שייח' נאדר סלאימה, דמות מוכרת מאוד בנוף של הר הבית, נורה בשבת שעברה מכדור תועה במהלך קטטה בין שתי משפחות בכפר א־זעים. סלאימה נפגע בפלג גופו העליון, ומותו נקבע במקום. מעט לפני שבבתי הכנסת פצחו ב"כל נדרי" נערכה הלווייתו ההמונית של סלאימה בהר הבית, בניגוד גמור להגבלות הריחוק החברתי בעת הקורונה וכשרבים מהמשתתפים אינם מקפידים על חבישת מסכות.
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– ישראל לא מוכנה: הכתובת רשומה על הסיפון של המכלית הבאה
– צפו: מי ניצח ומי הפסיד בעימות הנשיאותי בארה"ב?
– ארץ זבת חלב? לא אם תשאלו את משרד החקלאות
בסוף מסע ההלוויה הביאו אותו מאות לקבורתו, שנערכה אף היא בניגוד גמור לחוק, מטרים ספורים משער הרחמים. המשטרה התחייבה כבר לפני שנים בפני בית המשפט שתמנע קבורה חדשה בבית הקברות המיתולוגי הזה, הנחשב לגן לאומי, אבל בשורה התחתונה צוות מג"ב שם לא נקף אצבע כדי למנוע את המעשה. אפילו דו"ח על אי חבישת מסכה לא ניתן לאיש מגלויי הפנים שם.
ביקום מקביל, לאותה הנקודה ממש, צמוד לשער הרחמים, הגיעו ביום חמישי שעבר יהודה גליק ואשתו הדס. הם תקעו שם בשופר במחאה על האיסור לתקוע בשופר בהר. במקרה הזה דווקא הזדרזה המשטרה להתערב וקנסה את השניים בשל "הפגנה מפוברקת", להגדרתה. ברחוב עזה בירושלים נערכה באותו הערב הפגנה המונית אבל שם המשטרה לא חשדה משום מה בפברוק.
לשאלתי בעניין הפער מעורר התמיהה בין האכיפה הזריזה נגד בני הזוג גליק ובין אוזלת היד וההפקרות בעניין הקבורה האסלאמית במקום, פער שעומד ביחס הפוך ב־180 מעלות לחומרת המעשים, השיבו במשטרה: "גם בתקופה המורכבת הזו משטרת ישראל מאפשרת לכל אדם את חופש המחאה בגבולות החוק ללא כל קשר לנושא המחאה וזהות המוחים. במקרה הזה המטרה שלשמה הגיעו בני הזוג למקום הייתה אסורה לפי התקנות ולכן בוצעה אכיפה כחוק, וכל ניסיון להצדיק זאת כמחאה מעוות וחוטא לאמת. באשר לאירוע הנוסף, אנו פועלים לאתר את האחראים ולאכוף את התקנות כלפיהם בהתאם. נמשיך לאכוף את התקנות כדי לשמור על בריאות הציבור".
