מדי שנה בשנים האחרונות מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה תמונת מצב של החברה החרדית בישראל. השנתון סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים ובהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, מוביליות חברתית, פנאי ואורחות חיים. השנה הגיע נגיף הקורונה וטרף את הקלפים לכולם אבל נדמה שהחברה החרדית חוותה את הטלטלה הזו בעוצמה רבה במיוחד.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– רוצח ההמונים מדמשק מתלונן על "טרור" ישראלי
– מסיימים בעלייה: עשרות עולים נחתו בישראל ביום האחרון של השנה
– מדד איכות החיים: כפר סבא בראש, ירושלים בתחתית
בהתאם למגמה הארצית בה נראה בבירור שהמשבר הכלכלי פגע בצורה קשה יותר בשכבות החלשות, הפגיעה באוכלוסייה החרדית הייתה קשה יותר משל האוכלוסייה הכללית. כך, הירידה בשיעור התעסוקה של האוכלוסייה החרדית בחודשים מרץ-מאי השנה, לעומת אותם החודשים אשתקד, עמדה על 35 אחוזים בממוצע. כמו כן, התפלגות הפגיעה בתעסוקה בין גברים לנשים תאמה בגל הראשון את המגמה הארצית בקרב נשים חרדיות. בגל השני המגמה התהפכה כשבקרב הגברים חרדים הפגיעה הייתה קשה יותר. בהשוואה לשנת 2019, חלה ירידה של 20.5 אחוזים בשיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים לעומת 15 אחוזים בקרב נשים. בקרב יהודים לא חרדים, נרשמה ירידה קטנה יותר – 10 אחוזים בקרב הגברים, ו-16 אחוזים בקרב הנשים.
בסיכום השנה ניתן לראות שנשים חרדיות מפגינות חוסן תעסוקתי גבוה יותר מאשר גברים חרדים. זהו נתון שמתחבר לעובדה ששיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, שעלה באופן מרשים בין השנים 2015-2003, עומד במקום מזה חמש שנים, בעוד שיעור התעסוקה בקרב נשים חרדיות ממשיך לטפס באופן עקבי גם בשנים האחרונות.
על פי הנתונים המוצגים בשנתון, אם לא נראה שינוי יוצא דופן, מגמה זו צפויה להימשך כיוון שהנשים החרדיות מובילות על הגברים הן בהשכלה והן בהכשרה המקצועית. כך למשל, מספר הבנות החרדיות הניגשות לבחינות הבגרות עלה בעשור האחרון בעשרות אחוזים (מ-31 ל-55 אחוזים), בעוד בקרב הבנים חלה ירידה באותה תקופה (מ-16 ל-13 אחוזים). גם באקדמיה יש רוב נשי ברור, 67.5 אחוזים מהסטודנטים החרדים – הן נשים. במקביל, בתוך חמש שנים בלבד (2014-2019) נרשמה עלייה של 34 אחוזים בשיעור בחורי הישיבות והאברכים הישראלים, בעקבות הגידול בתמיכת המדינה בלומדים והקטנת התמריצים לכניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה.
יחד עם זאת קיימת נדידה תעסוקתית משמעותית של חרדים וחרדיות מתחומי החינוך לתחומי המסחר. התחזקות מגמות אלו ומעבר של יותר ויותר חרדים למקצועות רווחיים יותר, עשויים להניב פירות בטווח הארוך בהכנסה לנפש, וכתוצאה מכך ברמת החיים של משק הבית החרדי.
עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מציינים כי "האוכלוסייה החרדית מהווה כשמינית מתושבי המדינה וממשיכה לגדול בקצב מהיר, אם כי נמוך מאשר בעבר. בעוד מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה לנשים חרדיות מותאמת יחסית לשוק העבודה, זו של הגברים נותרה מאחור והתוצאות ניכרות בשוק העבודה, כאשר שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות ממשיך לעלות בהשוואה לזה של הגברים. הרמה הגבוהה יחסית של הפגיעה בשיעור התעסוקה בקרב הגברים החרדים לעומת הנשים החרדיות בתקופת הקורונה הדגישה עד כמה החוסן התעסוקתי של הגברים החרדים נמוך".
