בימים אלה נערך בין ישראל ללבנון משא ומתן באשר לקו הגבול הימי ולחלוקת משאבי הטבע בים בין המדינות. במסגרת זאת קרא שטייניץ לנשיא לבנון להיפגש על מנת לקדם את המגעים. רפיק שלאלא, יועצו של הנשיא מישל עאון, הגיב להזמנה ואמר כי "הדבר אפילו לא עולה במחשבה, לא כל שכן בדיבור".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– גורמים בליכוד יוזמים פריימריז בקרב חברי המרכז בלבד
– מערכת החינוך, פעימה שנייה: תלמידי ה-ו חזרו לבתי הספר
– חוזרות לצריח: הפיילוט להכשרת נשים לשריון יוצא לדרך
הזמנת שטייניץ הגיעה על רקע ויכוח טוויטר שהתנהל בימים האחרונים בינו ובין הנשיא. ויכוח שהמחיש את הקשיים בהתקדמות המשא ומתן על גבול המים הכלכליים בין שתי המדינות. הדיון החל לפני ימים ספורים, כאשר בפגישה בין עאון ומפקד כוח יוניפ"יל, שב הנשיא הלבנוני על העמדה כי קו הגבול שייקבע הוא זה שיוצא יבשתית מראש הנקרה.
שטייניץ צייץ בתגובה כי לבנון שינתה שבע פעמים את עמדתה בנושא גבולה הימי עם ישראל. "עמדתה הנוכחית סותרת לא רק את עמדותיה הקודמות, אלא אף את עמדת לבנון בנושא הגבול הימי עם סוריה", אמר והוסיף כי "מי שרוצה שגשוג באזורנו ומבקש לפתח את משאבי הטבע בבטחה, חייב לדבוק בעיקרון היציבות וליישב את המחלוקת על פי הקווים שהופקדו על ידי ישראל ולבנון באו"ם. כל סטייה מכך תוביל למבוי סתום ומהווה בגידה בשאיפות עמי האזור".
ציוץ תגובה התקבל מחשבונו של הנשיא הלבנוני, ובו נכתב כי טענותיו של שר האנרגיה הישראלי לא מבוססות. שטייניץ השיב בעברית ובערבית: "נשיא לבנון הנכבד, קראתי בעיון רב את תגובתך לדבריי בטוויטר, והתרשמתי שאינך מודע לכל העובדות שאותן אפרט להלן: מאז חודש ינואר 2007, עם חתימת הסכם הגבולות הימיים בין מדינתך לבין קפריסין, ועד לימים אלו הציגה לבנון שבעה קווי גבול ימיים שונים. חלקם הופקדו באו"ם, חלקם הוצגו בפני יוניפי"ל וצה"ל ולאחרונה קווים נוספים במסגרת השיחות בנקורה. בשונה מממשלת לבנון, הנחיתי את המשלחת הישראלית לנהוג באחריות ולדבוק בקו שהופקד על ידי ישראל באו"ם לפני כעשר שנים ולהגיע לשיחות בגישה פרגמטית על מנת לנסות לצמצם ולפתור את המחלוקת לרווחתם של אזרחי לבנון וישראל".
שטייניץ המשיך והזמין את עאון לפגישה בכל מקום שיבחר, אולם כאמור, תשובת יועצו שהתפרסמה בתקשורת הלבנונית, הגיבה כי הדבר אינו על הפרק.
השיחות שנפתחו בתחילת החודש שעבר בין נציגי ישראל ולבנון בנקורה, מצפון לגבול עם ישראל, באה לפתור את המחלוקת ארוכת השנים בין שתי המדינות – היכן נכון למתוח את קו הגבול במים הכלכליים בין שתיהן. חוסר ההסכמה יוצר מעין שטח משולש ימי, בו אף אחת מהמדינות אינה מנצלת את משאבי הגז התת-קרקעיים. לבנון השרויה בימים אלו במשבר כלכלי עמוק, יכולה להיעזר רבות בתועלת הכלכלית שתצמח לה מהגז שבשטח המריבה, וזו ככל הנראה גם הסיבה שהביאה אותה להיעתר לשיחות בתיווך אמריקני. עם זאת, כאמור, בינתיים לא נרשמה התקדמות לעבר הסכמה.
