אחד המאבקים החשובים של הרמטכ"ל אביב כוכבי קיבל אתמול (א') טוויסט בעלילה. לאחר שהכנסת הקודמת וממשלת נתניהו חתרו לקיצור השירות הצבאי, מסתמן כי שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן יבטלו את האפשרות לקצר את השירות מתחת ל-32 חודשים, כולל ביטול גורף של קיצור השירות של מי שכבר התגייסו ל-30 חודשים.
כזכור, כל מי שהתגייס בשנה האחרונה חתם ביום הגיוס על מסמך התחייבות מול צה"ל כי במידה והכנסת תשנה את חוק קיצור השירות הוא יודע שייתכן והוא יידרש לשרת עד 32 חודשים.
בכך שר הביטחון ושר האוצר מפגינים מערכת יחסים של הסכמות בכל הקשור לטיפול בנושאי הצבא, דבר שלא קרה בתקופת הממשלה הקודמת. הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר לפני כחודש כי הוא מתנגד לקיצור נוסף של שירות הביטחון, כיוון שזה יפגע קשות בצה"ל ובהיערכות של הצבא לאתגרים הרבים שהוא נערך אליהם.
כאמור, לפי המודל שגובש בתקופת כהונתו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט עוד בשנת 2015 השירות הצבאי הלך והתקצר, אך עם הזמן כשהתבררו המשמעויות הכלכליות, כמו למשל שלוחמים שעברו הכשרה ארוכה נדרשו להישאר בצה"ל בשירות קבע למספר חודשים, הבינו כי המהלך שגוי והתנגדו לכך.
הסיבה שצה"ל בעידן אביב כוכבי לא תומך בקיצור חודשי השירות תלויה בכך שמסלול ההכשרה של החיילים הוא ארוך ויסודי, וכאשר חייל משתחרר כל כך מהר מהשירות הצבא לא מספיק נהנה מהיכולות שהוא צבר. כמו כן, קיצור השירות הביא לירידה במספר הלוחמים בצה"ל ופגע קשות בימי האימונים שלהם, דבר שהעלה עם הזמן פער בכשירות המבצעית, ובצה"ל התריעו על כך שהנושא רק הולך ופותח פערים שקשה יהיה לגשר עליהם בהמשך.
מכיוון שלדבר יש גם משמעויות כלכליות, גם שר האוצר אביגדור ליברמן היה צריך להיות מעורב בהחלטה. כאמור, קיים תיאום בינו לבין שר הביטחון ושניהם הסכימו על הנושא.
אם החלטת שר האוצר ושר הביטחון תאושר על ידי הממשלה, החיילים שהתגייסו בשנה האחרונה בידיעה שהם משרתים 30 חודשים – יגלו כעת כי הם ישרתו 32 חודשים ובכך תסתיים סאגת קיצור השירות.
ההיגיון שעמד מאחורי מודל קיצור השירות התבסס על מחקרים שטענו כי ככל שמקצרים את השירות, כך מזרימים למשק כוח אדם צעיר ומלא מרץ באופן מהר, דבר שמעודד את המשק ומחזק את הכלכלה. אולם בפועל המצב יצר פערים קשים ובור כלכלי בתקציב צה"ל, שכן כדי ליישם את הקיצור נדרש הצבא למהפכה של ממש.
מעבר להחתמה של עשרות אלפי לוחמים בשירות קבע מקוצר, שעולה על פי הערכות פי ארבעה משירות סדיר, נדרשו בצה"ל לאזרח לא מעט מקצועות התומכים בבסיסי ההכשרות כדי לשחרר את החיילים מחובת עבודות שונות כמו תורנויות מטבח ושמירות. כחלק מהמהפכה נדרשו בצה"ל לאזרח את התפקידים ולהעבירם לטיפול של חברות אזרחיות שעולות הרבה יותר כסף משימוש בחיילי חובה.
הרמטכ"ל אביב כוכבי יכול להיות מסופק מאוד מכך שבראש צמרת הממשלה עומדים שלושה שרי ביטחון, שניים בעברם (נפתלי בנט ואביגדור ליברמן) ואחר בהווה (בני גנץ). השלושה מכירים היטב את צרכי הצבא וחיבור ביניהם, יחד עם הרמטכ"ל, מאפשר שיח פורה שיניב בהמשך גם את תקצוב מלא של התוכנית הרב שנתית "תנופה".
