כשבישראל מתלבטים איך וכיצד לייסד ממשלה חדשה, ברשות הפלסטינית לא שוקטים על השמרים. תוכנית ההשתלטות הפלסטינית המתוכננת על שטחי C ממשיכה כל העת להתקדם בשטח, במימון ניכר. סדרת כתבות בחדשות 13 חשפה השבוע מבצע "הסתערבות" של ארגון "עד כאן", שעובדיו התחזו לעיתונאים זרים, ושאבו מידע רב מבכירים פלסטינים ומגורמים באיחוד האירופי על האופן שבו מתוכננת ומתנהלת הבנייה הפלסטינית, ועל סכומי העתק בגובה עשרות מיליוני אירו המוקדשים לה. מטרתה המוצהרת של הבנייה: הקמת מדינה פלסטינית והחלת ריבונות בפועל בכל השטח.
רבים מהנתונים על היקפי המימון ועל שיטת ההשתלטות נחשפו כבר בעבר, בין השאר על ידי ארגון "רגבים" שפעיל מאוד בעניין – כמו גם העובדה שכ־30 אחוזים משטחי C אבודים כבר מבחינת ישראל. אולם בארגון עד כאן אומרים שכעת הצליחו להניח את היד על תוכניות הרשות הפלסטינית בנושא לעשר השנים הקרובות. למשל, תוכנית לבנייה מסיבית באזור מזרח ירושלים והעיר העתיקה.
התחקירנים שקדו על בניית הזהות הבדויה, כולל הקמת אתרי אינטרנט והדפסת כרטיסי ביקור, וכך גרמו למרואייניהם הפלסטינים והאירופים לדבר בפתיחות. ג'יהאד רביעה, מנהל המשרד לתכנון מקומי ברשות הפלסטינית, אמר למראיינת במסווה כי "האיחוד האירופי תמך במיליוני אירו בפרויקטים, במיוחד בכפרים ללא תוכניות מאושרות.
"נציג מהאיחוד האירופי אמר לי, 'תתכנן כאילו אין כיבוש, אל תגביל את עצמך'. מאז זה הפך להיות המשפט המנחה שלנו". כן הוסיף: "הוא אמר לי, 'אל תגיד לי היהודים מסכימים או לא מסכימים, זה לא עניינם, זו האדמה שלך'".
התוכניות כוללות גם השתלטות על אזורים אסטרטגיים ביו"ש. לדברי נציגי הרש"פ בחומרים המצולמים של עד כאן, "התוכניות מחברות בין אזורים, זה כבר לא משהו מקומי אלא גדול ועצום. לאו"ם יש תפקיד חשוב – היכולת לאפשר למתכננים הפלסטינים להיכנס לאזורים של שטח צבאי".
לאחר התכנון, מגיע שלב קביעת העובדות בשטח. "תודות לאיחוד האירופי אנחנו בונים. הכיבוש הורס, אבל אנחנו לא מתאמים מול הצד השני, לא מחכים לאישורו בשום דבר… נציגת האיחוד האירופי הגיעה איתי לפגישה במנהל (האזרחי), ודיברה שם עם נציגי המנהל באופן הכי נוקשה שיש… היא אמרה להם: 'אנחנו נוציא לפועל את כל הפרויקטים למען הפלסטינים בלי לקבל מכם את האישור'", אומר גורם פלסטיני.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
סמוטריץ' לא היה מגיע לאן שהגיע ללא ההיפרדות מבנט
בין הח"כ הזקן לצעיר ביותר: פניה של הכנסת ה־24
אמת מים ופראיות של המדבר: הטיולים שיעשו לכם את החג
היעד בשטח הוא ניתוק רצף ההתיישבות היהודית ובידוד יישובים יהודיים ביו"ש, וכן התחברות לכבישים העוקפים. הנציגים תיארו כי "אנחנו מדברים על חזון… תוכנית אזורית של חיבור כבישים. זה חזון פלסטיני לעתיד. ישראל רואה את הכבישים האלה כשייכים להתנחלויות. ויש התנחלויות בין כפר אחד לשני". נציג אחר תיאר כי "אין כוח בעולם שימנע ממני לתכנן את פלסטין: את ירושלים, את הבקעה, את הגדה. הכול".
