מותו של ילד בן 12 מנגיף הניפה במדינת קראלה בהודו בשבוע שעבר עורר חשש ממשבר בריאות חדש במדינה, שכבר איבדה יותר מ־441 אלף בני אדם במגפת הקורונה. לפחות שני עובדי מערכת הבריאות נדבקו בנגיף מאז מות הילד, והרשויות פועלות למנוע את התפשטותה של המחלה, הקטלנית יותר מהקורונה.
ארגון הבריאות העולמי מגדיר את הניפה כמחלה בעדיפות גבוהה, בשל הפוטנציאל הגבוה שלה להפוך למגפה. "נכון לעכשיו, אין צורך להיכנס לתבהלה, אך עלינו לנהוג בזהירות", אמרה וינה ג'ורג', שרת הבריאות של קראלה. שר הבריאות של הודו מנסוך מנדאוויה דיווח שצוות מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות נשלח לאזור לסייע.
נגיף הניפה (NiV) התגלה לראשונה בהתפרצות בקרב חוואים מגדלי חזירים במלזיה בשנת 1999. לפי החשד, העובדים נדבקו בנגיף דרך בעלי חיים נגועים והפרשותיהם. לפי ארגון הבריאות העולמי, עטלפי פירות – המכונים גם "שועלים מעופפים" – הם הפונדקאים הטבעיים של הניפה. הנגיף עובר לבני אדם דרך בעלי חיים – בעיקר עטלפים וחזירים – וכן דרך מגע בין אדם לאדם.
עטלפי הפירות חיים לעתים קרובות בעצי תמרים ליד שווקים, והנגיף "קפץ" מהם לבני אדם דרך פירות תמר ומשקאות תמר מזוהמים. חיות אחרות – מסוסים ועד חתולים וכלבים – מסוגלות גם הן להידבק ולהפיץ את הנגיף, אך הוא נחשב מדבק יותר בקרב חזירים, שיכולים להעביר את הנגיף לבני אדם שבאים במגע עם נוזלי גופם או רקמותיהם. המחלה הקטלנית עוברת גם במגע אנושי קרוב, אך רק דרך נוזלי הגוף.
בשנת 2018 התמודדה הודו עם התפרצות שהרגה 17 מתוך 19 האנשים שאובחנו בנגיף. בשנת 2019 נרשם מקרה חדש יחיד במדינה, אך פעולה מהירה ומעקב נרחב אחר מגעים מנע התפשטות נוספת.
למחלה שגורם נגיף הניפה יש תסמינים רבים – מחום וכאבי ראש, הקאות, כאבי גרון וכאבי שרירים, ועד – במקרים חמורים – זיהומים חריפים כגון אנצפליטיס (דלקת המוח) ובעיות נשימה. תופעות לוואי אחרות שדווחו כוללות התקפים שעלולים להוביל לתרדמת ולשינויי אישיות. עם זאת, כמו בקורונה, חלק מהנדבקים בנגיף נטולי תסמינים.
בעשורים שחלפו מאז שהתגלה לראשונה נרשמו התפרצויות של הניפה במדינות רבות בדרום מזרח אסיה, ובהן סינגפור, בנגלדש והודו. ברחבי אסיה נרשמו מקרים חדשים של הניפה "כמעט מדי שנה", לפי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן.
ארגון הבריאות העולמי מעריך ששיעור התמותה מנגיף הניפה הוא גבוה – בין 40 ל־75 אחוזים. זהו שיעור תמותה גבוה בהרבה מהקורונה, ששיעור התמותה ממנה הוא בין 0.1 אחוז ל־19 אחוז, תלוי באיזו מדינה מדובר. עם זאת, אף שהסיכוי למות מנגיף ניפה הוא גבוה, הנגיף מדבק הרבה פחות מקורונה.
מומחי בריאות חוששים כי בניגוד לקורונה, המודעות לנגיף הניפה נמוכה ביותר, ולכן קשה למנוע את ההדבקה בו, לטפל במחלה ולאבחן אותה. בשל חוסר ידע, הרופאים לא תמיד חושדים שהנגיף הוא שגורם לתסמינים שהם רואים בקרב החולים בו. האבחון נעשה באמצעות בדיקות PCR באמצעות דגימות של נוזלי גוף, יחד עם שיטות לאיתור נוגדנים. כיום אין תרופה בטוחה למחלה ואין חיסון שיכול לסייע במניעת הידבקות.
לפי ארגון הבריאות העולמי, הטיפול העיקרי הוא טיפול תומך – כלומר ניהול התסמינים, ודאגה לכך שהחולה ינוח היטב וישתה. יש להימנע ממגע פיזי בלתי מוגן עם אנשים הנגועים בנגיף הניפה, ולרחוץ ידיים היטב לאחר הטיפול בהם או הביקור אצלם.
הדרכים למניעת הדבקה בין בעלי חיים לבני אדם כוללות הימנעות ממזונות סמוכים לעטלפי פירות – או הימנעות משטיפה ומקילוף של פירות שעלולים להיות נגועים – והימנעות ממגע בלתי מוגן עם עטלפים או חזירים נגועים. המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן ממליצים לתושבי אזורים שחוו התפרצויות לשטוף את ידיהם דרך קבע במים ובסבון, ולהימנע ממגע עם נוזלי הגוף או הדם של הנדבקים.
