במשרד הבריאות שוקלים לשנות את ההמלצות לציבור בדבר השימוש במסכות בד רב פעמיות ולהמליץ על עטיית מסכות כירורגיות חד פעמיות או מסכות N95 בלבד. זאת, בשל ההערכה כי מסכות רב-פעמיות אינן מספקות די הגנה מפני המוטציות החדשות של נגיף הקורונה שנחשבות למדבקות יותר, וכן מאחר שלאורך זמן השימוש בהן נעשה פחות יעיל. במועצת הבריאות הראשית בצרפת הזהירו אתמול (ג') כי מסכות פנים מבד עלולות שלא להגן די על העוטים אותן. עם הופעת שני הזנים חדשים של הנגיף מבריטניה ומדרום אפריקה, שינתה הממשלה את הנחיותיה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– היעד של משרד הבריאות: מאה אלף מחוסנים חדשים ביום
– למה החלטתי להתגייס לצה"ל בגיל 35
– מפלה לבנט, הישג לנתניהו: השלכות ניצחון חגית משה
על פי התקשורת הצרפתית, עמדת מערכת הבריאות במדינה היא שמסכות בד ביתיות אינן יכולות לספק הגנה בטוחה מכיוון שנראה כי המוטציות החדשות הופכות את הנגיף ל"מרוכז" ו"חזק" יותר, ובכך מאפשרות לו להתפשט בקלות יתר. על פי וירולוגים בצרפת, ככל שהמוטציות החדשות יחדרו יותר למדינה ויהפכו לדומיננטיות, כך יהיה צורך לעטות מסכות בעלות רמת הגנה גבוהה יותר.
גם בגרמניה ובאוסטריה הוחלט לאחרונה להמליץ שלא לעטות מסכות בד, שהן פופולריות במיוחד בציבור עקב נוחיותן והעובדה שניתן לעצבן בצורה אופנתית.
שר הבריאות הצרפתי, אוליבייה ורן, הסביר אתמול כי אחת הבעיות העיקריות המזוהות עם מסכות בד היא שהן שלא נבדקו באופן רשמי, ולכן רמת ההגנה שהן מספקות עלולה להשתנות בהתאם לבד, לעוביו ולאופן בו הוא מעוצב. סיבה נוספת לשינוי המדיניות היא שמחירה של מסכה כירורגית היום עומד על אגורות בודדות, בעוד שעם פרוץ מגפת קורונה בעולם היה מחסור בהן ומחירן היה גבוה מאוד, ולכן הומלץ לאזרחים להצטייד במסכות בד בייצור ביתי מקומי. למרות השינוי, נכון להיום, ההמלצה שלא לעטות מסכות בד אלא מסכות כירורגיות אינה חובה בצרפת.
על פי מחקרים בתחום עולה כי מסכות כירורגיות לשימוש חד פעמי או מסכות רפואיות בתקן FFP2/N95 יכולות לסנן 90 אחוז מהחלקיקים, בעוד מסכות בד מסננות רק כ-70 אחוז מהחלקיקים הנשימים שעלולים להפיץ חולי קורונה. במשרד הבריאות הצרפתי המליצו לציבור בכל מקרה להחליף מסכות בד ישנות מאחר שלאחר מספר מחזורי כביסה, הן מאבדות אפילו יותר מהיעילות שלהן.
במקביל לבחינת שינוי ההמלצות לעטיית מסכה, בישראל ממשיכים לעקוב אחר התפשטות המוטציות החדשות מבריטניה, דרום אפריקה וברזיל. בריאיון ל"מקור ראשון" בסוף השבוע אמרה פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת מעבדת הנגיפים הלאומית, כי להערכתה אפסו הסיכויים למנוע את התפשטות המוטציות מבריטניה. ההערכה כיום היא כי 40 אחוז מהמאומתים החדשים נדבקו מהנגיף האבולוציוני שמקורו בבריטניה.
"סוגיית הווריאנטים גדולה ובעלת משמעות, מכיוון שבכל פעם יעלו שאלות אם מדובר בנגיפים חדשים שמתנהגים אחרת מהנגיפים המוכרים לנו, ואם הם יישארו איתנו או ייעלמו כמו וריאנט החורפנים שהתגלה בדנמרק", הסבירה פרופ' מנדלסון. בשבוע שעבר הופרחו בישראל הערכות ותחזיות שונות בשאלת החיסון. היו שהזהירו כי הווריאנט הדרום אפריקני אלים מזה הבריטי וכי החיסון לא יוכל לנטרל אותו. דיווחים אחרים הצביעו בכלל על מבצע החיסונים הלאומי כצעד שיכול לגרום בעצמו להתפתחות מוטציות, שינסו לעקוף את הנוגדנים. "חוכמה גדולה לעשות ספקולציות ולהעלות אינספור תאוריות, אבל הכותרות הללו מיותרות", אמרה מנדלסון. "אלה ספקולציות שנועדו אולי לספק לכלי התקשורת חומר לפתוח מהדורות, אבל לתקשורת יש חובה לגלות אחריות, ולא להפוך משפט שולי שמומחה יכול לומר בסוגריים לכותרת ראשית. אני יודעת שלעיתים הדבר הכי פחות חשוב שאמרת יכול לפתוח מהדורות, כי זה מוכר עיתונים ומקליק. הכותרות הללו מיותרות".
היא ציינה עוד כי "הנגיף עובר מוטציות לא רק בגלל לחץ של הישרדות נוכח אנשים מחוסנים או בעלי נוגדנים, אלא בעיקר כי יש לו המון אנשים להדביק ואינספור הזדמנויות להשתנות. מוטציות לא חייבות להיות אלימות ואגרסיביות יותר. אני בהחלט מאמינה שהחיסון הקיים יכול להגן עלינו גם מפני המוטציות שהתגלו עד כה, ואם יהיו מוטציות חדשות אפשר יהיה להתאים ולחדש את החיסונים. אני לא יכולה להעניק לך שום נבואה כיצד תיראה הקורונה בעתיד. האם המוטציות שלה יתנהגו כמו הסארס או המארס שנעלמו, או כמו הקוביד-19 שהפך את כולנו? אני לא יכולה לדעת".