הנשק: עצי זית
דוגמה עדכנית לתוכנית ההשתלטות הופיעה אתמול בטוויטר של משרד ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה, אשר יחד עם נציג האיחוד האירופי השתתף בטקס נטיעת עצים בבקעת הירדן. הציוץ דיווח על הנחת אבן פינה ל"פרויקטים רבים" שהרשות הפלסטינית מתכננת בבקעת הירדן.
הקונסול הכללי האיטלקי בירושלים, ג'וזיבי פידיל, השתתף לאחרונה בוועידה של השלטון המקומי הפלסטיני שדנה ב"שיתוף פעולה בינלאומי עם פלסטין בנושא חקלאות וקרקעות, ותפקיד הרשויות המקומיות בפיתוח". יו"ר השלטון המקומי הפלסטיני, מוסא חדיד, דיבר בכנס על החשיבות של שיתוף הפעולה הפורה בין המדינות, וביקש להרחיב את מעגל הנהנים מהפעילות ולחזק את שיתוף הפעולה האיטלקי־פלסטיני. "יש לפעול להגדיר את סדרי העדיפויות לצרכים בנושא שטחי חקלאות, ולחזק את שיתוף הפעולה בין פלסטין לאיטליה באמצעות קשר ישיר בין הרשויות המקומיות הפלסטיניות עם מקבילותיהן האיטלקיות".
את תוכנית ההשתלטות על שטחים באמצעות חקלאות, שהאיטלקים תומכים בה, שרטטה ממשלת מוחמד אשתיה. לפני כחודש דיבר שר החקלאות הפלסטיני ריאד אל־עטארי בריאיון לטלוויזיה הפלסטינית על תוכנית פיתוח מיוחדת של האשכול החקלאי. השר ציין כי במחוז סלפית יש 24 התנחלויות ובנייה יהודית רבה, ולכן על הפלסטינים להרחיב את השטחים החקלאיים כמשקל נגד.
"הפעולות נועדו להרחיב את השטח החקלאי, להוסיף מקומות עבודה, להגדיל את אספקת המים ולחזק את החוסן של התושבים בסלפית במלחמתם נגד ההתנחלויות", הבהיר אל־עטארי.
בחודש שעבר קיימו הפלסטינים טקס לנטיעת עצים בשטחי אש של צה"ל בין בית־אריה לראש־העין, באזור דיר־בלוט. לצורך המבצע העבירה הרשות הפלסטינית כ־2,000 שתילים של עצי זית לשותלים, שנטעו את העצים באדמות מדינה.
משרד החקלאות הפלסטיני השיק לפני כמה שנים מיזם דגל שקרא לטעת מיליון עצי זית. במסגרת המיזם חילק המשרד, יחד עם ארגונים לא ממשלתיים וארגונים בינלאומיים, כ־300 אלף שתילי זית בשנה לחקלאים פלסטינים כדי שהללו יערכו נטיעות ברחבי יהודה ושומרון. בדו"ח שהפיץ לפני שלוש שנים קצין המטה לחקלאות של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון הסתכם שטח גידול הזיתים ב־975 אלף דונם. מאז הוא התרחב עוד, והפך להיות אבוד מבחינת ישראל.
"הממצאים שחשפנו מראים כי ביהודה ושומרון נוצר ואקום", אומר מנכ"ל עד כאן, גלעד אך. "אל הריק הזה נכנסו האיחוד האירופי והרשות הפלסטינית יחדיו. עד היום האירופים השקיעו 68 מיליון אירו בהשתלטות על קרקעות, ועומדים להשקיע עוד כ־3 מיליארד דולרים בהשתלטות על שטחי C – דבר שיגרור את ניתוק יהודה ושומרון ממדינת ישראל והקמת מדינה פלסטינית במהלך חד־צדדי.
"באמצעות חשיפת התוכניות והשיטה של התנהלות הרש"פ, מדינת ישראל תוכל כעת להגיב לתופעה הזו ולעצור אותה. חייבים שבקווי היסוד של הממשלה שעתידה לקום בקרוב יהיה ברור שהמדינה מקצה תקנים למלחמה בתופעה, מקימה מנהלת ספציפית לנושא, עוצרת את פעילות האיחוד האירופי, ובנוסף מוציאה את כל סוגיית המקרקעין מהמנהל האזרחי ומעבירה זאת לגוף ייעודי מקצועי".
