השותפות האיתנה לכאורה בין יו"ר האיחוד הלאומי בצלאל סמוטריץ' ליו"ר ימינה נפתלי בנט צפויה לעמוד למבחן. אין זה קרב הורדת ידיים, אלא שאלה של הערכת המציאות: האם שותפות בין מפלגת הציונות הדתית היא עניין בר קיימא שיצליח בציבור הישראלי, או שבשלב מסוים המשיכות לכיוונים מנוגדים יגרמו לחבל להיקרע? בהנחה שבשנה הקרובה נצא שוב לבחירות, השאלה הזו מרבה להעסיק את הכוחות בזירה.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– מדעה: מודיעין לקוי: "יום הכיפורים" של קהילת הלהט"ב
– צפו: איך ישפיעו הסכמי השלום על הדור הצעיר במדינות ערב?
– החלום נגוז: הפלסטינים ששבו לעזה והתאכזבו
מסקרים פנימיים שערכו שתי המפלגות עולה כי רוב תומכיהן מעוניינים בהתמודדות משותפת. זו גם ההעדפה הטבעית של בכירי המפלגות, אך לקראת ההחלטה הסופית הן יצטרכו לשקול את התועלת מול הנזק ולהעריך את סיכוייהם בריצה משותפת או נפרדת. ככל שעמודת ימינה בסקרים צומחת, כך גוברים הקולות שקוראים לפיצול המפלגה.
בתקופה הקרובה ינסו בימינה להדהד את המסר ששתי המפלגות שמרכיבות אותה פונות כל אחת לקהל מצביעים משלה, אך מצליחות לשתף פעולה בגלל יעדיהן השונים: בנט שואף לראשות הממשלה, סמוטריץ' חותר להנהגת הציונות הדתית. כדי לחדד את הבידול יוצרים בימינה הפרדה אסטרטגית בין 6־8 המנדטים "הראשונים", המבוססים על מצביעי הציונות הדתית ועל אנשי ימין מובהקים שהצטרפו במערכות הבחירות האחרונות, ובין המנדטים הנוספים הרבים שמנבאים הסקרים – 20 ויותר – המבוססים על נוטשי כחול לבן ועל מצביעי הימין הרך והמרכז.
החיבור בין השניים מניב פירות לשני הצדדים: לבנט הוא נותן בסיס מצביעים איתן וביטחון שיש ציבור מאחוריו; כך הוא יכול להיות בטוח שלא יתרסק שוב אל מתחת לאחוז החסימה. לסמוטריץ' הוא מעניק מעמד ויוקרה שלא היה משיג בהתמודדות עצמאית. האמירה שבכירי הסיעה המשותפת מרבים להשמיע לאחרונה היא: "אם יש הצלחה כולם מצליחים, אם יש נפילה כולם נופלים".
היכן בכל זאת החיבור עלול להיכשל? נציגי המפלגה נשאלים שוב ושוב באולפנים על אמירותיו השנויות במחלוקת של ח"כ סמוטריץ' לאורך השנים, שיריביו חוזרים ומצטטים. האם הן לא יבריחו את המצביעים? האם הוא לא יגרום יותר נזק מתועלת? כל מי שירצה לפגוע בבנט יתקוף את המטרה הקלה יותר, סמוטריץ', ותועלתה של השותפות מוטלת בספק. עם זאת, הברחת קולות צפויה להתרחש גם בצד השני: אם בנט יבקש לפרוץ לקהלים חדשים, ירכך את עמדותיו הימניות ויציב ברשימה אנשי מרכז או דמויות חילוניות, מצביעים ותיקים של הציונות הדתית עלולים לא לתמוך במפלגה.
בשתי המפלגות מנהלים בסתר מגעים עם מועמדים העשויים להשתלב ברשימה. בימין החדש מצהירים שהמטרה היא להביא אנשי ביצוע ומעשה, ולא כוכבים, אך הציפייה היא שיהיו אלה אישים שמצביעי הציונות הדתית יוכלו לתמוך בהם בלב שלם. בהסכמה שקטה, בנט לא ישריין נציג להט"ב – וסמוטריץ' לא יגייס איש ימין קיצוני.
