הרב יובל שרלו ועמותת מוקד עתרו לבג"ץ ב־2018, בטענה שהמשטרה אוכפת בהר הבית דרך קבע זה 53 שנים איסורי תפילה ופולחן שמעולם לא נקבעו בשום חוק, וזאת בהסתמך על סעיף 4א לפקודת המשטרה שלמעשה מסמיך אותה לאכוף כללים שלא נקבעו בחוק – רק כהוראת שעה. ההכרעה טרם ניתנה, גם ב־2021. דיון בנושא התקיים בבג"ץ כבר לפני חודש וחצי, והעתירה על כל תלאותיה נידונה כאן בהרחבה בשנים האחרונות, אולם, פסק דין טרם ניתן.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ארגוני המורים זקוקים לחיסון נגד שביתות
– ספר הקודש: מה הווקף לומד מהוויכוחים של היהודים על הר הבית
– כשאדריאנוס גנב את הכותל הדרומי
הסיבה לכך היא שהדיון בבג"ץ נסחף לנושא שולי־יחסית בעתירה: העובדה שהמשטרה כללה בשלט מטעמה שהוצב בשער ההר המיועד ליהודים הוראה האוסרת על פולחן ועל הכנסת חפצי פולחן לשטח ההר, כאשר לטעמו של עו"ד איתן פינקלשטיין המייצג את עמותת מוקד ואת הרב שרלו אין למשטרה סמכות לכלול בשלט קבוע הוראה שהסמכות לאכוף אותה זמנית בלבד.
בהודעה כתובה לבית המשפט לאחר הדיון הבהיר פינקלשטיין שלטעמו "הטענה העיקרית (בעתירה) היא שהחלטה שנמשכת 53 שנים, בהגדרה, לא יכולה להיחשב 'החלטה זמנית', גם אם 'גורם מדיני', בכיר ככל שיהיה, מקיים סביב הנושא דיונים אחת לתקופה וגם אם לא היה קיים שלט המקבע הוראה זו".
כעת הגישה סוף־סוף המדינה את תגובתה להודעתו של עו"ד פינקלשטיין וכרגיל בענייני ההר הפנתה את השופטים בעיקר לחוות דעת חסויות שניתנו בדלתיים סגורות. לטענתה, כל החלטה שתכריח את הרשויות אפילו לדון מחדש, מעת לעת, בהמשך איסור התפילה של יהודים במקום הקדוש בעולם, עלולה לעורר שדים מרבצם ולערער את המצב הביטחוני באזור כולו.
כך ממש: "כפי שגם עולה מחוות הדעת החסויות העדכניות מטעם גורמי המדינה – משטרת ישראל, שירות הביטחון הכללי ומשרד החוץ – שהוצגו בפני בית המשפט הנכבד במהלך הדיון החסוי, שינוי המצב הנוהג זה שנים בעניין טומן בחובו סכנה ממשית לפגיעה חמורה בסדר הציבורי ובשלום הציבור, וכן ביחסי החוץ והביטחון של המדינה.
"בנוסף, הערכות מצב כלליות בנושא הר הבית נערכות בידי הגורמים הרלוונטיים מעת לעת בהקשרים שונים". מלבד השורה הבלתי מחייבת הזו אין בתגובה פירוט של דיונים עקרוניים שנערכו בנושא.
עוד נאמר בתשובת הפרקליטות: "בדיון החסוי בבית המשפט הנכבד הוצגו כאמור חוות דעת חסויות מטעם גורמי המדינה וכן עמדה מסכמת של המטה לביטחון לאומי בנושא. כן צוין, כי הדרג המדיני אימץ את המלצתם המשותפת של שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל, משרד החוץ והמטה לביטחון לאומי, שלא להיעתר לבקשת העותרת להסרת השלט".
באי כוח המדינה התנגדו אפילו לכך שבג"ץ ידון בשאלה העקרונית אם המדינה מתנהלת בהר באופן שהוסמכה לו או שמא היא חורגת ממנו, וזאת בטענה ש"עניינם של הסעדים המבוקשים בעתירה בהסרת השלט או ביטול הוראות הקבועות בו, ואין כל מקום להרחבת גדריה של העתירה בטענות כלליות בנוגע למדיניות הממשלה, במנותק מסוגיית השלט העומדת כאמור במרכז הסעדים בה".
טרם ברור מתי יינתן פסק הדין. "עלבון מקום מקדשנו אשר חולל"
