מליאת הכנסת אישרה ביום חמישי האחרון את הסכם השלום עם איחוד האמירויות, אולם 13 חברי מפלגת הרשימה המשותפת הצביעו נגדה. ברשתות החברתיות תקפו את החלטת חברי הרשימה, בעיקר לנוכח העובדה שהם רואים עצמם חברים במחנה השלום. ראש הרשימה איימן עודה התראיין לרשת אלמיאדין המזוהה עם חיזבאללה כדי להסביר את המהלך, והסתבך עוד יותר.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– כשגם המילון בוחר צד, התרבות הפוליטית יצאה משליטה
– שגריר הרש"פ בפריז: נסיך האמירויות הוא "דיקטטור קטן"
– איתחול מחדש: הצעת מתווה להנמכת הלהבות
"נעמוד על המשמר על כל ניסיון להחליש את העניין הפלסטיני", הצהיר עודה בריאיון. "אף אחד שפוי לא יכול לתמוך בהסכם הנורמלזיציה. החברה בישראל לא מבינה שלא ייתכן שלום אמיתי בלי לממש את הזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני. לכן התנגדנו לו". הוא הוסיף שלא מדובר בשלום אלא בהסכם שמשרת את אינטרסים והאסטרטגיה של ישראל וארה"ב בלבד. "ההסכם כולל את עסקת המאה שהיא התנקשות בזכויות העם הפלסטיני ומניעת פשרות והקמת מדינה פלסטינית".
ברשת הלבנונית ליוו את הריאיון בפושים וכותרות. באחת מהן צוטט עודה אומר: "לא נקבל שיכפו עלינו לראות באיראן אויב". בראיון עצמו, עודה טען ש"האיום האמיתי הוא הכיבוש, אבל מנסים להחליף אותו באיום האיראני". אולם דבריו קיבלו פרשנות אחרת מהמארחים.
כמנהגו בשיחות בשפה הערבית, נמנע עודה להזכיר כל קשר בין החברה הערבית בישראל למדינה בה הם חיים וציין: "בעסקת המאה יש את עניין המשפחות שחיות במשולש שהן חלק מהאזרחים הערבים, שנשארו במולדתם למרות הנכבה, עסקת המאה מוציאה אותם למעשה מהמולדת שלהם".
הריאיון של עודה עורר כאמור ויכוח ברשתות החברתיות, אבל צריך לומר בכנות: הפליאה לא ממש ברורה. הרשימה המשותפת על כל הסיעות המרכיבות אותה והחברים בה היושבים בכנסת ישראל, לא רואים עצמם ישראלים, אלא פלסטינים. ובהתאם לכך, הם מיישרים קו ועמדה עם הרשות הפלסטינים היושבת ברמאללה ועם ארגון חמאס היושב בעזה.
הרשות וארגון חמאס מקיימים מגעים לפיוס ולבחירות פלסטיניות כלליות. ג'בריל רוג'וב, הקמפיינר של יוזמת ז'נבה בעבר, ואחד הלוחמים הדגולים לשלום, נפגש בטורקיה עם בכיר החמאס סלאח אלערורי ואפילו הרחיק עד דמשק כדי להיפגש עם סגן שר החוץ הסורי, ששותף לרצח ההמונים של בשאר אל אסד. כל זאת על מנת להכשיר את הקרקע לאחדות ולפיוס, כתשובה לאותו הסכם שלום שהשיגה ישראל. אבל אפילו השלום עם איחוד האמירויות ובחריין, לא מוביל לאחדות פלסטינית.
דבריו של עודה בראיון באלמיאדין אולי שובשו, אבל הקו המנחה ברור. ההתנגדות של הרשימה המשותפת להסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין – הסכם שמי שיכולים להיות המרוויחים הראשונים ממנו הם תושבי ישראל הערבים – מוכיחה שהם רואים את עצמם כאלו שמייצגים את המוקטעה וחמאס, לפני שהם מייצגים את מי שבוחר בהם.
