ישיבת הממשלה שאמורה הייתה להתקיים היום (ג') אחרי הצהריים, בוטלה אמש. בישיבה אמורים היו לדון בהלבנה של בנייה פלסטינית בשטחי C, ששר הביטחון בני גנץ אישר למנהל האזרחי לקדם בתחילת השבוע הבא.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– בנט וסמוטריץ' בחרו בחלום על פני פוליטיקה מציאותית
– ייסורים מחסנים: כך תתמודדו עם תופעות לוואי של המנה השנייה
– דו"צ, זיופים וטרור בעוטף: מאחורי הנפילה באמון בצה"ל
הבוקר שלח ח"כ בצלאל סמוטריץ' מכתב ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, ובו דרישה לכינוס דיון דחוף של הוועדה בנושא. עם זאת, ספק אם הדיון יתקיים – בשל פגרת הבחירות, וכעת נראה כי ייתכן שדיון האישורים במנהל האזרחי יתקיים ללא דיון מדיני מקדים.
סמוטריץ' כתב כי "מעיון ברשימת האתרים ששר הביטחון החליט להסדיר, נראה שחלקם נפסלו להסדרה במסגרת דיוני הקבינט המדיני-בטחוני בהם השתתפתי בסוף יולי 2019, בשל אי-התאמתם לעקרונות ולאינטרסים הישראלים שנקבעו בקבינט. מקבצי הבנייה שהוגשו אז לאישור הקבינט עברו בדיקה קפדנית לאור האינטרסים הישראלים, ומתוכם אושרו אז 700 יח"ד בלבד מתוך 1,400 שהתבקשנו לאשר". העקרונות לאישור תכניות פלסטיניות קבעו כי יש אמנם לישראל אחריות הומניטרית להסדרת תנאי חייהם של התושבים הערבים בשטח C, אבל אחריות זו תמומש אך ורק באופן שלא יפגע באינטרסים ישראלים, וכן שלא יקודמו תכניות בנייה פלסטיניות שהוכנו על ידי גורמים הפועלים עבור הרשות הפלסטינית. "נראה כי בהחלטה אחרונה זו, שצפויה להתממש ביום א' הקרוב, הופרו כמעט כל הכללים. ועל כן יש צורך דחוף לדון בנושא כבר השבוע".
סמוטריץ' הוסיף עוד כי "לאורך כל השנים האחרונות, מקובל היה שהחלטות על הלבנת מאחזים פלסטינים בשטחי C מתקבלות אך ורק בקבינט. חריג אחד לכך ארע בעת החלטת שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, לקדם תב"ע לעיר קלקיליה בתוך שטח C, ובדיונים שהתנהלו בנושא קבע היועץ המשפטי לממשלה כי החלטות בנושא זה אינן בסמכות שר הביטחון לבדו, אלא יש לקבלן בקבינט המדיני בטחוני". המכתב מזכיר, כי החלטת הקבינט מיולי 2019, שנחשפה בוועדת חוץ וביטחון שנה לאחר מכן – ביולי השנה, קבעה את הצורך במדיניות ישראלית לסיכול תכנית פיאד – התכנית הממוסדת והממומנת של הרש"פ להשתלטות על שטחי C.
בין התכניות הפלסטיניות שיובאו ביום ראשון לאישור במנהל האזרחי, נמצאת תכנית להרחבת הכפר וולאג'ה בגוש עציון, הרחבת הכפר חיזמה הסמוך לכניסה הצפונית לירושלים ועוד. בסך הכול התכניות מתפרשות על פני כ-500 דונם ומכילות מאות מבנים פלסטיניים. בתנועת רגבים מפרטים כי האישורים כוללים בנייה לא חוקית בתוך שמורות טבע, ובנייה על אדמות מדינה המיועדות ליישובים ישראלים, כמו היישוב שקד בצפון השומרון שהרחבתו נמנעת בשל השתלטות פלסטינית בלתי חוקית שעומדת לקבל כעת אישור.
השיטה, עליה מתריעים ברגבים היא התחלת בנייה בנקודות אסטרטגיות, הגשת תכנית בנייה למנהל האזרחי ובמקביל עתירה לבית המשפט, בדרישה לעצור את הליכי האכיפה עד להשלמת ההליך התכנוני. מה שקורה בפועל, הוא שהמנהל האזרחי מקפיא את הליכי האכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית עד לדיון בתכניות, ובינתיים המבנים מאוכלסים ומשיגים את מטרתם.
נציין כי במקביל לכך, לשכת ראש הממשלה פרסמה אתמול כי נתניהו הנחה לקדם בנייה של כ-800 יחידות דיור ביהודה ושומרון, בין היתר – למעלה מ-100 יח"ד בטל-מנשה, יישוב מגוריה של אסתר הורגן ז"ל, וכן בניית למעלה מ-200 יח"ד ברחלים ובנופי-נחמיה, כחלק מהסדרת היישוב. הסיכום בשנים האחרונות, הוא כי ישיבת מועצת התכנון (מת"ע) תתקיים רק מדי רבעון, ובה יקודמו במקובץ מספר נרחב של אישורי בנייה. ישיבת מת"ע הנוכחית, היא זו שאמורה הייתה בעצם להתקיים בחודש שעבר, כאחרונה לשנת 2020.
בהתיישבות הביעו אתמול אכזבה ממספר יחידות הדיור המצומצם שיובאו לאישור בישיבת מת"ע הנוכחית. הודעת לשכת ראש הממשלה פירטה עוד, כי על סדר היום של ישיבת מת"ע יובאו ביצוע בנייתן של כ-400 יח"ד נוספות בבית-אל, אביתר, שבי-שומרון שכונת הוותיקים, א.ת ברקן (מסחרי), קרני-שומרון וגבעת-זאב, מה שלא מהווה בשורה משמעותית עבור ההתיישבות.
ולצד זאת, ראש מועצת שומרון יוסי דגן בישר לבנימין הורגן, בעלה של אסתר, על הכללת הרחבת היישוב בסדר היום של ישיבת מת"ע. הורגן השיב כי "זה מאוד מרגש וחייב לומר שגם מנחם. זה חשוב ועוד יותר חשוב המהירות שבה זה קרה, כדי לשמור על הקשר לאירוע – זה מכפיל גם את ההרתעה. אני מקווה שהמסר הזה יובן גם על ידי ידידנו וגם על ידי מבקשי רעתנו".