אחד המסמכים שתחקירני עד כאן הגיעו אליו הוא משנת 2012 – מעין חוזה שנחתם בין האיחוד האירופי לרש"פ. בין השאר, מוסברת בו האסטרטגיה להשקעה בשטחי C דווקא: "החלון לפתרון שתי מדינות נסגר במהירות עם המשך ההרחבה של ההתנחלויות הישראליות והגבלות הגישה לפלסטינים בשטח C, שטח הכולל משאבי טבע וקרקע חיוניים לצמיחה הדמוגרפית והכלכלית העתידית של מדינה פלסטינית. לפיכך, האיחוד האירופי רואה חשיבות בתמיכה, כדי לשמר אפשרות ליצירת מדינה פלסטינית רצופה ובת קיימא".
עוד נטען שם כי ישראל, המסתמכת על הסכמי אוסלו, לקחה אחריות מנהלית על תכנון הבנייה בשטחי C, אף שצעד זה, לדברי האיחוד, נוגד את החוק הבינלאומי. "ניסיון העבר מלמד שבלתי אפשרי כמעט לפלסטינים ולגורמים בינלאומיים להשיג היתרי בנייה בשטח C. יתר על כן, הרשויות הישראליות הורסות באופן קבוע מבנים פרטיים וקהילתיים".
המסמך מפרט בין השאר כי תקצוב המיזמים כולל סכום שייתן מענה משפטי לבעיות שייווצרו מול מערכות התכנון הישראליות, שכן, בגלוי ובמודע, המיזמים הללו מנוגדים לנהלים הישראליים.
גוררים רגליים
בקיץ שעבר נערך דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת שבו נחשפה לראשונה החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני שהתקבלה שנה לפני כן, בנוגע למערכה נגד השתלטות פלסטינית על שטח C. נציג המל"ל אמר בדיון כי מתאם פעולות הממשלה בשטחים היה אמור למנות פרויקטור שיבצע מיפוי של הבנייה הבלתי חוקית באזורים אלו, ויבהיר מה נדרש כתוצאה מהנתונים שיעלו מגורמי התכנון והאכיפה, כדי שתתאפשר אכיפה סדורה על כל הבנייה הבלתי חוקית.
תוצאות המיפוי והאכיפה נועדו להיות מוצגות באופן סדיר לקבינט, אך בדיון התגלה כי בשנה שחלפה מאז ההחלטה כמעט לא התקיימו דיוני קבינט, ואף אחד מהם לא עסק בשטחי C. ההימנעות מהדיונים נמשכה גם לאחר הישיבה. כך שישראל אמנם קיבלה החלטה לנהל מאבק, אך בפועל הדברים נעים באיטיות רבה, אם בכלל.
נציין שראש ועדת חוץ וביטחון שעסקה בנושא היה ח"כ צבי האוזר, שהתמודד לכנסת ה־24 ברשימת תקווה חדשה, אך נותר מחוץ לכנסת. בהקשר הזה, גורמים בליכוד וכן במפלגת הציונות הדתית מקווים כי על אף התחייבותו של ראש תקווה חדשה גדעון סער לא להצטרף לקואליציה בראשות בנימין נתניהו, העניין האידיאולוגי יגבר, ומפלגתו תצטרף בכל זאת. למשל, כדי לקדם את המערכה בשטחי C במסגרת ממשלת הימין שתקום.
גם "פורום דרור בליכוד" קורא לסער להצטרף. "אנחנו קוראים לגדעון סער לשים את המשבר מאחור, להציב דרישות אידיאולוגיות ענייניות ולהצטרף לקואליציה בראשות נתניהו. גדעון, בערב פסח באפשרותך להציל את מדינת ישראל מבחירות חמישיות ולהוציא את מדינת ישראל לחירות. יחד נוכל להקים ממשלת ימין יציבה שתקדם את ערכי הימין, בדיוק כפי שאתה מאמין בהם".
