מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "טרם הוחלט אם להטיל מס על כלים חד־פעמיים. מודל אפשרי הוא מס על ייבוא וייצור, שיגולגל למחיר המוצר"
שר האוצר אביגדור ליברמן הורה לפני כשבוע על הוצאת הכלים החד־פעמיים ממשרד האוצר: מעתה ואילך, הוא קבע, כיבוד קל יוגש בישיבות המשרד רק בכלים רב־פעמיים. ההחלטה של ליברמן לא התקבלה בחלל ריק: באותו השבוע גם דווח שהמשרד להגנת הסביבה שוקל לקדם הטלת מס בשיעור של עד 100 אחוזים על כלי פלסטיק חד־פעמיים. במשרד האוצר, אגב, לא בהכרח שמחים על ההצעה, ודובר שר האוצר התעקש שבשלב זה ליברמן מתמקד בביטול השימוש בכלים חד־פעמיים במשרדו בלבד.
מה התועלת של המהלך של ליברמן? "הפסקת שימוש בכלים חד־פעמיים בישיבות של משרדי הממשלה אומנם לא תתרום לצמצום זיהום הפלסטיק העולמי", אומרת ד"ר יעל ארליך, עורכת וכתבת באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי במכון ויצמן, "אבל אפשר לומר שזה צעד להגברת המודעות לזיהום הפלסטיק, והמודעות הזו מבורכת".
במשרד להגנת הסביבה אומרים שבישראל משתמשים בכ־1.3 מיליון טונות של מוצרי פלסטיק בשנה, ובהם לא רק כלים חד־פעמיים אלא גם בקבוקי שתייה, כלי בית, טקסטיל ועוד. לפי עמותת "צלול" להגנת הים, האדם והסביבה, הישראלים משתמשים בכ־9.5 מיליארד כלים חד־פעמיים בשנה. לפי העמותה במגזר הדתי והחרדי משתמשים יותר בכלים חד־פעמיים – לטענתם בשל סוגיית הכשרות, אבל אולי יכולות להיות גם סיבות אחרות, כמו המשפחות הגדולות יותר, או היעדר מדיח כלים. 90 אחוזים מהפסולת בחופים היא פלסטיק, לפי דו"ח התוכנית הלאומית לים התיכון שפרסם המשרד להגנת הסביבה. גם כאשר צוללים לתוך הים רואים פסולת פלסטיק שהגיעה מהיבשה: לפי הדו"ח, בעומק כ־200 מטרים בים מול חופי ישראל אפשר למצוא כ־5,000 חלקי שקיות פלסטיק בכל קילומטר מרובע. הנזקים מהפלסטיק, מונים הסביבתנים, הם לכלוך ופגיעה בחי.
ובכל זאת אנחנו משתמשים במוצרי פלסטיק חד־פעמיים בגלל התועלת הרבה שלהם ליצירת שקיות ובקבוקים, ולשמירה על טריות המזון. במשרד להגנת הסביבה טוענים שיש לעבור ל"כלכלה מעגלית" בפלסטיק: ייצור פחות פסולת והגברת המחזור. לכן הם רוצים להעלות את מחיר הפלסטיק – כך יעודדו את היצרנים והצרכנים כאחד לייצר מוצרי פלסטיק לשימוש רב־פעמי ולהשתמש בפלסטיק שאפשר למחזר אותו. "בשלב הזה לא הוחלט אם להטיל מס על יצרני הכלים החד־פעמיים, להבדיל מצרכני הכלים החד־פעמיים", מסרו לנו מהמשרד. "ואכן, מודל אפשרי אשר נבחן הוא מס קנייה על ייבוא וייצור, שלמעשה מוטל על היצרן והיבואן. המס יגולגל למחיר המוצר שמשלם צרכן הקצה. ככלל, השיקולים בבחינת הטלת תשלום מס מתבססים על ההנחה שכמו כל מוצר ושירות, הכמות המבוקשת משתנה בהתאם לשינויים במחיר, ועוצמת השינוי תלויה ברגישות של הביקוש למחיר".
אבל האם מעבר מכלי פלסטיק חד־פעמיים לכלים חד־פעמיים באמת יפחית את הזיהום? במשרד להגנת הסביבה התעקשו שכן: "קיים מאמץ עולמי לצמצום השימוש בכלי פלסטיק חד־פעמיים. הדירקטיבה האירופית אף אסרה שימוש בחלק מכלי הפלסטיק החד־פעמיים. ההצדקה העיקרית לכך היא הימצאותם של פריטים אלו באופן נרחב בחופי הים ופגיעתם במערכת האקולוגית. גם בישראל, כפי שיפורט בהמשך, שיעור ניכר מהפסולת בשטחים הפתוחים ובחופים הוא פסולת פלסטיק חד־פעמי".
מה שלא התייחסו אליו הוא הזיהום המקביל הנובע מכלים רב־פעמיים. לפי ד"ר ארליך, אם נשווה שימוש יחיד בכוס חד־פעמית לשימוש יחיד בכוס רב־פעמית, הכף תיטה דווקא לזכות הכוס החד־פעמית. "הנזק הנגרם מסך שלבי ייצורה של הכוס החד־פעמית והשלכתה לאשפה קטן מזה שנגרם מסך אותם שלבים עבור כוס רב־פעמית", היא מסבירה. "הייצור של הכוס הרב־פעמית מורכב יותר והשטיפה מזרימה לביוב דטרגנטים (חומרי סבון סינתטיים) וצורכת מים. אז אי אפשר לומר שכוסות חד־פעמיות תמיד מזהמות יותר מרב־פעמיות".
כמה פעמים צריך להשתמש בכוס רב־פעמית כדי שהשימוש בה יצדיק את עצמו?
"זה חישוב מורכב מאוד, שמתבסס בין השאר על הזיהום הנגרם מתהליכי הייצור והשינוע, ועל הזיהום הנגרם כתוצאה מהשטיפה לפני השימוש החוזר. למשל, אם הכוס עוברת שטיפה במדיח כלים, צריך לקחת בחשבון מהו מקור החשמל של המדיח ועד כמה הוא מזהם; אם היא נשטפת בשטיפה ידנית, צריך לקחת בחשבון כיצד חוממו המים – בדוד שמש, בגז או בחשמל – ואת הזיהום הנובע מזה. בשתי השיטות צריך לחשוב גם על הזיהום הנגרם מכך שהסבון יורד לביוב".
פרופ' דניאל אורנשטיין מהטכניון מוכן להעריך את התשובה במספר: "כדי שהליך הייצור של כוס רב־פעמית יהיה מזיק פחות לסביבה מייצור כוס חד־פעמית, צריך שהכוס הרב־פעמית תשמש בין 50 ל־100 פעמים. כך שאם למשל הכוס נשברה לאחר עשרה שימושים, היא למעשה זיהמה את הסביבה יותר מכוס חד־פעמית".
פרופ' אורנשטיין מדגיש כי צריך לדבר על חלופות לשימוש בכלים חד־פעמיים. "יש שלושה סוגים של כלים שאפשר להשתמש בהם. כלים שמיוצרים מפלסטיק רב־שימושי מחזיקים מעמד לא רע, אך בתור יועץ לקמפוס במרכז הקיימות בטכניון אני מוצא שכלים קרמיים וכלי זכוכית מזהמים פחות, כי הליך הייצור שלהם נקי יותר".
לתגובות: Bini365@gmail.com
