבור לתושבי גוש עציון, בניגוד למה שנעשה עד כה בכסף כשנגבה לא על פי החוק ולא דרך המועצה".
על הטענה שההיטל יוביל להקפאה בבנייה בגוש עציון מסרו במועצה שדווקא ההפך הוא הנכון: "ההיטל הוא הפתרון להקפאה. בג"ץ אשכולות אסר על האגודות לדאוג למבני ציבור, ועלה חשש אמיתי שהדבר עלול להפסיק את הבנייה, כולל בחוזים קיימים: יזמים פחדו לעמוד בהבטחות שלהם, שהפכו להיות 'כספים אסורים', ואגודות שצריכות לפי בג"ץ לחתום במעמד בר רשות שלא קיבלו כספים אסורים נלחצו אף הן. לכן המועצה נרתמה להסדיר חוק עזר שיאפשר את המשך הבנייה תוך כדי דאגה לכך שהיזמים יתרמו את חלקם בהקמת מבני ציבור חדשים ביישוב".
מלשכת שרת הפנים נמסר: "עמדת הוועדים ועמדת המועצה התקבלו במשרד הפנים והן נבחנות כעת בהיבטים המשפטיים והכלכליים".
סמוך לסגירת הגיליון נמסר כי בפגישה בין הצדדים סוכם כי נוסח חוק העזר המדובר יתוקן באופן שתושבים לא יחוייבו בתשלום ההיטל למפרע. תיקון נוסף בחוק העזר יקבע שאפשר יהיה לחייב בתשלום ההיטל נכסים המשמשים למגורים בלבד.