לקראת הבחירות בחודש מרץ התייעץ סמוטריץ' עם רבנים בשאלה אם לרוץ יחד עם הבית היהודי בראשות הרב פרץ, או ללכת עם בנט. כל הרבנים הורו להמשיך עם בנט. גם לאחר הבחירות, כשהייתה התלבטות אם להיכנס לממשלה ולהותיר את בנט בחוץ, הוחלט בשיחת זום עם חמישים רבנים להישאר עם בנט באופוזיציה. אך אם בנט ימשוך את החבל חזק מדי לכיוונו ויעמעם את המרכיב הדתי של ימינה, רבני הציונות הדתית עשויים להורות לסמוטריץ' לפרק את השותפות.
עם זאת, כמה מהלכים משותפים של בנט וסמוטריץ' בשנה החולפת הוכיחו שההתמודדות יחד משתלמת: עם סגירת רשימות המועמדים לכנסת ה־23 הם התאחדו והציבו עובדה מוגמרת בפני הרב רפי פרץ ושותפו דאז איתמר בן־גביר; בקונגרס הציוני בשבוע שעבר, ימינה השיגה תפקידים ראויים על אף הדרישה להשאירה מחוץ לקואליציה שהורכבה במוסדות הציוניים.
כדי להחזיק מעמד כבלוק אחד, הימין החדש והאיחוד הלאומי יצטרכו לשרטט קווי יסוד מוסכמים, שהמועמדים שיצטרפו לרשימה יידרשו להתחייב להם ולפעול לפיהם. גיבוש קווי יסוד כאלה יהיה כרוך בליבון של נקודות המחלוקת והצבת קווים אדומים, כדי ליצור גבולות גזרה מוסכמים.
במקביל לשותפות עם בנט, באיחוד הלאומי בונים את עצמם לטווח ארוך כמפלגת הציונות הדתית. לאחרונה שכרו שם את שירותיו של משרד פרסום כדי לעצב אסטרטגיה מתאימה. השאיפה היא שאנשי הציונות הדתית לגווניה יראו באיחוד הלאומי את ביתם, ולא עוד מפלגת קצה וסמן ימני. לשם כך יהיה צורך לגייס דמויות חדשות לרשימה, מלבד אורית סטרוק ואופיר סופר.
בשבוע שעבר התקבלה במרכז האיחוד הלאומי החלטה על פתיחת השורות וצירוף מאות חברים חדשים למרכז המפלגה, המונה כיום 120 חברים. בין השאר יצורפו נציגי הבית היהודי כיום ברשויות המקומיות, שבאיחוד הלאומי מתכוונים להעבירם אליהם ולתמוך בהם כספית לקראת הבחירות המקומיות ב־2023. ייתכן גם ששם המפלגה ישתנה, והדבר נבדק כעת בסקרים כדי לבחון את תגובת הציבור. אחת ההצעות שעל הפרק היא להוסיף לשם "האיחוד הלאומי" את המילים "מפלגת הציונות הדתית". לצד זאת נבחנת אפשרות להקצאת שריונים על פי שיקול דעתו של יו"ר המפלגה, בהבנה שהרשימה לכנסת חייבת לכלול נציגות מגוונת ומושכת.
בימין החדש, בינתיים, ח"כ מתן כהנא נפגש לאחרונה עם ראשי ערים ואישים מוכרים בציבוריות הישראלית. לאחר כל פגישה נמסר כי מטרתה לדון על מינוי רב מהציונות הדתית בעיר, אך בפועל הסיבה לפגישות הייתה בחינת אפשרות לשיתוף פעולה פוליטי, במטרה להעמיק את אחיזתה של ימינה בשטח. בין השאר נועד כהנא עם ראש עיריית ירושלים משה ליאון, ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך, ראש עיריית אלעד ישראל פרוש, וסגני ראש העיר באשדוד ובכפר־סבא.
מבחינת הימין החדש, החידוש העיקרי בסקרים הוא בנתוני ההתאמה של בנט לראשות הממשלה. מניסיון העבר הם יודעים שמספר המנדטים – בין 18 ל־24 בסקרים האחרונים – מתעתע, ושאין כל ביטחון בכך שהמצביעים אכן יהיו שם ביום פקודה. בסוגיית המועמדים מסכימים שדרוש מגוון של אנשי הימין הלאומי והציונות הדתית. השאלה היא המינון. השם ימינה לא יוחלף ככל הנראה, אך תיתוסף לו ההדגשה האישית הזכורה מימי הבית היהודי: "בראשות נפתלי בנט".
