"תגיד להם שאני דואג להם, הם יכולים לפזר את המאהל", אמר השבוע ראש הממשלה נתניהו לח"כ הטרי שבח שטרן. הוא ביקש ממנו לפזר את מחאת ההתיישבות הצעירה (המאחזים), שאנשיה הקימו השבוע "מאהל בדואי" מול משרד ראש הממשלה. ראשי היישובים יושבים שם על כריות ומגישים קפה, במחאה על כוונת נתניהו להביא בפני הממשלה הצעת החלטה שתוביל להסדרת שלושה יישובים בדואים גדולים, ו"תמורתה" הסדרה של שלושה יישובים צעירים בלבד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
מצייצים ובוכים 2020: מצעד כפויי הטובה, אבל בהגזמה
רוצח ההמונים מדמשק מתלונן על "טרור" ישראלי
מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה
מנהיגי המחאה חוששים שההצעה מחליפה את הצעתם של השר לענייני התיישבות צחי הנגבי והשר לנושאים אזרחיים וחברתיים במשרד הביטחון מיכאל ביטון, המבקשת להסדיר 46 יישובים צעירים ללא שום תלות במהלכים מקבילים במגזר הבדואי; כפי שחשפנו בשבוע שעבר, ההצעה הזו כוללת גם הסדרה מיידית של תשתיות ושירותים מוניציפליים במקומות המיועדים להסדרה.
לכאורה העניין היה אמור לעלות בישיבת הממשלה ביום ראשון, אך הישיבה השבוע התבטלה. ביום שני הושבע שטרן כחבר כנסת בליכוד, לאחר פרישת חברי הסיעה שהצטרפו למפלגתו החדשה של גדעון סער. "ראיתי את ראש הממשלה במסדרון הכנסת, וניגשתי אליו עם מכתב על ההתיישבות הצעירה, בחתימת חברי כנסת", מספר שטרן. "צעדנו יחד עד החדר שלו, והוא אמר לי שאומר לאנשי המאהל שהם יכולים לפזר אותו. הוא ביקש שאעביר את המסר שהוא דואג להם. אבל המאהל עדיין קיים, כי הם לא רגועים וגם אני לא רגוע. אאמין כשאראה שזה קורה. דרשתי שלא יאפשר לכחול לבן להעלות את ההסדרה לבדואים בלי שהם מעלים את הצעת הנגבי, והוא אמר שיעשה זאת".
נציגי הליכוד שביקרו השבוע במאהל, כולל השר הנגבי, האשימו בעיכובים את שר הביטחון בני גנץ. "אנחנו במאבק שנועד לשכנע את שר הביטחון להפסיק לסכל החלטה שסוכמה ביני ובין הנציג שלו, השר ביטון", אמר הנגבי במאהל. "אני מקווה שלמרות החרדות של גנץ ממצביעיו, נשכנע אותו ללכת איתנו ולהביא את הנושא להחלטת הממשלה בקרוב".
לפני שלושה שבועות נערך אצל גנץ דיון בהשתתפות אנשי המקצוע במשרד הביטחון ונציגי המנהל האזרחי, והשר ביקש שתיערך עבודת מטה נוספת על ההצעה. גנץ הקציב לכך עשרה ימים, בפועל נדרשו לכך שבועיים, אך בסופו של דבר הוצג לו מסמך מחודש. לפי מקורות המכירים את המסמך הוא כולל הסדרה של יותר משלוש נקודות יישוב, אך הוא "לא מתקרב ל-46" נקודות יישוב, כפי שהיו בהצעה המקורית. דחיפות הסדרת היישובים גם מדורגת שם בסדר עדיפויות. גנץ טרם אישר את ההצעה, וככל הנראה יקיים ישיבה נוספת לפני שיחליט אם לאפשר את העלאתה לממשלה.
בינתיים, כידוע, התפזרה הכנסת והמציאות הפוליטית השתנתה. בפורום ההתיישבות הצעירה מקווים כי דווקא בשל כך גובר האינטרס של ראש הממשלה לסייע. בסביבת גנץ פקפקו אתמול באפשרות שההצעה תאושר.
"האינטרס הלאומי של הממשלה להסדיר אותנו עולה פי כמה על הסדרת הבדואים", אמר לנו השבוע יו"ר פורום ההתיישבות הצעירה, אליהו עטייה. "מבחינת היקף יחידות הדיור והשטח, ההסדרה שכבר נעשתה במגזר הבדואי בשנים האחרונות גדולה יותר מכל ההתיישבות הצעירה ביחד".
לפי המידע שבידי אנשי הפורום, שלושת היישובים הישראליים ש"הסדרתם" נשקלת בשלב הנוכחי הם אבנת, אביגיל ותל-ציון. אבנת ותל-ציון כלל לא נכללים בהגדרה של התיישבות צעירה: היישוב אבנת המשקיף לים המלח מוגדר כעת מוסד חינוכי (בית הספר יפתח) ויש לשנות את הגדרתו ליישוב; את תל-ציון יש להגדיר כיישוב נפרד מכוכב-יעקב. "אלה עניינים פרוצדורליים", אומר עטייה. "זה לעג לרש, כי אין ויכוח מקצועי שצריך הסדרה. החלטנו ביום חמישי שעבר על הקמת המאהל כשהבנו שהבדואים הם אבן בוחן. נשב פה עד שהממשלה תתעשת".
ובכלל במערכה על שטחי C, משרד ההתיישבות ומשרד ראש הממשלה פרסמו אתמול הודעה על מתן אפשרות למועצות יהודה ושומרון לקבל תמיכה כספית, לשם הקמה ותפעול של מחלקת סיור קרקעות שתאתר עבירות תכנון ובנייה של פלסטינים בתחום אחריותן. למערך הוקצבו בשנת 2021 כ-20 מיליון שקלים. מחלקות הסיור ייעזרו בכלי רכב ייעודיים, ברחפנים נושאי מצלמות ובתצלומי אוויר עדכניים, ויעבירו מידע בדבר עבירות כאמור לצה״ל, למשטרת ישראל ולמנהל האזרחי. לדברי השר הנגבי, המטרה היא "לגבש מערך יעיל ונחוש, שיסכל את התוכנית המוצהרת של הרשות הפלסטינית לקבוע עובדות בשטח, בניגוד לחוק ולהסכמים שנחתמו בינה לבין ישראל". מתנועת רגבים נמסר: "אנו מברכים את השר הנגבי על המהלך החשוב ומקווים שהוא יוביל להגברת השמירה על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון".
